מבחינת קייב, המשמעות היא גם טקטית וגם אסטרטגית. אם חיילים מצפון קוריאה יטלו על עצמם משימות בעורף, רוסיה תוכל להעביר יחידות שלה לחזית. מפעילי הרחפנים עשויים להוסיף יכולות מודיעין, תצפית ותקיפה — כולל נגד מטרות בתוך אוקראינה.

סקיביצקי אמר עוד כי מאז הפריסה הראשונה, בסוף 2024, כ-25,000 אנשי צבא מצפון קוריאה נשלחו לרוסיה או עברו בה במסגרת חילופי כוחות. לדבריו, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עשוי לבקש ממנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און עד 50,000 חיילים נוספים בפגישה המתוכננת ביניהם בספטמבר.

אולם האפשרות הזאת אינה שוות ערך להחלטה שכבר התקבלה. קים יו ג'ונג, אחותו הבכירה של מנהיג צפון קוריאה, תיארה את התרחיש של משלוח חיילים גדול נוסף כ"תרחיש מופרך שהומצא מהיסוד".

מאות מפעילי רחפנים: החשש המבצעי החדש

הדיווח על כ-400 מפעילי רחפנים מצביע על מעורבות מיוחדת יותר מאשר אספקת חיילים או פגזים בלבד. אוקראינה מעריכה שהיחידה תוכל להפעיל כלי טיס בלתי מאוישים לצורכי תצפית ותקיפה, ובכך להשתלב במחזור המודיעין והכוונת האש היומיומי של המלחמה.

עם זאת, המידע הזמין אינו מבהיר כמה רחפנים נמסרו לרוסיה, באילו דגמים מדובר, או אם היחידה כבר השתתפה בתקיפות. הטענה הפומבית מתייחסת בעיקר ליכולת האפשרית של אנשי הצוות לאחר שילובם בכוחות הרוסיים.

במקביל: דיווחים על טילים בליסטיים

אוקראינה דיווחה בנפרד כי צפון קוריאה סיפקה לרוסיה טילים בליסטיים מדגמי KN-23 ו-KN-24. לפי המודיעין האוקראיני, רוסיה קיבלה בעבר כ-150 טילים כאלה והובטח לה משלוח נוסף של 120. יחידת טילים צפון-קוריאנית שנפרסת במערב רוסיה עשויה להפעיל בסופו של דבר עד 120 טילים משישה משגרים.

רויטרס דיווחה כי משלוח חדש של 40 טילי KN-23 ו-KN-24 כבר הועבר לרוסיה, יחד עם אנשי צוות. המבנה הסופי של היחידה ומספר הטילים הכולל אמורים להיקבע בשיחות בדרג הבכיר.

הדיווחים משמעותיים משום שהם מצביעים על ערוץ אספקה מתמשך של טילים עבור התקיפות הרוסיות באוקראינה. חיל האוויר האוקראיני מסר כי טילי KN-23 שוגרו במהלך התקיפות ב-29–30 ביולי, ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר שרוסיה השתמשה בטיל צפון-קוריאני.

ב-30 ביולי פגע טיל בליסטי רוסי ברדושנה שבמחוז דניפרופטרובסק. לפי המכון לחקר המלחמה, בהתבסס על דיווחים אוקראיניים, הפגיעה הרסה בניין מגורים והרגה שישה בני משפחה — בהם ארבעה ילדים. עם זאת, הקביעה הספציפית של סקיביצקי כי שני טילים צפון-קוריאניים שימשו בתקיפה נותרה הערכת מודיעין אוקראינית, ולא ממצא שאומת באופן עצמאי.

אוקראינה טוענת כי לטילים הצפון-קוריאניים החדשים עשוי להיות טווח של עד 800 קילומטרים, אך הדיוק שלהם נמוך. לפי ההערכה האוקראינית, חלקם נפלו במרחק של 15–19 קילומטרים מהמטרה. בקייב סבורים שהשימוש המבצעי בטילים באוקראינה עשוי לסייע לפיונגיאנג לשפר את הדיוק ואת ביצועי ראשי הקרב שלה.

מה צפון קוריאה עשויה לקבל מרוסיה?

הקשר בין המדינות אינו מתואר כעסקה חד-צדדית של כוח אדם ונשק בלבד. סקיביצקי אמר שצפון קוריאה ביקשה מרוסיה מערכת הגנה אווירית מסוג S-400, וכי כבר קיבלה משגר אחד של מערכת Pantsir-S1.

אם הטענות נכונות, פיונגיאנג עשויה לקבל גישה לציוד צבאי רוסי ולניסיון שנצבר בשדה הקרב, בעוד מוסקבה מקבלת כוח אדם, רחפנים וטילים בליסטיים. עם זאת, הדיווחים הקיימים אינם מאמתים באופן עצמאי את מלוא היקף העברות הטכנולוגיה או את מועדן, ולכן יש להציגן כהערכות מודיעיניות.

מדוע בעלות בריתה של נאט״ו מודאגות?

החשש אינו נובע רק ממספר החיילים הצפון-קוריאניים ברוסיה. שיתוף הפעולה המדווח עשוי לסייע לרוסיה להתמודד עם מחסור בכוח אדם ולשמר את אספקת הטילים שלה, ובמקביל להעניק לצפון קוריאה ניסיון מעשי בהפעלת רחפנים, באיתור מטרות ובמערכות הגנה אווירית.

עבור נאט״ו ושותפותיה באזור האינדו-פסיפי, החשש הוא מהיווצרות של מעגל הזנה דו-כיווני: צפון קוריאה צוברת ניסיון לחימה וטכנולוגיה רוסית, ורוסיה מקבלת ציוד ואנשי צבא לטובת המלחמה באוקראינה. קשה עדיין לאמת בפומבי את היקף העסקה, אך שיתוף הפעולה מקרב בין זירות הביטחון באירופה ובמזרח אסיה.

כיצד משתלבים בתמונה התרגילים של ארצות הברית ודרום קוריאה?

ההתפתחויות מגיעות במקביל לקיצור התרגיל הצבאי השנתי Ulchi Freedom Shield של ארצות הברית ודרום קוריאה. התרגיל, שנועד להימשך עשרה ימים, קוצר לחמישה ימים לבקשת וושינגטון, לאחר שהנשיא דונלד טראמפ קרא לצמצומו והזכיר את יחסיו עם קים ג'ונג און.

קים יו ג'ונג אמרה כי קיצור התרגיל אינו משנה את עמדתה העוינת של צפון קוריאה כלפי וושינגטון. היא גם אמרה שהיא "אינה יודעת דבר" על השאלה אם אחיה שוחח לאחרונה עם טראמפ — אף שטראמפ טען כי השניים היו בקשר. מדובר בסתירה פומבית בין הגרסאות, אך לא בהוכחה לכך שלא התקיימה תקשורת כלשהי.

מה ידוע — ומה עדיין מוטל בספק?

המסקנה המרכזית העולה מהדיווחים היא שאוקראינה רואה בתפקידה של צפון קוריאה במלחמה הרוסית תפקיד מקצועי ומגוון יותר. לפי ההערכות שפורסמו, התמיכה כוללת:

• אנשי צבא למשימות בעורף;
• מפעילי רחפנים שעשויים לסייע בסיור ובתקיפות;
• מהנדסים וחבלנים;
• טילים בליסטיים מדגמי KN-23 ו-KN-24;
• אפשרות להקמת יחידת טילים צפון-קוריאנית במערב רוסיה;
• וטענות להעברת מערכות הגנה אווירית רוסיות לפיונגיאנג.

אבל הנתונים המרכזיים והייחוסים המבצעיים עדיין שנויים במחלוקת. המספר של 8,500 אנשי צבא, הסכום המצטבר של 25,000, האפשרות לבקשה של 50,000 חיילים נוספים, מספר הטילים שסופקו, האחריות המדויקת לתקיפה ב-30 ביולי והעברת הטכנולוגיה הרוסית — כל אלה אינם עובדות שאומתו באופן עצמאי במלואן. לכן יש להציג אותם כהערכות של המודיעין האוקראיני, שבחלק מהמקרים זכו לחיזוק מדיווחי כלי תקשורת אחרים, ולא כעובדות סופיות.

מבחינת קייב, המשמעות היא גם טקטית וגם אסטרטגית. אם חיילים מצפון קוריאה יטלו על עצמם משימות בעורף, רוסיה תוכל להעביר יחידות שלה לחזית. מפעילי הרחפנים עשויים להוסיף יכולות מודיעין, תצפית ותקיפה — כולל נגד מטרות בתוך אוקראינה.

סקיביצקי אמר עוד כי מאז הפריסה הראשונה, בסוף 2024, כ-25,000 אנשי צבא מצפון קוריאה נשלחו לרוסיה או עברו בה במסגרת חילופי כוחות. לדבריו, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עשוי לבקש ממנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און עד 50,000 חיילים נוספים בפגישה המתוכננת ביניהם בספטמבר.

אולם האפשרות הזאת אינה שוות ערך להחלטה שכבר התקבלה. קים יו ג'ונג, אחותו הבכירה של מנהיג צפון קוריאה, תיארה את התרחיש של משלוח חיילים גדול נוסף כ"תרחיש מופרך שהומצא מהיסוד".

מאות מפעילי רחפנים: החשש המבצעי החדש

הדיווח על כ-400 מפעילי רחפנים מצביע על מעורבות מיוחדת יותר מאשר אספקת חיילים או פגזים בלבד. אוקראינה מעריכה שהיחידה תוכל להפעיל כלי טיס בלתי מאוישים לצורכי תצפית ותקיפה, ובכך להשתלב במחזור המודיעין והכוונת האש היומיומי של המלחמה.

עם זאת, המידע הזמין אינו מבהיר כמה רחפנים נמסרו לרוסיה, באילו דגמים מדובר, או אם היחידה כבר השתתפה בתקיפות. הטענה הפומבית מתייחסת בעיקר ליכולת האפשרית של אנשי הצוות לאחר שילובם בכוחות הרוסיים.

במקביל: דיווחים על טילים בליסטיים

אוקראינה דיווחה בנפרד כי צפון קוריאה סיפקה לרוסיה טילים בליסטיים מדגמי KN-23 ו-KN-24. לפי המודיעין האוקראיני, רוסיה קיבלה בעבר כ-150 טילים כאלה והובטח לה משלוח נוסף של 120. יחידת טילים צפון-קוריאנית שנפרסת במערב רוסיה עשויה להפעיל בסופו של דבר עד 120 טילים משישה משגרים.

רויטרס דיווחה כי משלוח חדש של 40 טילי KN-23 ו-KN-24 כבר הועבר לרוסיה, יחד עם אנשי צוות. המבנה הסופי של היחידה ומספר הטילים הכולל אמורים להיקבע בשיחות בדרג הבכיר.

הדיווחים משמעותיים משום שהם מצביעים על ערוץ אספקה מתמשך של טילים עבור התקיפות הרוסיות באוקראינה. חיל האוויר האוקראיני מסר כי טילי KN-23 שוגרו במהלך התקיפות ב-29–30 ביולי, ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר שרוסיה השתמשה בטיל צפון-קוריאני.

ב-30 ביולי פגע טיל בליסטי רוסי ברדושנה שבמחוז דניפרופטרובסק. לפי המכון לחקר המלחמה, בהתבסס על דיווחים אוקראיניים, הפגיעה הרסה בניין מגורים והרגה שישה בני משפחה — בהם ארבעה ילדים. עם זאת, הקביעה הספציפית של סקיביצקי כי שני טילים צפון-קוריאניים שימשו בתקיפה נותרה הערכת מודיעין אוקראינית, ולא ממצא שאומת באופן עצמאי.

אוקראינה טוענת כי לטילים הצפון-קוריאניים החדשים עשוי להיות טווח של עד 800 קילומטרים, אך הדיוק שלהם נמוך. לפי ההערכה האוקראינית, חלקם נפלו במרחק של 15–19 קילומטרים מהמטרה. בקייב סבורים שהשימוש המבצעי בטילים באוקראינה עשוי לסייע לפיונגיאנג לשפר את הדיוק ואת ביצועי ראשי הקרב שלה.

מה צפון קוריאה עשויה לקבל מרוסיה?

הקשר בין המדינות אינו מתואר כעסקה חד-צדדית של כוח אדם ונשק בלבד. סקיביצקי אמר שצפון קוריאה ביקשה מרוסיה מערכת הגנה אווירית מסוג S-400, וכי כבר קיבלה משגר אחד של מערכת Pantsir-S1.

אם הטענות נכונות, פיונגיאנג עשויה לקבל גישה לציוד צבאי רוסי ולניסיון שנצבר בשדה הקרב, בעוד מוסקבה מקבלת כוח אדם, רחפנים וטילים בליסטיים. עם זאת, הדיווחים הקיימים אינם מאמתים באופן עצמאי את מלוא היקף העברות הטכנולוגיה או את מועדן, ולכן יש להציגן כהערכות מודיעיניות.

מדוע בעלות בריתה של נאט״ו מודאגות?

החשש אינו נובע רק ממספר החיילים הצפון-קוריאניים ברוסיה. שיתוף הפעולה המדווח עשוי לסייע לרוסיה להתמודד עם מחסור בכוח אדם ולשמר את אספקת הטילים שלה, ובמקביל להעניק לצפון קוריאה ניסיון מעשי בהפעלת רחפנים, באיתור מטרות ובמערכות הגנה אווירית.

עבור נאט״ו ושותפותיה באזור האינדו-פסיפי, החשש הוא מהיווצרות של מעגל הזנה דו-כיווני: צפון קוריאה צוברת ניסיון לחימה וטכנולוגיה רוסית, ורוסיה מקבלת ציוד ואנשי צבא לטובת המלחמה באוקראינה. קשה עדיין לאמת בפומבי את היקף העסקה, אך שיתוף הפעולה מקרב בין זירות הביטחון באירופה ובמזרח אסיה.

כיצד משתלבים בתמונה התרגילים של ארצות הברית ודרום קוריאה?

ההתפתחויות מגיעות במקביל לקיצור התרגיל הצבאי השנתי Ulchi Freedom Shield של ארצות הברית ודרום קוריאה. התרגיל, שנועד להימשך עשרה ימים, קוצר לחמישה ימים לבקשת וושינגטון, לאחר שהנשיא דונלד טראמפ קרא לצמצומו והזכיר את יחסיו עם קים ג'ונג און.

קים יו ג'ונג אמרה כי קיצור התרגיל אינו משנה את עמדתה העוינת של צפון קוריאה כלפי וושינגטון. היא גם אמרה שהיא "אינה יודעת דבר" על השאלה אם אחיה שוחח לאחרונה עם טראמפ — אף שטראמפ טען כי השניים היו בקשר. מדובר בסתירה פומבית בין הגרסאות, אך לא בהוכחה לכך שלא התקיימה תקשורת כלשהי.

מה ידוע — ומה עדיין מוטל בספק?

המסקנה המרכזית העולה מהדיווחים היא שאוקראינה רואה בתפקידה של צפון קוריאה במלחמה הרוסית תפקיד מקצועי ומגוון יותר. לפי ההערכות שפורסמו, התמיכה כוללת:

• אנשי צבא למשימות בעורף;
• מפעילי רחפנים שעשויים לסייע בסיור ובתקיפות;
• מהנדסים וחבלנים;
• טילים בליסטיים מדגמי KN-23 ו-KN-24;
• אפשרות להקמת יחידת טילים צפון-קוריאנית במערב רוסיה;
• וטענות להעברת מערכות הגנה אווירית רוסיות לפיונגיאנג.

אבל הנתונים המרכזיים והייחוסים המבצעיים עדיין שנויים במחלוקת. המספר של 8,500 אנשי צבא, הסכום המצטבר של 25,000, האפשרות לבקשה של 50,000 חיילים נוספים, מספר הטילים שסופקו, האחריות המדויקת לתקיפה ב-30 ביולי והעברת הטכנולוגיה הרוסית — כל אלה אינם עובדות שאומתו באופן עצמאי במלואן. לכן יש להציג אותם כהערכות של המודיעין האוקראיני, שבחלק מהמקרים זכו לחיזוק מדיווחי כלי תקשורת אחרים, ולא כעובדות סופיות.