המטרה המיידית היא להגדיל את מספר הרחפנים שניתן לשגר לעבר אוקראינה, ובמקביל להקשות על איתור והשמדת תשתיות השיגור. המשמעות ארוכת-הטווח היא שחלק מהדגמים החדשים עשויים להגיע, לפחות תיאורטית, לחלקים משטח נאט״ו. עם זאת, הערכת יכולת אינה הוכחה לכך שמוסקבה החליטה לתקוף את הברית.
החקירה התבססה על מסמכים רוסיים שהודלפו, צילומי לוויין מסחריים וניתוח של חברת מודיעין הרחפנים DroneSec. האתרים כוללים מתקנים שנבנו במיוחד או הורחבו לצורך שיגור רחפנים בעלי כנף קבועה, באמצעות מסילות מכניות שמאפשרות להמריא ללא מסלול טיסה רגיל.
בסך הכול זוהו לפחות 59 מסילות ברחבי הרשת, וכ-20 מהן נראות ארוכות מספיק כדי לקלוט את דגמי Geran הגדולים והחדשים יותר. לפי הדיווחים, שבעה מתוך עשרת האתרים כבר נקשרו לתקיפות האחרונות על קייב. הדבר מצביע על כך שהבנייה אינה רק הכנה ליכולת עתידית, אלא חלק מהמערכה הרוסית הנוכחית.
אתר צימבולובה במחוז אוריול מספק דוגמה לשינוי. לפי דיווחים שהתבססו על צילומי לוויין, שתי מסילות באתר נמתחות לאורך של כ-85 מטר — התאמה שנועדה, ככל הנראה, לרחפנים מונעי-סילון.
ריבוי נקודות שיגור מעניק לרוסיה גמישות רבה יותר בתכנון התקיפות ומקשה על אוקראינה לאתר ולפגוע בתשתיות הקרקע. אתרים הקרובים יותר לאוקראינה עשויים גם לקצר את מרחק הטיסה, לאפשר שיגורים בגלים ולהרחיב את האזור שבו מערכות ההגנה האווירית נדרשות להתמודד עם האיום.
הלחץ המבצעי ניכר בתקיפה שנערכה בלילה שבין 16 ל-17 באוגוסט. חיל האוויר האוקראיני דיווח כי רוסיה שיגרה 128 כלי טיס בלתי מאוישים מסוגים שונים — בהם Shahed, Gerbera ורחפני דמה מסוג Parodiya — מכיוונים של קורסק, אוריול, פרימורסקו-אחטארסק והשטח הכבוש במחוז דונצק. אוקראינה מסרה כי 106 מהם נוטרלו, אך פגיעות נרשמו ב-14 מוקדים.
המונח "נוטרלו" כולל רחפנים שהופלו או ששובשו באמצעות מערכות הגנה או לוחמה אלקטרונית. אין פירושו שכל איום הושמד לפני שגרם נזק. הנתונים ממחישים גם את יכולת ההגנה האוקראינית וגם את הקושי לעצור כל רחפן בתקיפה מעורבת ורחבת היקף.
רוסיה אינה מסתפקת בהוספת עמדות שיגור לאותם דגמים. הדיווחים מצביעים על מעבר גובר לרחפני Geran-4 ו-Geran-5 מהירים יותר, המצוידים במנועי סילון ונועדו להקשות על היירוט. לפי דיווח מודיעיני אוקראיני שצוטט על ידי המכון לחקר המלחמה, רוסיה ממקדת מחדש את הייצור בדגמים החדשים.
דיווחים אחרים תיארו גם את ה-BM-35, רחפן מונע-סילון שלפי טענות רוסיות והערכות אוקראיניות מסוגל להגיע למהירות של יותר מ-350 קמ״ש ולטווח של יותר מ-200 ק״מ. מאחר שמדובר בנתונים שמקורם בטענות רוסיות ובהערכות אוקראיניות, יש להתייחס אליהם בזהירות ולא כמפרט שאומת באופן עצמאי.
המגמה הכללית ברורה: רוסיה מנסה להעלות את מהירות הרחפנים ולהקשות על מטוסי יירוט, מסוקים, רחפנים ומערכות הגנה אווירית קרקעיות. שילוב רחפני דמה לצד רחפני תקיפה מאפשר גם להעמיס על מכ״מים, מערכות השיבוש ואמצעי היירוט.
לפי הדיווחים, הטווח המיוחס לדגמי Geran החדשים עשוי להכניס את ורשה ומיקומים נוספים בנאט״ו לטווח תיאורטי מכמה מהבסיסים שזוהו. המשמעות אינה שמתקפה על ורשה או על המדינות הבלטיות עומדת להתרחש, אלא שרוסיה בונה תשתית שיכולה לתמוך בעתיד באפשרות תקיפה אזורית רחבה יותר.
ההבחנה הזו חשובה: קיומו של אתר שיגור, טווח מרבי מדווח ומיקומו של יעד מוכיחים יכולת פוטנציאלית — לא כוונה. עם זאת, הם יוצרים עבור נאט״ו בעיית תכנון חדשה. כאשר יכולת השיגור מפוזרת בין אתרים רבים, חשיבותם של הגנה אווירית, מודיעין, התרעה מוקדמת ושיתוף מידע גדלה.
אזהרות נפרדות של שר ההגנה הליטאי העלו אפשרות לפרובוקציות רוסיות או למתקפות דגל כוזב, שבהן ייעשה שימוש ברחפנים מתוצרת אוקראינית נגד תשתיות חיוניות באזור הבלטי. האזהרות ראויות להתייחסות, אך אינן מהוות הוכחה לכך שרוסיה מתכוננת למתקפה מיידית על נאט״ו.
המסקנה המרכזית מהחקירה היא שרוסיה ממסדת את לוחמת הרחפנים. השילוב בין בסיסים חדשים, עשרות מסילות שיגור, דגמים גדולים ומהירים יותר והמשך הייצור מצביע על מודל מערכה מתמשך — ולא על תקיפות נקודתיות ומאולתרות בלבד.
עבור אוקראינה, המשמעות היא יותר נקודות שיגור לניטור וייתכן שגם מטחים גדולים או מהירים יותר שיש לבלום. עבור נאט״ו, מדובר ביכולת תקיפה קונבנציונלית מתרחבת באגף המזרחי של הברית. הראיות מצדיקות דאגה מפני הרחבת האפשרויות של רוסיה — אך אינן מצדיקות את הטענה החזקה יותר, שלפיה הבסיסים החדשים מוכיחים החלטה רוסית מיידית לתקוף את נאט״ו.
המטרה המיידית היא להגדיל את מספר הרחפנים שניתן לשגר לעבר אוקראינה, ובמקביל להקשות על איתור והשמדת תשתיות השיגור. המשמעות ארוכת-הטווח היא שחלק מהדגמים החדשים עשויים להגיע, לפחות תיאורטית, לחלקים משטח נאט״ו. עם זאת, הערכת יכולת אינה הוכחה לכך שמוסקבה החליטה לתקוף את הברית.
החקירה התבססה על מסמכים רוסיים שהודלפו, צילומי לוויין מסחריים וניתוח של חברת מודיעין הרחפנים DroneSec. האתרים כוללים מתקנים שנבנו במיוחד או הורחבו לצורך שיגור רחפנים בעלי כנף קבועה, באמצעות מסילות מכניות שמאפשרות להמריא ללא מסלול טיסה רגיל.
בסך הכול זוהו לפחות 59 מסילות ברחבי הרשת, וכ-20 מהן נראות ארוכות מספיק כדי לקלוט את דגמי Geran הגדולים והחדשים יותר. לפי הדיווחים, שבעה מתוך עשרת האתרים כבר נקשרו לתקיפות האחרונות על קייב. הדבר מצביע על כך שהבנייה אינה רק הכנה ליכולת עתידית, אלא חלק מהמערכה הרוסית הנוכחית.
אתר צימבולובה במחוז אוריול מספק דוגמה לשינוי. לפי דיווחים שהתבססו על צילומי לוויין, שתי מסילות באתר נמתחות לאורך של כ-85 מטר — התאמה שנועדה, ככל הנראה, לרחפנים מונעי-סילון.
ריבוי נקודות שיגור מעניק לרוסיה גמישות רבה יותר בתכנון התקיפות ומקשה על אוקראינה לאתר ולפגוע בתשתיות הקרקע. אתרים הקרובים יותר לאוקראינה עשויים גם לקצר את מרחק הטיסה, לאפשר שיגורים בגלים ולהרחיב את האזור שבו מערכות ההגנה האווירית נדרשות להתמודד עם האיום.
הלחץ המבצעי ניכר בתקיפה שנערכה בלילה שבין 16 ל-17 באוגוסט. חיל האוויר האוקראיני דיווח כי רוסיה שיגרה 128 כלי טיס בלתי מאוישים מסוגים שונים — בהם Shahed, Gerbera ורחפני דמה מסוג Parodiya — מכיוונים של קורסק, אוריול, פרימורסקו-אחטארסק והשטח הכבוש במחוז דונצק. אוקראינה מסרה כי 106 מהם נוטרלו, אך פגיעות נרשמו ב-14 מוקדים.
המונח "נוטרלו" כולל רחפנים שהופלו או ששובשו באמצעות מערכות הגנה או לוחמה אלקטרונית. אין פירושו שכל איום הושמד לפני שגרם נזק. הנתונים ממחישים גם את יכולת ההגנה האוקראינית וגם את הקושי לעצור כל רחפן בתקיפה מעורבת ורחבת היקף.
רוסיה אינה מסתפקת בהוספת עמדות שיגור לאותם דגמים. הדיווחים מצביעים על מעבר גובר לרחפני Geran-4 ו-Geran-5 מהירים יותר, המצוידים במנועי סילון ונועדו להקשות על היירוט. לפי דיווח מודיעיני אוקראיני שצוטט על ידי המכון לחקר המלחמה, רוסיה ממקדת מחדש את הייצור בדגמים החדשים.
דיווחים אחרים תיארו גם את ה-BM-35, רחפן מונע-סילון שלפי טענות רוסיות והערכות אוקראיניות מסוגל להגיע למהירות של יותר מ-350 קמ״ש ולטווח של יותר מ-200 ק״מ. מאחר שמדובר בנתונים שמקורם בטענות רוסיות ובהערכות אוקראיניות, יש להתייחס אליהם בזהירות ולא כמפרט שאומת באופן עצמאי.
המגמה הכללית ברורה: רוסיה מנסה להעלות את מהירות הרחפנים ולהקשות על מטוסי יירוט, מסוקים, רחפנים ומערכות הגנה אווירית קרקעיות. שילוב רחפני דמה לצד רחפני תקיפה מאפשר גם להעמיס על מכ״מים, מערכות השיבוש ואמצעי היירוט.
לפי הדיווחים, הטווח המיוחס לדגמי Geran החדשים עשוי להכניס את ורשה ומיקומים נוספים בנאט״ו לטווח תיאורטי מכמה מהבסיסים שזוהו. המשמעות אינה שמתקפה על ורשה או על המדינות הבלטיות עומדת להתרחש, אלא שרוסיה בונה תשתית שיכולה לתמוך בעתיד באפשרות תקיפה אזורית רחבה יותר.
ההבחנה הזו חשובה: קיומו של אתר שיגור, טווח מרבי מדווח ומיקומו של יעד מוכיחים יכולת פוטנציאלית — לא כוונה. עם זאת, הם יוצרים עבור נאט״ו בעיית תכנון חדשה. כאשר יכולת השיגור מפוזרת בין אתרים רבים, חשיבותם של הגנה אווירית, מודיעין, התרעה מוקדמת ושיתוף מידע גדלה.
אזהרות נפרדות של שר ההגנה הליטאי העלו אפשרות לפרובוקציות רוסיות או למתקפות דגל כוזב, שבהן ייעשה שימוש ברחפנים מתוצרת אוקראינית נגד תשתיות חיוניות באזור הבלטי. האזהרות ראויות להתייחסות, אך אינן מהוות הוכחה לכך שרוסיה מתכוננת למתקפה מיידית על נאט״ו.
המסקנה המרכזית מהחקירה היא שרוסיה ממסדת את לוחמת הרחפנים. השילוב בין בסיסים חדשים, עשרות מסילות שיגור, דגמים גדולים ומהירים יותר והמשך הייצור מצביע על מודל מערכה מתמשך — ולא על תקיפות נקודתיות ומאולתרות בלבד.
עבור אוקראינה, המשמעות היא יותר נקודות שיגור לניטור וייתכן שגם מטחים גדולים או מהירים יותר שיש לבלום. עבור נאט״ו, מדובר ביכולת תקיפה קונבנציונלית מתרחבת באגף המזרחי של הברית. הראיות מצדיקות דאגה מפני הרחבת האפשרויות של רוסיה — אך אינן מצדיקות את הטענה החזקה יותר, שלפיה הבסיסים החדשים מוכיחים החלטה רוסית מיידית לתקוף את נאט״ו.