מקרה בולט: שראוואן שאה ראוניאר

אחד המקרים הבולטים בתחקיר נוגע לשראוואן שאה ראוניאר, עובד זר מנפאל. על פי עדותו, רגליו נמחצו כשקורת מתכת נפלה ממלגזה בזמן שעבד בפרויקט של ארמקו באמצעות קבלן כוח אדם. הוא סיפר כי הפציעה הותירה אותו ללא יכולת לעבוד, והוא לא קיבל כל פיצוי על התאונה.

הקבלן האיטלקי Saipem, שהיה מעורב בפרויקט, אישר שראוניאר נפצע והדגיש כי דאג לקבלת טיפול רפואי. עם זאת, סוגיית הפיצויים נותרה במחלוקת.

המחקר שמאחורי הדו"ח

FairSquare אומר כי ממצאיו מבוססים על ראיונות עם 27 אנשים, בהם עובדים ובני משפחות, המכסים עובדים של 21 קבלנים וקבלני משנה שפעלו בארבעה אזורים בסעודיה.

הדו"ח טוען כי רשת הקבלנים הענפה של ארמקו, המאוישת ברובה המוחלט על ידי עובדים זרים, יוצרת מצב שבו האחריות לרווחת העובדים מתפזרת בין חברות רבות.

חום קיצוני ושעות עבודה ארוכות

עובדים ששוחחו עם חוקרי הארגון תיארו חשיפה לטמפרטורות קיצוניות העולות על 50°C, וחלקם סיפרו על עמיתים שהתעלפו או קרסו באתרי העבודה. עובד אחד אף קישר בין שנים של חשיפה לחום לבעיות בריאות כרוניות כמו מחלות כליות ולב.

התחקיר מתעד גם משמרות ארוכות מאוד, במיוחד בקרב נהגי מיכליות הדלק המשרתים את מתקני ארמקו. חלק מהנהגים דיווחו על משמרות שנמשכות עד 19 שעות, עם הפסקות מנוחה מוגבלות ולחץ לישון בתוך כלי הרכב בין משימות – תנאים שמגבירים משמעותית את הסיכון לתאונות דרכים קשות.

תנאי מחיה "בגדר שכונת עוני"

FairSquare בחן גם את תנאי המגורים שסופקו לעובדים. יותר משליש מהמרואיינים תיארו מגורים צפופים או לא סניטריים העומדים בהגדרה של האו"ם לשכונת עוני. חלק דיווחו על מגורים במכולות עם ליקויי חשמל שגרמו להתחשמלויות בזמן גשמים, אוכל באיכות ירודה ותברואה לקויה.

חסמים בקבלת פיצויים על פציעות ומוות

טענה מרכזית בדו"ח היא שעובדים שנפגעו ומשפחות שכולות נתקלים בקשיים עצומים בקבלת פיצויים. FairSquare בחן שישה מקרים של מוות או נכות חמורה, ומצא כי רק במקרה אחד ניתנה תגמול הולם, לפי הדו"ח.

החוקרים טוענים כי תהליך הגשת תביעות למערכת הביטוח הלאומי הסעודית מסובך ודורש שיתוף פעולה מצד המעסיק – שיתוף פעולה שחסר לרוב לעובדים הזרים. בדו"ח נטען גם כי במקרים מסוימים עודדו משפחות לשחרר גופות ללא נתיחה לאחר המוות, וכי מקרי מוות באתרי עבודה סווגו לעתים כ "מוות טבעי" – סיווג המונע מהמשפחות לקבל פיצויים.

ביקורת גוברת לקראת אירועי ספורט גדולים

הטענות זוכות להד תקשורתי נרחב גם בשל תפקידה הגובר של סעודיה בזירה הספורטיבית העולמית. לארמקו הסכמי חסות עם גופי סטפורט בינלאומיים, וסעודיה נערכת לארח את מונדיאל 2034. ארגוני זכויות אדם טוענים כי שותפויות אלה מפעילות לחץ מוגבר על נותני החסות לוודא שזכויות העובדים נשמרות.

באפריל 2026, מומחי זכויות אדם עצמאיים של האו"ם קראו לסעודיה לנקוט בצעדים דחופים להגנה על כ-16 מיליון העובדים הזרים במדינה, והזהירו כי התעללות וניצול ממשיכים להתרחש למרות רפורמות העבודה שהוכרזו בעבר.

תגובת ארמקו

לפי הדו"ח של FairSquare ופרסומים נלווים, החוקרים פנו לארמקו לקבלת תגובה להאשמות, אך לא קיבלו תשובה לפני פרסום הדו"ח.

קבלנים הקשורים למקרים ספציפיים מסרו תגובות נקודתיות. Saipem, למשל, אמרה כי סיפקה טיפול רפואי לעובד ראוניאר לאחר פציעתו.

הדו"ח מסיק בסיכומו כי יש צורך בפיקוח הדוק יותר על קבלנים ובהגדרה ברורה של אחריות לרווחת העובדים על מנת למנוע התעללויות בשרשראות אספקה תעשייתיות גדולות המקושרות לחברות גלובליות ולאירועים בינלאומיים מרכזיים.

מקרה בולט: שראוואן שאה ראוניאר

אחד המקרים הבולטים בתחקיר נוגע לשראוואן שאה ראוניאר, עובד זר מנפאל. על פי עדותו, רגליו נמחצו כשקורת מתכת נפלה ממלגזה בזמן שעבד בפרויקט של ארמקו באמצעות קבלן כוח אדם. הוא סיפר כי הפציעה הותירה אותו ללא יכולת לעבוד, והוא לא קיבל כל פיצוי על התאונה.

הקבלן האיטלקי Saipem, שהיה מעורב בפרויקט, אישר שראוניאר נפצע והדגיש כי דאג לקבלת טיפול רפואי. עם זאת, סוגיית הפיצויים נותרה במחלוקת.

המחקר שמאחורי הדו"ח

FairSquare אומר כי ממצאיו מבוססים על ראיונות עם 27 אנשים, בהם עובדים ובני משפחות, המכסים עובדים של 21 קבלנים וקבלני משנה שפעלו בארבעה אזורים בסעודיה.

הדו"ח טוען כי רשת הקבלנים הענפה של ארמקו, המאוישת ברובה המוחלט על ידי עובדים זרים, יוצרת מצב שבו האחריות לרווחת העובדים מתפזרת בין חברות רבות.

חום קיצוני ושעות עבודה ארוכות

עובדים ששוחחו עם חוקרי הארגון תיארו חשיפה לטמפרטורות קיצוניות העולות על 50°C, וחלקם סיפרו על עמיתים שהתעלפו או קרסו באתרי העבודה. עובד אחד אף קישר בין שנים של חשיפה לחום לבעיות בריאות כרוניות כמו מחלות כליות ולב.

התחקיר מתעד גם משמרות ארוכות מאוד, במיוחד בקרב נהגי מיכליות הדלק המשרתים את מתקני ארמקו. חלק מהנהגים דיווחו על משמרות שנמשכות עד 19 שעות, עם הפסקות מנוחה מוגבלות ולחץ לישון בתוך כלי הרכב בין משימות – תנאים שמגבירים משמעותית את הסיכון לתאונות דרכים קשות.

תנאי מחיה "בגדר שכונת עוני"

FairSquare בחן גם את תנאי המגורים שסופקו לעובדים. יותר משליש מהמרואיינים תיארו מגורים צפופים או לא סניטריים העומדים בהגדרה של האו"ם לשכונת עוני. חלק דיווחו על מגורים במכולות עם ליקויי חשמל שגרמו להתחשמלויות בזמן גשמים, אוכל באיכות ירודה ותברואה לקויה.

חסמים בקבלת פיצויים על פציעות ומוות

טענה מרכזית בדו"ח היא שעובדים שנפגעו ומשפחות שכולות נתקלים בקשיים עצומים בקבלת פיצויים. FairSquare בחן שישה מקרים של מוות או נכות חמורה, ומצא כי רק במקרה אחד ניתנה תגמול הולם, לפי הדו"ח.

החוקרים טוענים כי תהליך הגשת תביעות למערכת הביטוח הלאומי הסעודית מסובך ודורש שיתוף פעולה מצד המעסיק – שיתוף פעולה שחסר לרוב לעובדים הזרים. בדו"ח נטען גם כי במקרים מסוימים עודדו משפחות לשחרר גופות ללא נתיחה לאחר המוות, וכי מקרי מוות באתרי עבודה סווגו לעתים כ "מוות טבעי" – סיווג המונע מהמשפחות לקבל פיצויים.

ביקורת גוברת לקראת אירועי ספורט גדולים

הטענות זוכות להד תקשורתי נרחב גם בשל תפקידה הגובר של סעודיה בזירה הספורטיבית העולמית. לארמקו הסכמי חסות עם גופי סטפורט בינלאומיים, וסעודיה נערכת לארח את מונדיאל 2034. ארגוני זכויות אדם טוענים כי שותפויות אלה מפעילות לחץ מוגבר על נותני החסות לוודא שזכויות העובדים נשמרות.

באפריל 2026, מומחי זכויות אדם עצמאיים של האו"ם קראו לסעודיה לנקוט בצעדים דחופים להגנה על כ-16 מיליון העובדים הזרים במדינה, והזהירו כי התעללות וניצול ממשיכים להתרחש למרות רפורמות העבודה שהוכרזו בעבר.

תגובת ארמקו

לפי הדו"ח של FairSquare ופרסומים נלווים, החוקרים פנו לארמקו לקבלת תגובה להאשמות, אך לא קיבלו תשובה לפני פרסום הדו"ח.

קבלנים הקשורים למקרים ספציפיים מסרו תגובות נקודתיות. Saipem, למשל, אמרה כי סיפקה טיפול רפואי לעובד ראוניאר לאחר פציעתו.

הדו"ח מסיק בסיכומו כי יש צורך בפיקוח הדוק יותר על קבלנים ובהגדרה ברורה של אחריות לרווחת העובדים על מנת למנוע התעללויות בשרשראות אספקה תעשייתיות גדולות המקושרות לחברות גלובליות ולאירועים בינלאומיים מרכזיים.