הפרלמנט האירופי דוחף ל־50% "תוצרת אירופה" ולהגבלות הדוקות יותר על השקעות זרות

טיוטת הדוח של הפרלמנט האירופי על חוק האצת התעשייה (Industrial Accelerator Act) מסמנת ניסיון לחזק את ההעדפה התעשייתית האירופית ואת הביטחון הכלכלי של האיחוד. הרעיון המרכזי: להשתמש ברכש ציבורי, בסובסידיות ובתנאי השקעה כדי לקדם ייצור אירופי ודל־פחמן — ולהציב דרישות מחמירות יותר בפני השקעות זרות גדולות בענפים רגישים. הנציבות האירופית הציגה את הצעת החוק ב־4 במרץ 2026, אך דוח הפרלמנט הוא עדיין שלב בהליך החקיקה, ולא חובה מחייבת. 57

יעד של 50% ל״תוצרת אירופה״ עד 2036

הטיוטה קוראת לקבוע סף של 50% ל״תוצרת אירופה״ ולמוצרים דלי־פחמן במגזרים אסטרטגיים עד 2036. בפועל, הכוונה היא להגדיל את הסיכוי שכספי ציבור ורכש של גופים ציבוריים יתמכו בייצור ובשרשראות אספקה הממוקמים באירופה. 68

חוק האצת התעשייה, כבר בנוסח שהציעה הנציבות, כולל דרישות של ״תוצרת האיחוד האירופי״ ומאפייני פליטות נמוכות במכרזים ציבוריים ובמסלולי תמיכה ציבוריים. גישת הפרלמנט מבקשת להעלות את רמת השאפתנות ולתת משקל רב יותר לשיעור התוכן האירופי. 1718

יותר תוכן אירופי בטכנולוגיות נטו־אפס

הדוח מבקש להגדיל את שיעור התוכן שמקורו באיחוד גם בטכנולוגיות נטו־אפס — למשל פאנלים סולאריים, טורבינות רוח, משאבות חום ותחנות כוח גרעיניות. 69

הסוגיה חשובה משום שהחוק עוסק בנקודת המפגש שבין הפחתת פליטות לבין חוסן תעשייתי. הנציבות מגדירה כתבי־מפתח של ההצעה את התעשיות עתירות האנרגיה, טכנולוגיות נטו־אפס ותעשיית הרכב. 24

סף נמוך יותר לבחינת השקעות זרות

בהצעת הנציבות נקבעו תנאים להשקעות זרות של לפחות 100 מיליון אירו, כאשר המשקיע מגיע ממדינה שאינה חברה באיחוד ושמחזיקה ביותר מ־40% מכושר הייצור העולמי בתחומים אסטרטגיים מוגדרים. התחומים כוללים כלי רכב חשמליים, סוללות, אנרגיה סולארית וחומרי גלם קריטיים. 18

לפי דיווחים על טיוטת הדוח של המדווחים בפרלמנט, הסף עשוי לרדת ל־50 מיליון אירו במגזרים שבהם למדינה אחת יש דומיננטיות כזאת בייצור העולמי. המהלך מובן בהקשר של הדאגה לכוחה של סין בכמה משרשראות האספקה הרלוונטיות; עם זאת, המבחן המשפטי המוצע מנוסח סביב ריכוזיות ביכולת הייצור, בלי לנקוב בשם מדינה. 723

אילו תנאים עשויים לחול על משקיע זר

המסגרת המקורית של הנציבות כבר מאפשרת להצמיד תנאים של ערך תעשייתי להשקעות זרות הנכללות בה. בין התנאים: הגבלת הבעלות הזרה ל־49%, מיזם משותף עם שותף מהאיחוד, התחייבויות לשיתוף קניין רוחני או טכנולוגיה, השקעת 1% מההכנסה השנתית במחקר ופיתוח באיחוד, רכש של 30% מהתשומות מן האיחוד והעסקת שיעור מוגדר של עובדים מהאיחוד. 112

לפי הדיווחים על טיוטת הפרלמנט, המדווחים מבקשים תנאים קשיחים יותר, ובהם אפשרות לדרישה שלפחות 60% מהעובדים יהיו עובדים מהאיחוד, לצד סף הבחינה של 50 מיליון אירו. הנוסח הסופי והשאלה אילו תנאים יחולו במצטבר ייקבעו רק לאחר הצבעת הפרלמנט והמשא ומתן עם המדינות החברות. 7

מבחינת האיחוד, ההיגיון הוא שהשקעה לא תסתפק בהקמת אתר הרכבה באירופה: היא אמורה לייצר תעסוקה, מחקר, רכש מקומי, יכולת טכנולוגית ובסיס תעשייתי אירופי יציב יותר.

סין במרכז ההקשר הפוליטי — אך לא בשם החוק

הטיוטה מתפרסמת בתקופה של חיכוכי סחר מתגברים בין האיחוד האירופי לסין. נציב הסחר של האיחוד, מרוש שפצ'וביץ', אמר כי בייג׳ינג נדרשת להציג ״תוצאות קונקרטיות״ עד אוקטובר במסגרת המאמצים לאזן את יחסי הסחר, והזהיר כי כישלון עלול להוביל לצעדים אירופיים מחמירים יותר. 21

חוק האצת התעשייה אינו חוק שמכוון רק לסין. מטרתו המוצהרת היא להגביר את הביקוש למוצרים ולטכנולוגיות דלי־פחמן המיוצרים באירופה, ולחזק את כושר הייצור של האיחוד. 17 עם זאת, ההתמקדות במדינות השולטות בשרשראות ייצור אסטרטגיות מעניקה לו ממד ברור של ביטחון כלכלי.

מה צפוי לקרות עכשיו

המספרים הבולטים בטיוטה — יעד 50% התוכן האירופי, סף 50 מיליון האירו והחמרת תנאי ההשקעות — הם הצעות למשא ומתן, לא כללים סופיים. הפרלמנט האירופי צריך תחילה לאמץ עמדה, ורק לאחר מכן ייקבע הנוסח הסופי במשא ומתן עם המדינות החברות באיחוד. 712

עבור יצרנים, ספקי טכנולוגיה נקייה ומשקיעים זרים, הכיוון ברור: גישה לתמיכה ציבורית ולשווקים אסטרטגיים באירופה עשויה להיות תלויה יותר ויותר לא רק במחיר ובפליטות, אלא גם במיקום הייצור, בכוח האדם, במחקר ובשרשרת האספקה.