ההשפעה ניכרת בעיקר במספר המשרות הפתוחות ובמגמות התעסוקה ברמת הענף. בכלכלות מפותחות, ענפים החשופים יותר לאוטומציה באמצעות AI רשמו בדרך כלל צמיחה חלשה יותר במספר המשרות הפתוחות מאז המחצית השנייה של 2022. הקשר בולט במיוחד בגרמניה, באוסטרליה ובארצות הברית.

הענפים שבהם נרשמה החולשה הגדולה ביותר

ארבעה ענפים בולטים בסיכומים הזמינים של ניתוח גולדמן זאקס:

• מוקדי שירות
• הוצאת תוכנה
• ייעוץ ניהולי
• שירותי פרסום

התעסוקה בענפים האלה ירדה מתחת למגמה ההיסטורית שלה בשווקים מפותחים, כאשר מוקדי השירות מציגים את הפער החד ביותר. לפי ההערכות שדווחו, התעסוקה במוקדי השירות נמוכה ב-39% מהמגמה בארצות הברית, ב-33% מהמגמה בקנדה וב-27% מהמגמה בגרמניה.

הנתונים אינם מוכיחים ש-AI לבדו גרם לכל ירידה. גם תנאים כלכליים, מחזורי עסקים, מיקור חוץ ושינויים בביקוש עשויים להשפיע על התעסוקה בענפים האלה. עם זאת, ריכוז החולשה בעבודות דיגיטליות החשופות במיוחד ל-AI עולה בקנה אחד עם מסקנת גולדמן זאקס שלפיה הטכנולוגיה כבר מתחילה להותיר חותם מדיד על שוק העבודה.

גרמניה, אוסטרליה וארה״ב מציגות את האות הברור ביותר

ההשוואה בין המדינות אינה מצביעה על השפעה זהה בכל מקום. הקשר בין החשיפה ל-AI לבין האטה בצמיחת המשרות הפתוחות חזק במיוחד בגרמניה, באוסטרליה ובארצות הברית.

לדפוס הלא אחיד הזה יש משמעות. אילו AI כבר יצר זעזוע אחיד בשוק העבודה, היינו מצפים לראות את אותן השפעות בכל הכלכלות המפותחות ובכל הענפים. במקום זאת, הראיות הנוכחיות מצביעות על מעבר סלקטיבי יותר: מדינות וענפים החשופים יותר לטכנולוגיה, או כאלה שמאמצים אותה במהירות רבה יותר, חווים את הלחץ ראשונים.

שירותי המידע והתקשורת נחלשו — אך לא קרסו

שירותי המידע והתקשורת נמנים עם הענפים החשופים ביותר ל-AI. מאז 2022 הואטה צמיחת התעסוקה בענף כמעט בכל הכלכלות המפותחות הגדולות. עם זאת, לפי הממצאים שדווחו מגולדמן זאקס, רמת התעסוקה מחוץ לארצות הברית עדיין נמצאת סביב הרמה שלפני 2022 או מעליה.

ההבחנה בין צמיחה איטית יותר לבין ירידה בתעסוקה חיונית להבנת המחקר. ענף יכול להמשיך להוסיף עובדים, אך בקצב נמוך יותר מבעבר. לכן, הנתונים מצביעים על התקררות בביקוש לעובדים — לא בהכרח על פיטורים נרחבים בכלכלת המידע.

עובדים צעירים ובעלי ניסיון מועט נמצאים תחת לחץ מיוחד

המחקר מעורר תשומת לב מיוחדת להשפעה על עובדים זוטרים ועל תפקידים בתחילת הקריירה, משום שההאטה בגיוס מורגשת במיוחד במשרות משרדיות המיועדות לעובדים בתחילת דרכם. דיווחים על ממצאי גולדמן מתארים אותם כמי שנמצאים תחת הלחץ הגדול ביותר, בזמן שחברות בוחנות מחדש תפקידים בענפים החשופים ל-AI.

המקורות שסופקו אינם מציגים אומדן מדויק ואחיד להיקף ההשפעה היחסית על תעסוקת עובדים בתחילת הדרך. עם זאת, הם תומכים בפרשנות ברורה: ההשפעה המוקדמת של AI על שוק העבודה מתבטאת בצינור הגיוס ובמקצועות המבוססים על עבודה דיגיטלית סטנדרטית — ולא בגל פיטורים כלל-משקי.

עבור עובדים ומעסיקים, משמעות הדבר היא שהרכב הגיוס חשוב לא פחות ממספר המשרות הכולל. נתון תעסוקה ארצי יציב יכול להסתיר שינוי משמעותי בסוגי התפקידים שחברות מוכנות לאייש, במיוחד בענפים שבהם תוכנה מסוגלת לבצע או לתגבר משימות שגרתיות של עיבוד מידע.

ההשפעה המצטברת בארה״ב עדיין מתונה

גולדמן זאקס מעריך שהאימוץ התאגידי הנוכחי של AI העלה את שיעור האבטלה בארצות הברית בכ-0.1 נקודת אחוז.

ג׳וזף בריגס, כלכלן מחטיבת המחקר של גולדמן זאקס, העריך בנפרד כי AI גורם לגריעה של כ-10,000 עד 15,000 משרות בחודש באזורים שכבר מושפעים ממנו, בהם טכנולוגיה, ייעוץ ניהולי ועיצוב גרפי. לדבריו, מדובר בזעזוע ממוקד בשוק העבודה — ולא בפגיעה משמעותית בכלכלה הרחבה.

ההערכות האלה מספקות הקשר לירידות ברמת הענף. פער תעסוקתי גדול בענף מסוים יכול להתקיים לצד שינוי קטן יחסית באבטלה הלאומית, כאשר הענפים שנפגעו מהווים רק חלק מהכלכלה, ובמקביל AI תומך בפריון ובעבודות משלימות.

מדוע גולדמן מתאר את ההשפעה כ״ניכרת אך ממוקדת״

התיאור של גולדמן זאקס משקף שני דברים בו-זמנית:

1. האות ניכר. ענפים החשופים ל-AI חוו צמיחה חלשה יותר במספר המשרות הפתוחות, וכמה ענפים ספציפיים ירדו מתחת למגמות התעסוקה ההיסטוריות שלהם.
2. הזעזוע עדיין ממוקד. הראיות אינן מצביעות על קריסה כללית בשוק העבודה, ובחלק מהענפים החשופים במיוחד רמת התעסוקה מחוץ לארה״ב עדיין יציבה או גבוהה מהרמות הקודמות.

התמונה עשויה להשתנות ככל שחברות יעברו משלב הניסוי להטמעה רחבה יותר. בעבודות קודמות העריך גולדמן זאקס כי AI עשוי לחשוף לעבודות אוטומציה בהיקף המקביל ל-300 מיליון משרות במשרה מלאה ברחבי העולם, לצד האפשרות שהשקעות ב-AI ובתשתיות הנדרשות — כמו חשמל ומרכזי נתונים — ייצרו מקומות עבודה חדשים.

הערכת החשיפה ארוכת הטווח אינה תחזית שלפיה 300 מיליון אנשים יאבדו את עבודתם מיד. היא מתארת עבודות שבהן משימות עשויות להיות מושפעות מאוטומציה. הראיות העדכניות משוק העבודה מצביעות על כך שהמעבר כבר החל בענפים מסוימים — אך ההשלכות על כלל הכלכלה עדיין מוגבלות.

השורה התחתונה

המחקר של גולדמן זאקס אינו מציע לא תחושת ביטחון מוחלטת ולא תרחיש של אפוקליפסת תעסוקה. הפרשנות הזהירה ביותר היא ש-AI כבר משפיע על הגיוס במקומות שבהם הכלים בשלים והעבודה דיגיטלית מאוד, כאשר מוקדי שירות, הוצאת תוכנה, ייעוץ, פרסום ותפקידים משרדיים זוטרים נמצאים תחת לחץ מיוחד.

בשלב זה ההשפעה מרוכזת מספיק כדי להישאר מתונה ברמה הלאומית. אך הראיות ברמת הענפים משמשות איתות מוקדם: אם האימוץ התאגידי יואץ ויתרחב למקצועות נוספים, האטת הגיוס שנראית כיום בכמה ענפים עלולה להפוך למגמה רחבה יותר בשוק העבודה.

ההשפעה ניכרת בעיקר במספר המשרות הפתוחות ובמגמות התעסוקה ברמת הענף. בכלכלות מפותחות, ענפים החשופים יותר לאוטומציה באמצעות AI רשמו בדרך כלל צמיחה חלשה יותר במספר המשרות הפתוחות מאז המחצית השנייה של 2022. הקשר בולט במיוחד בגרמניה, באוסטרליה ובארצות הברית.

הענפים שבהם נרשמה החולשה הגדולה ביותר

ארבעה ענפים בולטים בסיכומים הזמינים של ניתוח גולדמן זאקס:

• מוקדי שירות
• הוצאת תוכנה
• ייעוץ ניהולי
• שירותי פרסום

התעסוקה בענפים האלה ירדה מתחת למגמה ההיסטורית שלה בשווקים מפותחים, כאשר מוקדי השירות מציגים את הפער החד ביותר. לפי ההערכות שדווחו, התעסוקה במוקדי השירות נמוכה ב-39% מהמגמה בארצות הברית, ב-33% מהמגמה בקנדה וב-27% מהמגמה בגרמניה.

הנתונים אינם מוכיחים ש-AI לבדו גרם לכל ירידה. גם תנאים כלכליים, מחזורי עסקים, מיקור חוץ ושינויים בביקוש עשויים להשפיע על התעסוקה בענפים האלה. עם זאת, ריכוז החולשה בעבודות דיגיטליות החשופות במיוחד ל-AI עולה בקנה אחד עם מסקנת גולדמן זאקס שלפיה הטכנולוגיה כבר מתחילה להותיר חותם מדיד על שוק העבודה.

גרמניה, אוסטרליה וארה״ב מציגות את האות הברור ביותר

ההשוואה בין המדינות אינה מצביעה על השפעה זהה בכל מקום. הקשר בין החשיפה ל-AI לבין האטה בצמיחת המשרות הפתוחות חזק במיוחד בגרמניה, באוסטרליה ובארצות הברית.

לדפוס הלא אחיד הזה יש משמעות. אילו AI כבר יצר זעזוע אחיד בשוק העבודה, היינו מצפים לראות את אותן השפעות בכל הכלכלות המפותחות ובכל הענפים. במקום זאת, הראיות הנוכחיות מצביעות על מעבר סלקטיבי יותר: מדינות וענפים החשופים יותר לטכנולוגיה, או כאלה שמאמצים אותה במהירות רבה יותר, חווים את הלחץ ראשונים.

שירותי המידע והתקשורת נחלשו — אך לא קרסו

שירותי המידע והתקשורת נמנים עם הענפים החשופים ביותר ל-AI. מאז 2022 הואטה צמיחת התעסוקה בענף כמעט בכל הכלכלות המפותחות הגדולות. עם זאת, לפי הממצאים שדווחו מגולדמן זאקס, רמת התעסוקה מחוץ לארצות הברית עדיין נמצאת סביב הרמה שלפני 2022 או מעליה.

ההבחנה בין צמיחה איטית יותר לבין ירידה בתעסוקה חיונית להבנת המחקר. ענף יכול להמשיך להוסיף עובדים, אך בקצב נמוך יותר מבעבר. לכן, הנתונים מצביעים על התקררות בביקוש לעובדים — לא בהכרח על פיטורים נרחבים בכלכלת המידע.

עובדים צעירים ובעלי ניסיון מועט נמצאים תחת לחץ מיוחד

המחקר מעורר תשומת לב מיוחדת להשפעה על עובדים זוטרים ועל תפקידים בתחילת הקריירה, משום שההאטה בגיוס מורגשת במיוחד במשרות משרדיות המיועדות לעובדים בתחילת דרכם. דיווחים על ממצאי גולדמן מתארים אותם כמי שנמצאים תחת הלחץ הגדול ביותר, בזמן שחברות בוחנות מחדש תפקידים בענפים החשופים ל-AI.

המקורות שסופקו אינם מציגים אומדן מדויק ואחיד להיקף ההשפעה היחסית על תעסוקת עובדים בתחילת הדרך. עם זאת, הם תומכים בפרשנות ברורה: ההשפעה המוקדמת של AI על שוק העבודה מתבטאת בצינור הגיוס ובמקצועות המבוססים על עבודה דיגיטלית סטנדרטית — ולא בגל פיטורים כלל-משקי.

עבור עובדים ומעסיקים, משמעות הדבר היא שהרכב הגיוס חשוב לא פחות ממספר המשרות הכולל. נתון תעסוקה ארצי יציב יכול להסתיר שינוי משמעותי בסוגי התפקידים שחברות מוכנות לאייש, במיוחד בענפים שבהם תוכנה מסוגלת לבצע או לתגבר משימות שגרתיות של עיבוד מידע.

ההשפעה המצטברת בארה״ב עדיין מתונה

גולדמן זאקס מעריך שהאימוץ התאגידי הנוכחי של AI העלה את שיעור האבטלה בארצות הברית בכ-0.1 נקודת אחוז.

ג׳וזף בריגס, כלכלן מחטיבת המחקר של גולדמן זאקס, העריך בנפרד כי AI גורם לגריעה של כ-10,000 עד 15,000 משרות בחודש באזורים שכבר מושפעים ממנו, בהם טכנולוגיה, ייעוץ ניהולי ועיצוב גרפי. לדבריו, מדובר בזעזוע ממוקד בשוק העבודה — ולא בפגיעה משמעותית בכלכלה הרחבה.

ההערכות האלה מספקות הקשר לירידות ברמת הענף. פער תעסוקתי גדול בענף מסוים יכול להתקיים לצד שינוי קטן יחסית באבטלה הלאומית, כאשר הענפים שנפגעו מהווים רק חלק מהכלכלה, ובמקביל AI תומך בפריון ובעבודות משלימות.

מדוע גולדמן מתאר את ההשפעה כ״ניכרת אך ממוקדת״

התיאור של גולדמן זאקס משקף שני דברים בו-זמנית:

1. האות ניכר. ענפים החשופים ל-AI חוו צמיחה חלשה יותר במספר המשרות הפתוחות, וכמה ענפים ספציפיים ירדו מתחת למגמות התעסוקה ההיסטוריות שלהם.
2. הזעזוע עדיין ממוקד. הראיות אינן מצביעות על קריסה כללית בשוק העבודה, ובחלק מהענפים החשופים במיוחד רמת התעסוקה מחוץ לארה״ב עדיין יציבה או גבוהה מהרמות הקודמות.

התמונה עשויה להשתנות ככל שחברות יעברו משלב הניסוי להטמעה רחבה יותר. בעבודות קודמות העריך גולדמן זאקס כי AI עשוי לחשוף לעבודות אוטומציה בהיקף המקביל ל-300 מיליון משרות במשרה מלאה ברחבי העולם, לצד האפשרות שהשקעות ב-AI ובתשתיות הנדרשות — כמו חשמל ומרכזי נתונים — ייצרו מקומות עבודה חדשים.

הערכת החשיפה ארוכת הטווח אינה תחזית שלפיה 300 מיליון אנשים יאבדו את עבודתם מיד. היא מתארת עבודות שבהן משימות עשויות להיות מושפעות מאוטומציה. הראיות העדכניות משוק העבודה מצביעות על כך שהמעבר כבר החל בענפים מסוימים — אך ההשלכות על כלל הכלכלה עדיין מוגבלות.

השורה התחתונה

המחקר של גולדמן זאקס אינו מציע לא תחושת ביטחון מוחלטת ולא תרחיש של אפוקליפסת תעסוקה. הפרשנות הזהירה ביותר היא ש-AI כבר משפיע על הגיוס במקומות שבהם הכלים בשלים והעבודה דיגיטלית מאוד, כאשר מוקדי שירות, הוצאת תוכנה, ייעוץ, פרסום ותפקידים משרדיים זוטרים נמצאים תחת לחץ מיוחד.

בשלב זה ההשפעה מרוכזת מספיק כדי להישאר מתונה ברמה הלאומית. אך הראיות ברמת הענפים משמשות איתות מוקדם: אם האימוץ התאגידי יואץ ויתרחב למקצועות נוספים, האטת הגיוס שנראית כיום בכמה ענפים עלולה להפוך למגמה רחבה יותר בשוק העבודה.