״הגיימר הממוצע״ נעלם: רוב השחקנים מעדיפים את מה שכבר מוכר להם

דוח הגיימינג של Bain ל־2026 מתאר שוק עצום שעדיין צומח, אך כבר אינו מתרחב בקצב שאפיין את שנות המגפה. הכנסות תוכנות הגיימינג בעולם צמחו בכ־3% בממוצע שנתי בארבע השנים האחרונות, וזה גם הקצב שצפוי להימשך עד 2030.

השינוי המשמעותי יותר מתרחש בצד הביקוש: לשחקנים יש כיום שפע כמעט בלתי מוגבל של אפשרויות, אבל רובם אינם מחפשים משהו שונה לחלוטין. לפי מסקנת Bain, ההימור המסוכן של תעשיית המשחקים כבר אינו משחק שמכוון לקהל מצומצם מדי — אלא משחק שמנסה להיות קצת מהכול ולפנות לכולם.

רוב השחקנים רוצים עוד ממה שהם כבר מכירים

כשנשאלו על תוכניותיהם לנסות משחקי וידאו במהלך 12 החודשים הקרובים, השחקנים הביעו העדפה ברורה למוכר:

• 33% מעוניינים במשחקים הדומים לאלה שהם כבר משחקים.
• 19% מעוניינים במשחקי המשך של סדרות מוכרות.
• 13% מתכננים להתמקד במשחקים שכבר נמצאים ברשותם או שהם כבר משחקים בהם.
• 21% מחפשים חוויה שונה באופן משמעותי.
• 14% עדיין אינם בטוחים.

שלוש הקבוצות הראשונות מסתכמות ב־65% מהמשיבים. רק בערך שחקן אחד מכל חמישה מחפש באופן פעיל סוג אחר של חוויה.

אין פירוש הדבר ששחקנים הפסיקו לגלות משחקים חדשים. בסקר הרחב יותר של Bain, שלושה מתוך ארבעה שחקנים עדיין מחפשים באופן פעיל את הכותר הבא שלהם. אלא שהחיפוש מתרחש בדרך כלל בתוך ז'אנרים, סדרות או פורמטים שהם כבר מכירים — ולא בחיפוש פתוח אחר חידוש בכל מחיר.

כשהצמיחה נחלשת, חוסר מיקוד עולה יותר

צמיחה שנתית של 3% היא עדיין צמיחה, אך היא משנה את כלכלת הפיתוח. כששוק גדל לאט יותר, אולפנים אינם יכולים להניח שמשחק גדול ימצא קהל רק משום שהתעשייה כולה ממשיכה לצמוח.

הטענה של הדוח היא שההיצע התרבה, בעוד שהעדפות השחקנים התפצלו. לכן ״הגיימר הממוצע״ הוא יעד חלש: הקהלים היקרים והמעורבים ביותר הם קבוצות שאפשר לזהות — עם ציפיות, הרגלים וסיבות ברורות להשקיע זמן וכסף.

בניתוח של 100 משחקים שיצאו מאז 2023, Bain מצאה כי 83% מהמשחקים שנועדו לסוג שחקן מסוים הגיעו להצלחה מסחרית, לעומת 50% מהמשחקים שלא התמקדו בקהל מוגדר. Bain מציגה זאת כקשר שנמצא במדגם שלה, ולא כהוכחה לכך שמיקוד לבדו קובע את גורל המשחק.

פרדוקס המקוריות: גם IP חדש יכול להצליח

העדפת השחקנים לחוויות מוכרות אינה הופכת משחקים מקוריים לבלתי אפשריים. כתובות IP חדשות מהשנים האחרונות — בהן Meccha Chameleon, Peak, Arc Raiders ו־Split Fiction — מראות ששחקנים עדיין מוכנים לפנות מקום למשהו חדש, כאשר קל להבין מה מושך בו.

ההבדל הוא בין חדש לבין גנרי. משחק חדש יכול להצליח כשהוא מציע רעיון מובחן לקהל שאפשר לזהות. לעומת זאת, פרויקט שמחבר כמה מאפיינים פופולריים בלי להסביר מדוע שחקנים צריכים לעזוב את המשחקים שהם כבר נהנים מהם ניצב בפני משימה קשה בהרבה.

Bain משווה בין המשיכה הממוקדת של Baldur’s Gate 3 לבין Concord, שנכנס לקטגוריה צפופה של משחקי יריות עם גיבורים, אך לא הציע לשחקנים מבוססים סיבה משכנעת מספיק לעבור אליו. המסר לאולפנים מעשי: מקוריות צריכה גם מיצוב — לא רק המצאה.

שחקנים מקבלים את ה־AI, אבל האמון עדיין מותנה

השחקנים נעשים נוחים יותר גם עם שימוש בבינה מלאכותית גנרטיבית במשחקים. לפי הסקר, 42% מהמשיבים הרגישו נוח יותר עם AI במשחקים במהלך השנה שקדמה לסקר: 14% אמרו שהם נוחים איתו הרבה יותר, ו־28% אמרו שהם נוחים איתו מעט יותר. 44% דיווחו שלא חל אצלם שינוי. בקרב שחקנים בני 13–17, 59% אמרו שהם נעשו נוחים יותר — כולל 23% שדיווחו על עלייה משמעותית בנוחות.

הנתונים מצביעים על פתח בין־דורי לדמויות מבוססות AI, להתאמה אישית ולכלי הפקה ולמערכות משחק נוספות. אבל נוחות אינה שקולה לאישור גורף. מחלוקות שדווחו סביב שימוש ב־AI או סביב אופן החשיפה שלו — ובהן דיונים הקשורים ל־Clair Obscur: Expedition 33, ל־Stellar Blade: Blood Rain ול־Fortnite — מראות שלשחקנים עדיין חשובים היוצרים, השקיפות, והאם ה־AI משפר את החוויה או מחליש אותה.

מבחינת האולפנים, הלקח אינו פשוט ״להוסיף AI״. עליהם להבין היכן הטכנולוגיה יוצרת ערך עבור הקהל שבחרו, והיכן היא עלולה לפגוע בתכונות שהקהל הזה תופס כאותנטיות.

שלוש ההמלצות של Bain לאולפנים

1. להגדיר את השחקן לפני שמגדילים את הפרויקט

הצוות צריך להיות מסוגל לתאר את שחקן היעד במשפט אחד. המשמעת הזו מאלצת את הפרויקט לענות מוקדם על שאלות בסיסיות: מה הקהל הזה כבר אוהב? על איזה צורך או פנטזיה המשחק עונה? ומדוע שהשחקנים יבחרו בו על פני האפשרויות המוכרות להם?

2. להשתמש ב־AI כדי להעמיק את המיקוד — לא כדי להחליף אותו

AI יכול לעזור לאולפנים להאיץ תהליכי הפקה, לנתח משוב ולהתאים חוויות אישית. הוא אינו יכול לפצות על עיצוב משחק חלש, מיצוב לא ברור או תוכנית פיתוח שנבנתה סביב קהל שאיש לא הגדיר כראוי. לפי Bain, AI עלול פשוט להאיץ את ההימור הלא נכון.

3. לעצור פרויקטים חלשים לפני מחזור התקציב הבא

אם פרויקט נותר לא ממוקד גם לאחר בדיקות ואיטרציות, Bain ממליצה לבטל אותו או לשנות את כיוונו לפני שמחזור תקציבי נוסף יקבע השקעה במשאבים. בשוק שצומח לאט יותר, דחיית ההחלטה עלולה לעלות יותר מקבלתה.

השורה התחתונה

הדוח של Bain אינו חוזה שמשחקי המשך יחליפו את המשחקים המקוריים, או שהשחקנים ידחו את ה־AI. הוא מתאר שוק בררני יותר, שבו גם מוכרות וגם חדשנות יכולות לעבוד — אבל רק כאשר המשחק נותן לאנשים סיבה משכנעת להקדיש לו את הזמן המוגבל שלהם.

עבור אולפנים, הנוסחה המנצחת פחות קשורה למספר הפיצ'רים או למהירות ההפקה, ויותר ליכולת להבטיח הבטחה מדויקת, לקיים אותה היטב ולהשתמש בטכנולוגיה כדי לשרת אותה. עידן המשחקים שנבנים עבור ״הגיימר הממוצע״ מפנה את מקומו לעידן שבו בוחרים את השחקנים הנכונים — ואז מרוויחים את נאמנותם.