הפרתנון אכן אינו בנוי מקווים ישרים ואחידים לחלוטין: יש בו סטיות עדינות ומדידות מן הגאומטריה הקשיחה. אלא שמחקרו של המתמטיקאי אלן גוריילי מערער על ההסבר הנפוץ שלפיו אלה היו תיקונים אופטיים מחושבים, שנועדו לגרום למקדש להיראות ישר ומושלם. מסקנתו מדויקת יותר: אין די ראיות היסטוריות לכוונה כזאת, ואין ראיות מדעיות לכך שהתיקונים הנטענים השיגו את מטרתם התפיסתית.
18
הקימורים קיימים; ההסבר להם אינו מוכח
הסיפור המוכר מתמקד, בין השאר, בסטילובט — משטח הבסיס שעליו עומדים העמודים — שעולה מעט לכיוון המרכז, בכ־6 סנטימטרים לפי התיאור המקובל. גם העמודים כוללים תפיחה עדינה במרכזם, המכונה אנטזיס (entasis), ולעיתים נמדדת בכ־18 מילימטרים. ההסבר המקובל הוא שמאפיינים אלה נועדו לפצות על עיוותי ראייה: קו אופקי ארוך שלכאורה נראה שקוע במרכז, או עמוד ישר שלכאורה נראה צר או קעור.
גוריילי אינו טוען שהמאפיינים האלה דמיוניים. טענתו היא שהמעבר מ״הם קיימים״ ל״הם תוכננו כדי לתקן אשליה אופטית״ מעולם לא הוכח.
18
מה העלתה בדיקת 12 ה״תיקונים״ המוצעים
גוריילי בחן לפחות 12 תיקונים אופטיים שיוחסו לפרתנון. לפי מסקנתו, ההשפעות החזותיות שאותן תכונות אמורות לנטרל אינן מבוססות, או שהן קטנות מכדי שהצופה יבחין בהן בתנאי צפייה רגילים.
18
כך, למשל, הוא לא מצא ראיה לכך שקווים אופקיים ארוכים נראים מטבעם כאילו הם צונחים במרכז. בדיווחים על המחקר סוכמה מסקנתו בחריפות: האשליות הנטענות הן "שטות או בלתי מורגשות למעשה".
11
הספקנות שלו נוגעת גם לעצם הרעיון של תיקון גאומטרי יחיד לראייה האנושית. מבנה נצפה ממרחקים, זוויות, כיווני מבט ותנאי תאורה משתנים — ועל ידי אנשים שתפיסתם אינה זהה. לכן, קשה לייחס לצורה אחת תפקיד של פתרון מדויק ואוניברסלי שיגרום למבנה להיראות ישר לכולם.
18
כוונה אדריכלית אינה בהכרח פיצוי אופטי
ההבחנה החשובה במחקר היא בין הצורה לבין המניע. ייתכן מאוד שהקימורים, פרופילי העמודים והסטיות האחרות מן הסדירות תוכננו בכוונה. אולם, לפי גוריילי, אין בסיס מוצק לקבוע שמטרתם הייתה דווקא פיצוי על אשליות אופטיות.
המקורות ששרדו אינם מבהירים אם בוני המקדש ביקשו קימור שנראה לעין, אפקט אסתטי מסוים, פתרון בנייה, אי־סדירות מדודה או דבר אחר. הכוונה המקורית נותרת לא ידועה.
18
29
איך השתרש הסיפור
שורשי ההסבר מגיעים אל ויטרוביוס, האדריכל והסופר הרומי מן המאה הראשונה לפנה״ס. בחיבורו De architectura הוא כלל הוראות אדריכליות הנוגעות לקימור ולטיפול בעמודים; הטקסט הזה נעשה בסיס חשוב לטענות מאוחרות יותר שלפיהן עידונים באדריכלות יוונית נועדו לתקן תפיסה חזותית.
18
35
במאה ה־19 ערך פרנסיס פנרוז מדידות קפדניות באתונה והראה שהאי־סדירויות בפרתנון ממשיות וניתנות למדידה. פנרוז גם תמך בפירוש האופטי של האנטזיס: תפיחת העמוד הוצגה כמענה למראה קעור או דק מדי של עמוד בעל דפנות ישרות לחלוטין.
25
31
אלה שני הישגים שונים: מדידת הגאומטריה במדויק, והסבר הסיבה שבגללה נוצרה. גוריילי מקבל את הראשון, אך מטיל ספק בשני.
18
״כשל הידע העליון״ והסיפור שקל מדי להאמין לו
גוריילי מכנה אחד ממקורות המיתוס ״כשל הידע העליון״: הנטייה לדמיין את היוונים הקדמונים כבעלי שליטה כוללת במתמטיקה, הנדסה, אמנות ופסיכולוגיית ראייה — ואז לפרש כל פרט חריג כהוכחה לחישוב מתוחכם ונסתר.
21
אין בכך זלזול במיומנותם של הבונים הקדומים. להפך: הטענה היא שהערכה לכישרון יוצא דופן אינה ראיה לכוונת תכנון מסוימת.
הסיפור שלפיו ״היוונים עיקמו את המקדש כדי שייראה ישר״ גם קל מאוד להפצה: הוא קצר, אלגנטי ונשמע משכנע. לכן הוא חוזר בספרי לימוד, בכתיבה פופולרית וגם בתשובות של צ׳אטבוטים. גוריילי מציין שמודלי שפה עשויים לחזק את סמכותו המדומה של הסיפור פשוט באמצעות חזרה שוטפת עליו, גם כאשר הראיות שבבסיסו חלשות.
3
11
השורה התחתונה: להפריד בין מה שרואים לבין הסיבה שמספרים עליו
המחקר אינו מפחית מחשיבותו או מתחכומו של הפרתנון. הוא מבקש לדייק במה שאפשר לדעת: העידונים האדריכליים אמיתיים; הטענה שהם נועדו לתקן אשליות אופטיות היא טענה היסטורית ומדעית נפרדת — ולדברי גוריילי, היא אינה נתמכת בראיות מספקות.
18
הלקח רחב יותר מן האדריכלות הקלאסית: תכונה נצפית אינה זהה לסיפור על הסיבה לקיומה. הסבר שחוזרים עליו שוב ושוב יכול להיות יפה ומשכנע, בלי להיות מאומת.