הסטארשיפ שרד את האוקיינוס: תמונות לוויין חושפות את מבצע החילוץ לקראת טיסה 14

הנחיתה עצמה הייתה מבוקרת ומונעת ברקטות: החללית נגעה במים כשהיא זקופה, התהפכה בעדינות ונשארה לצוף — תוך שהיא ממשיכה לשדר נתוני טלמטריה ווידאו. SpaceX אף הפעילה רחפנים מעל כלי הטיס כדי לבדוק אותו מקרוב .

נכון ל־4 באוגוסט, כמה ספינות עסקו בגרירת החללית בחזרה, ובהן הגוררות הנורווגיות Normand Ranger ו־Skimmer Tide. זהו הניסיון הראשון של SpaceX להוציא שלב עליון של Starship מהים ולבחון אותו לאחר משימה מלאה .

מדוע ההישרדות של Ship 40 חשובה כל כך

עד לטיסה הזו, כל שלבי ה־Starship העליונים הקודמים הושמדו או התפרקו במהלך הכניסה מחדש לאטמוספרה או בפגיעה במים. Ship 40 שרדה את החזרה כשהיא שלמה, בעוד יותר מ־18,000 אריחים קרמיים במגן החום שלה עמדו בטמפרטורות שהגיעו לכ־2,600 מעלות פרנהייט — כ־1,430 מעלות צלזיוס .

לאחר מכן ביצעה החללית תמרון flip-and-burn: מעבר ממצב אופקי יחסית במהלך החזרה למצב אנכי, באמצעות הצתת מנועים שמיתנה את קצב הירידה. הדיוק היה מספיק כדי שהמבנה יישאר שלם במפגש עם פני הים .

המשמעות ההנדסית היא לא רק תמונה מרשימה של רקטה צפה. SpaceX מקבלת כעת אפשרות לבדוק בפועל את מגן החום, את העומסים המבניים ואת מערכות החללית לאחר פרופיל משימה מלא — מידע שסימולציות לבדן אינן יכולות לספק.

ההישגים המרכזיים של טיסה 13

• שיגור ראשון של לווייני Starlink V3 פעילים: 20 לוויינים תפקודיים שוחררו מה־Starship. זו הייתה הפעם הראשונה שבה Starship נשאה מטען פעיל, לאחר 12 טיסות קודמות שבהן שוגרו מדמי־מטען או מטענים לא פעילים .
• הטיסה השנייה של תצורת V3: לפי The New York Times, המשימה עמדה כמעט בכל יעדיה .
• הנחיתה הרכה ביותר של Starship עד כה: השלב העליון נחת בעדינות כה רבה, עד שנשאר לצוף במשך כמה ימים .
• שיפור בפעולת Super Heavy: כל 33 מנועי ה־Raptor 3 פעלו במהלך ההמראה ותמרון החזרה — לראשונה במאיץ V3. עם זאת, תמרון הנחיתה נקטע והמאיץ נחת נחיתה קשה במפרץ מקסיקו .

טיסה 14: ניסיון ראשון ללכוד את החללית במגדל

כבר שעות לאחר ההצלחה היחסית של טיסה 13 אמר אילון מאסק כי, אם בדיקת נתוני המשימה לא תחשוף בעיות, SpaceX תנסה ללכוד את ה־Ship באמצעות מגדל השיגור בטיסה הבאה .

ב־30 ביולי, לאחר שישה ימים של בחינת נתונים, מאסק כתב שהנחיתה הייתה מדויקת מספיק לכך שזרועות המגדל היו יכולות ללכוד את החללית. בכך נסללה הדרך לניסיון לכידה של השלב העליון בטיסה 14 .

התוכנית היא להחזיר את ה־Starship ל־Starbase שבטקסס, שם זרועות מכניות המכונות Mechazilla — או “מקלות האכילה” — ייסגרו סביב החללית באוויר ויניחו אותה על כן השיגור. SpaceX כבר השתמשה בשיטה הזו כדי ללכוד את מאיץ Super Heavy, אך מעולם לא ניסתה אותה עם שלב עליון מסלולי .

אם הניסיון יצליח, טיסה 14 תשיג הישג חסר תקדים בתולדות הטיסות לחלל: התאוששות של שלב עליון מסלולי באמצעות לכידה מכנית במגדל השיגור .

מה זה אומר עבור העתיד של Starship

הדיוק שהודגם בטיסה 13, יחד עם האפשרות לבדוק את Ship 40 לאחר החזרה לאטמוספרה, מקרבים את SpaceX למטרה המרכזית של התוכנית: שימוש חוזר ומהיר בשני חלקי המשגר.

שימוש חוזר כזה חיוני לכלכלה של Starship — החל משיגור לווייני Starlink, דרך משימות לירח ועד לתוכניות ארוכות־טווח להובלת מטענים ובני אדם למאדים. עם זאת, הישרדות בים אינה שקולה עדיין לשימוש חוזר מבצעי. טיסה 14 תעמיד את המערכת בפני אתגר קשה יותר: לחזור בדיוק ל־Starbase ולהילכד בזרועות המגדל, במקום לנחות באזור ימי מרוחק.

הטיסה הבאה צפויה להשתמש במאיץ Booster 21 וב־Ship 41, מ־Pad B ב־Starbase, עם יעד שיגור ברבעון השלישי של 2026 .