האיום האיראני: אם ארה״ב תחדש את התקיפות, תשתיות המפרץ יהפכו למטרה

ניסיון להפעיל לחץ על וושינגטון דרך בעלות בריתה

האיום האיראני אינו מופנה רק כלפי מדינות המפרץ. הוא נועד גם להעלות את המחיר הפוליטי והכלכלי של פעולה אמריקאית נוספת.

טהרן מבקשת שסעודיה, איחוד האמירויות, קטר, כווית ובחריין — המדינות המארחות נוכחות צבאית אמריקאית או מחזיקות בתשתיות אנרגיה מרכזיות — ילחצו על הנשיא דונלד טראמפ להישאר במסלול הדיפלומטי ולא לאפשר סבב חדש של תקיפות . לפי גורמים וניתוחים שצוטטו ברויטרס, איראן מנסה להשתמש בנתיבי הסחר, בתשתיות האנרגיה ובתנועת הספינות כמנופי לחץ, בתקווה שהמחיר של המשך העימות ייתפס כגבוה יותר מהמחיר של ויתורים במשא ומתן על מצר הורמוז .

האיום אינו חדש לחלוטין. ב־1 באוגוסט הזהירו גורמים איראניים מפני ״להבות מלחמה״ במקרה של תקיפה אמריקאית נגד תשתיות האנרגיה במדינה . ב־22 ביולי הזהיר ראש צוות המשא ומתן האיראני, מוחמד באקר גליבאף, כי ״שום תשתית לא תהיה בטוחה״ אם ביטחונה של איראן לא יובטח .

המלחמה שהחלה ב־28 בפברואר

ב־28 בפברואר 2026 פתחו ארצות הברית וישראל במתקפות אוויריות משותפות נגד איראן, במסגרת שכונתה בארה״ב Operation Epic Fury ובישראל Lion’s Roar. לפי המקורות שסופקו, המתקפות הביאו למותו של המנהיג העליון עלי חמינאי והובילו למטחי תגובה נרחבים של טילים וכטב״מים מצד איראן ברחבי האזור .

מאז התרחב העימות למלחמה אזורית: ארה״ב וישראל ממשיכות בפעילות אווירית באיראן, איראן תקפה יעדים במדינות המפרץ, והתנועה הימית במצר הורמוז שובשה כמעט לחלוטין לאחר שאיראן סגרה אותו לתנועה רגילה בחודש מרץ .

הסכם המסגרת מיוני נתקע

ב־17–18 ביוני חתמו ארה״ב ואיראן על ״מזכר איסלאמבאד״ — מסמך הבנות בן 14 סעיפים, בתיווך פקיסטן וקטר. ההסכם נועד לבסס הפסקת אש זמנית ולהעניק לצדדים חלון של 60 יום לגיבוש הסכם סופי .

אולם זמן קצר לאחר מכן התהליך נבלם. סגן נשיא ארה״ב ג׳יי־די ואנס ביטל ב־18 ביוני את נסיעתו המתוכננת לשווייץ, שם היו אמורות להתקיים שיחות על יישום ההבנות, על רקע המתיחות המתמשכת . עד כה, מסגרת ההסכם לא הפכה להסדר שלום יציב, ותקופת 60 הימים לא הניבה הסכם סופי.

מצר הורמוז במרכז העימות

מצר הורמוז הוא צוואר בקבוק ימי מרכזי למסחר העולמי באנרגיה. מאז 28 בפברואר התנועה בו נפגעה קשות, ובחודש מרץ איראן למעשה סגרה אותו לתנועת ספנות רגילה . בין 13 באפריל ל־29 במאי הטילה ארה״ב מצור ימי על נמלים איראניים .

הסכם המסגרת מיוני כלל סעיפים שנועדו להתחיל את פתיחתו מחדש של המצר, אך השיחות נותרו במבוי סתום. איראן אף איימה לגבות תשלום מספינות שיעברו במצר לאחר תום תקופת 60 הימים . כל איום חדש על תשתיות במפרץ עלול, לפיכך, להשפיע לא רק על המדינות באזור אלא גם על שרשראות אספקה ועל שוקי האנרגיה בעולם.

ואנס: המערכת האיראנית מפוצלת

בבית הלבן מעריכים כי המאבקים הפנימיים באיראן מקשים על גיבוש הסכם שניתן יהיה ליישם לאורך זמן. לפי ההערכה המיוחסת לסגן הנשיא ואנס, לאחר חיסולו של חמינאי והירושה השנויה במחלוקת של בנו מוג׳תבא חמינאי נוצרו מתחים בין משמרות המהפכה, ההנהגה הפוליטית החדשה והממסד הדתי .

הפיצול הזה, לפי ההערכה האמריקאית, מקשה לדעת מי באיראן מסוגל להתחייב להסכם — ובעיקר מי יוכל להבטיח שההתחייבויות יכובדו. ביטול נסיעתו של ואנס והספקות שהשמיע בפומבי באשר ליכולת של טהרן לעמוד בהסכמות חיזקו את הספקנות לגבי עתיד המסגרת .

האולטימטום של טראמפ וההשהיה באוגוסט

בסביבות 28 ביולי איים טראמפ לתקוף את רשת האנרגיה האיראנית ואמר כי ארה״ב עלולה ״לפוצץ בעוצמה אדירה״ את תשתיות האנרגיה במדינה . האיום הגיע לאחר חילופי אש מחודשים בסוף יולי, ובכללם תקיפות אמריקאיות נגד יעדים בדרום איראן ב־21 ביולי .

ב־1 באוגוסט הודיע טראמפ כי ארה״ב תשהה תקיפות חדשות, בתקווה להגיע להסכם מהיר . הוא הבהיר שהחלון הדיפלומטי קצר, ובמקביל הזהיר מפני חידוש הפעולה אם לא תושג פריצת דרך.

האזהרה האיראנית למדינות המפרץ מגיעה בדיוק בנקודת המפגש בין שני המסרים: מצד אחד, וושינגטון מאותתת שעדיין יש פתח למשא ומתן; מצד שני, טהרן מנסה להבהיר שכל תקיפה נוספת עלולה להפוך את המלחמה לעימות ישיר מול התשתיות והכלכלות של שכנותיה.

מה מנסה איראן להשיג?

לפי גורמים במפרץ ואנליסטים שצוטטו ברויטרס, איראן מהמרת על כך שהכאבים הכלכליים והפגיעה בנתיבי הסחר יצליחו להשיג את מה שכוח צבאי לא השיג: לגרום לארה״ב ולבעלות בריתה להעדיף בלימת המשבר על פני הסלמה נוספת .

האיום מ־5–6 באוגוסט הוא לכן גם איום צבאי וגם מסר דיפלומטי. איראן מבקשת להעלות את מחיר התקיפה עבור ארה״ב, להפעיל לחץ על מדינות המפרץ ולדחוף את וושינגטון חזרה לשולחן. במקביל, היא מאותתת כי אם טראמפ יבחר לחדש את התקיפות — היא מוכנה להרחיב את המערכה אל מוקדי האנרגיה, המים, החשמל והתחבורה שעליהם נשענת כלכלת האזור.