מה באמת השתנה בתחרות על תשתיות ה-AI?
ועידת הבינה המלאכותית העולמית WAIC 2026, שנערכה בשנגחאי, הציגה מסר רחב יותר מהשאלה מי מחזיק בשבב עם ביצועי השיא הגבוהים ביותר: התחרות על כוח המחשוב לבינה מלאכותית עוברת בהדרגה אל הסופר־נוד ואל המערכת השלמה.
סופר־נוד הוא מערך שמחבר מספר גדול של מאיצי AI באמצעות רשת מהירה ובעלת שיהוי נמוך. המטרה היא לגרום לעשרות, מאות ואף אלפי מעבדים לפעול יותר כמו מחשב מתואם אחד ופחות כמו אוסף נפרד של שרתים. 
7
44
עם זאת, יהיה מוגזם לקבוע ש-WAIC 2026 היא נקודת ההתחלה החד־משמעית של המעבר הסיני "משבבים למערכות". זו פרשנות המבוססת על המוצגים וההכרזות בכנס — לא עובדה שכבר הוכחה באמצעות בדיקות עצמאיות.
למה ביצועי השיא של שבב יחיד כבר לא מספיקים?
אימון והרצה של מודלים גדולים דורשים העברה תכופה של פרמטרים, אקטיבציות, גרדיאנטים ונתוני ניתוב בין המאיצים. כאשר רוחב הפס נמוך, השיהוי גבוה או שהרשת עמוסה, המעבדים ממתינים — והביצועים התיאורטיים אינם מתורגמים לתפוקה בפועל.
לכן סופר־נוד מנסה לפתור כמה בעיות במקביל:
- להגדיל את רוחב הפס בין המאיצים ולהפחית את השיהוי;
- להפוך תקשורת קבוצתית לצפויה יותר ולנהל עומסים ותקלות;
- להרחיב את מרחב הזיכרון הזמין למודל;
- לשפר את יכולת ההפעלה לאורך זמן באמצעות תכנון של מארז, חשמל וקירור;
- לאפשר למהדרים, למערכות הריצה ולמערכות התזמון לנהל משאבים הטרוגניים בקנה מידה גדול.
מכאן גם משתנים המדדים שמעניינים את הלקוחות. הלקוח אינו קונה FLOPS תיאורטיים בפני עצמם, אלא יכולת להשלים אימון או להפיק לאורך זמן טוקנים בתהליך ההסקה. ניצולת המאיצים, עלויות התקשורת, צריכת החשמל, הקירור, האמינות, עלות המעבר בין סביבות תוכנה ומורכבות התפעול — כולם משפיעים על עלות הטוקן השימושי.
Biren: הרחבת תחום ה-Scale-up באמצעות אור
Biren Technology הציגה ב-WAIC 2026 סופר־נוד המבוסס על אופטיקה בקרבת המארז, או NPO, ועל ארכיטקטורה מבוזרת ומופרדת. לפי החברה, סופר־נוד יחיד יוכל לתמוך בהרחבת Scale-up של עד 1,024 כרטיסים. 
1
435
הרעיון מאחורי NPO הוא למקם את מנועי הקישוריות האופטית קרוב יותר למארז החישוב, וכך לקצר את מרחק החיבור. במקביל, סיבים אופטיים מחברים בין צמתי החישוב לצמתי הרשת המופרדים פיזית. דיווחים בנושא הציגו את הגישה כמענה למגבלות של חיבורים חשמליים מסורתיים — מרחק, צריכת חשמל ושלמות האות — כאשר המערכת גדלה. 4
6
Biren מציגה את BLink 2.0 לא רק כטכנולוגיית קישור, אלא כפרוטוקול לתפעול סופר־נוד. היכולות שהחברה פרסמה כוללות:
- קישוריות סמנטית לזיכרון — יעד שלפיו עד 1,024 מעבדי GPU יוכלו לשתף מרחב זיכרון אחד;
- חישוב בתוך הרשת — העברת חלק מהפעולות המתמטיות הקשורות לתקשורת אל ציוד הרשת;
- בקרת עומסים — צמצום צווארי בקבוק בתקשורת בקנה מידה גדול;
- תיקון עצמי של קישורים — שכבות הגנה מפני תקלות, מהרמה הפיזית ועד למסגרת התוכנה. 35
המשמעות היא שהמיקוד של Biren מתרחב מביצועי כרטיס יחיד אל השאלה כיצד לגרום למספר גדול של כרטיסים לעבוד יחד. עם זאת, שיתוף מרחב הזיכרון, האמינות והתפוקה האפקטיבית הם בשלב זה בעיקר יעדים ארכיטקטוניים שעליהם הצהירה החברה; אין להשוות אותם אוטומטית לתוצאות ביצועים סופיות שנבדקו באופן עצמאי במגוון עומסי עבודה.
Yixin Intelligent: מערכת משולבת סביב RISC-V
Yixin Intelligent הציגה את מה שהיא מכנה הסופר־נוד הראשון בתעשייה המבוסס על RISC-V. המערכת נשענת על מאיץ ה-AI בענן Epoch, על קישוריות ELink, על מבנה אורתוגונלי ללא לוח אחורי, על קירור נוזלי ועל שכבת תוכנה מלאה. 
19
23
Epoch מבוסס על ערכת הפקודות הפתוחה RISC-V ותומך בדיוק FP8 בכימות מקוטע. החברה מסרה כי הדור הבא מתוכנן לתמוך גם בפורמטים בעלי דיוק נמוך, ובהם EXFP4 ו-MXFP4, תוך הגדלת כוח החישוב, קיבולת הזיכרון ורוחב הפס של הזיכרון. 
2223
פורמטים בעלי דיוק נמוך עשויים לשפר את יעילות החישוב והזיכרון בעומסי עבודה מתאימים של אימון או הסקה. עם זאת, התועלת בפועל תלויה במודל, באופרטורים ובמימוש התוכנה — ואי אפשר להסיק מפורמט המספרים בלבד על שיפור אחיד בביצועים.
החברה הדגישה גם את המבנה האורתוגונלי וללא לוח אחורי. לפי נתוני החברה שפורסמו, התכנון עשוי להפחית ב-80% את עלות חומרת הקישור ולשמור על שיהוי ברמה של מאות ננו־שניות. 
13
31 אלה נתוני תכנון שהוצהרו מטעם החברה, ולא אמת מידה תעשייתית שאומתה באופן עצמאי בתרחישים ובגדלים שונים.
בהשוואה ל-Biren, שמדגישה קישוריות אופטית והרחבת Scale-up למרחב גדול במיוחד, הגישה הפומבית של Yixin מדגישה סגירת מעגל בין מאיץ RISC-V, קישוריות, קירור ותוכנה. שתי החברות מוכרות יכולת ברמת המערכת, אך הדגשים הטכנולוגיים שלהן שונים.
Kunlunxin: צפיפות במארז ויכולת אספקה
Kunlunxin הציגה, לפי דיווחים הקשורים לכנס, מוצרי סופר־נוד המשלבים 32 או 64 כרטיסי האצה במארז, על בסיס ארכיטקטורת שילוב בצפיפות גבוהה שפיתחה בעצמה. לפי החומרים הזמינים, המערכת יכולה להתרחב עד 512 כרטיסים. 7
11
48
הגישה הזו אינה מתחילה בהכרח מקישוריות אופטית, אלא מהפיכת עשרות מאיצים למוצר מדף שניתן להתקין ולספק ברמת המארז. דיווחים בתקשורת תיארו אותו כאחד ממוצרי הסופר־נוד הסיניים המוקדמים שהגיעו לייצור ולאספקה בהיקף מסחרי. 1148
זהו צד חשוב נוסף בתחרות: היכולת לחבר מספר גדול יותר של שבבים אינה מבטיחה שהלקוח יוכל להפעיל אותם בקנה מידה גדול. צפיפות במארז, אספקת חשמל, קירור, אחידות ייצור, התאמת תוכנה ויכולת אספקה — כולם קובעים אם המערכת תישאר מוצג בכנס או תגיע למרכז נתונים.
ומה אפשר לומר על החברות האחרות?
החומרים שסופקו מזכירים גם את CoreX, את SingularMOL ואת Infinigence, ומייחסים להן מסלולים שונים הכוללים שבבי אימון, ארכיטקטורה מדור שלישי, קישוריות מבוססת Chiplet ותוכנת סופר־קלאסטר וירטואלי.
אולם רשימת המקורות אינה מספקת מידע אמין, מפורט ומוצלב דיו כדי לאמת את הטופולוגיה של הסופר־נוד, את היקף עקביות הזיכרון, את סוג הקישוריות, את רוחב הפס, את תמיכת הדיוק או את מצב האספקה בפועל של החברות האלה.
לכן המסקנה הזהירה היא:
- אין מספיק ראיות כדי לקבוע את סוגי הקישוריות האופטית או החשמלית ואת קנה המידה המערכתי המדויק של CoreX;
- אין מספיק מידע מאומת על מבנה סופר־נוד מבוסס Chiplet של SingularMOL, על מודל הזיכרון שלו או על רוחב הפס שהוכרז;
- אין די מקורות כדי לאשר את טווח התאימות והביצועים של סופר־קלאסטר וירטואלי מבית Infinigence, או את יכולתו לתזמן מאיצים של יצרנים שונים.
אין להפוך הדגמה רעיונית בכנס, דיווח משני או תיאור ללא פרטים טכניים לעובדה שלפיה מערכת כבר נמצאת בייצור המוני, כוללת זיכרון מאוחד או משיגה ביצועים מסוימים.
התוכנה הופכת לשכבה האסטרטגית
כאשר לקוחות אינם רוכשים עוד מאיץ יחיד של מותג אחד, אלא משלבים שבבים מקומיים שונים לפי זמינות, מחיר וניהול סיכונים, שכבת התוכנה נעשית חשובה יותר. מהדרים, ספריות אופרטורים, ספריות תקשורת, מערכות ריצה, תזמון אשכולות, ניטור וטיפול בתקלות צריכים להסתיר ככל האפשר את ההבדלים בין החומרות.
לכן "מערכת" אינה רק מספר גדול יותר של כרטיסים בתוך מארז אחד. סופר־נוד שימושי צריך לענות גם על שאלות תפעוליות:
- האם ניתן לפצל את המודל ביעילות?
- האם אפשר לתזמן את התקשורת בין המאיצים?
- האם תקלה תעצור את המשימה?
- האם ניתן לנטר את המשאבים?
- כמה קוד יצטרכו המפתחים לשכתב עבור כל מאיץ חדש?
במובן הזה, סופר־נוד פיזי ומאגר משאבים המוגדר בתוכנה משלימים זה את זה. הראשון גורם למאיצים בתוך תחום חומרה משותף לעבוד בצמידות רבה יותר; השני עשוי לאפשר שימוש מאוחד יותר באשכולות ובמאיצים שונים. אך לגבי פלטפורמות תוכנה מסוימות, ובכללן Infinigence, המקורות הזמינים אינם מספיקים כדי לקבוע את היקף התאימות או את הביצועים.
המסקנה של WAIC 2026
WAIC 2026 לא הוכיחה שמערכות ה-AI הסיניות השיגו באופן גורף את ביצועי הפלטפורמות המובילות בעולם, או שהן כבר השתוו להן בבשלות התוכנה ובחוזק האקוסיסטם. היא כן המחישה שהמדד לתחרות משתנה: ביצועי השיא של שבב יחיד עדיין חשובים, אך הם כבר אינם מספיקים כדי לתאר את היכולת המעשית של מערכת שמריצה מודלים גדולים.
הסופר־נוד האופטי של Biren, בעל היעד של 1,024 כרטיסים, BLink 2.0 ומודל הזיכרון המאוחד, מייצג מסלול של הרחבת Scale-up באמצעות קישוריות אופטית. מערכת Epoch של Yixin, המבוססת על RISC-V ועל ELink, מייצגת מסלול משולב של שבב, דיוק חישובי, קישוריות, קירור ותוכנה. Kunlunxin, מנגד, מדגישה מארזים בצפיפות גבוהה ובשלות של ייצור ואספקה. 41323
לכן הניסוח המדויק יותר אינו ש"החברות הסיניות סיימו ב-WAIC 2026 את עידן התחרות על שבבים בודדים", אלא שהן מגדירות יותר ויותר את המוצר כמערכת שלמה: מאיץ, קישוריות, זיכרון, קירור, רשת ותוכנה — כולם קובעים את הערך הסופי.
מבחינת הרוכשים, ההשוואה הבאה תצטרך להתמקד פחות במספר הגדול ביותר בעלון ויותר בתפוקה האפקטיבית, בעלות הטמעה והרחבה, בזמינות, בעלות הטוקנים ובקושי להעביר תוכנה בין פלטפורמות.
