זלנסקי ביקש מטראמפ לפתוח את סטארלינק לתקיפות בתוך רוסיה

מה בדיוק ביקש זלנסקי?

זלנסקי ביקש מטראמפ להתערב מול מאסק ו־SpaceX כדי להסיר את מגבלות ה־geofencing של סטארלינק — גבולות תוכנה שמונעים מהשירות לפעול בשטח רוסיה. לפי ההצעה, חיבור לווייני רציף יאפשר לאוקראינה להכווין רחפנים ארוכי־טווח לעבר מטרות בתוך רוסיה .

הבקשה דווחה לראשונה ב־30 ביולי על ידי The Atlantic, בהתבסס על גורמים שהכירו את הדיונים, ולאחר מכן קיבלה אישור בדיווחים נוספים, בהם סוכנות הידיעות AP .

כיום SpaceX מגבילה את פעילות סטארלינק בעיקר לשטח אוקראינה באמצעות גבולות גיאוגרפיים מבוססי תוכנה . בפברואר 2026 השביתה החברה מסופי סטארלינק בלתי מורשים ששימשו כוחות רוסיים והחמירה את מנגנון האימות ורשימות ההיתרים. אולם אותן מגבלות עצמן מונעות גם ממסופים המופעלים בידי אוקראינה לשמור על חיבור כאשר הם נמצאים מעל שטח רוסי או בתוכו .

היעד: משגרי טילים בליסטיים ניידים

המטרה הצבאית של ההצעה ממוקדת: להשמיד משגרי טילים בליסטיים רוסיים ניידים, ובפרט מערכות איסקנדר־M, לפני שיגורן . משגרים כאלה יכולים לשנות מיקום במהירות, ולכן קשה לאתר ולתקוף אותם בזמן אמת באמצעות מערכות הניווט הנוכחיות של אוקראינה .

הרחפנים ארוכי־הטווח של אוקראינה מסתמכים כיום על GPS, ניווט אינרציאלי ומיפוי תוואי שטח כדי להגיע ליעדים ברוסיה. שיטות אלה פחות מדויקות וחשופות יותר לשיבוש מאשר מערכת המבוססת על חיבור סטארלינק .

חיבור לווייני רציף ורחב־פס עשוי לספק לרחפן העברת נתונים בזמן אמת, תמונת וידאו ותיקוני ניווט בשלב ההתקרבות האחרון. במילים פשוטות, הוא עשוי להפוך את הרחפן לכלי יעיל יותר נגד מטרה ניידת שמשנה מיקום. הדחיפות נובעת גם מהחורף המתקרב: אוקראינה מבקשת להשמיד את המשגרים לפני שיופעלו נגד רשת החשמל והתשתיות שלה .

הקשר לטילי פטריוט: פתרון התקפי למחסור הגנתי

הצעת סטארלינק אינה עומדת בפני עצמה. היא קשורה ישירות למחסור החמור במערכות הגנה אווירית ובטילי יירוט.

לפי ניתוח חדש של המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS), ארצות הברית ניצלה כ־65% ממלאי טילי היירוט של פטריוט שהיה ברשותה לפני המלחמה, בעקבות הלחימה עם איראן. משמעות הדבר היא שנותרו פחות מ־1,000 טילים, מצב שמציב אתגרים לכשירות הצבא האמריקאי .

ב־8 ביולי 2026, בפסגת נאט״ו באנקרה, אמר טראמפ כי ארצות הברית תעניק לאוקראינה רישיון לייצר טילי יירוט של מערכת פטריוט בשטחה. "אנחנו ניתן לכם רישיון לייצר פטריוטים", אמר לזלנסקי . עם זאת, לפי רויטרס ומקורות נוספים, עשויה לחלוף לפחות שנה — ואולי אף כמה שנים — עד שאוקראינה תייצר טילים מבצעיים בפועל .

מכאן נובע הקשר בין שני המהלכים: פטריוט הוא פתרון הגנתי ארוך־טווח, ואילו סטארלינק אמור לספק לאוקראינה יכולת התקפית מיידית יותר. אם אין די טילי יירוט כדי להפיל טילים רוסיים, האפשרות החלופית היא לפגוע במשגרים עצמם לפני השיגור .

הסיכון המרכזי: הפיכת רשת מסחרית לנכס מלחמתי

אישור הבקשה עלול להוביל לשורה של סיכונים משמעותיים.

נשק חשוד נגד לוויינים: שירותי מודיעין משתי מדינות החברות בנאט״ו חושדים שרוסיה מפתחת נשק חדש נגד לוויינים, שנועד במיוחד לפגוע בקבוצת לווייני סטארלינק . לפי ההערכות, המערכת עשויה לפזר מאות אלפי חלקיקי מתכת צפופים במסלול נמוך סביב כדור הארץ. ענן כזה עלול לשבש או להשמיד מספר רב של לוויינים בו־זמנית. הנשק אינו נחשב מבצעי בשלב זה, אך לפי הדיווחים הוא נמצא בפיתוח פעיל .

איומים רוסיים: דמיטרי רוגוזין, ראש סוכנות החלל הרוסית לשעבר וכיום סנאטור, קרא ל"איפוס שיטתי" של קבוצת לווייני סטארלינק. הוא טען כי ניתוק אוקראינה מהרשת של SpaceX יסיים את המלחמה בתוך שבועיים עד שלושה, וכי רוסיה "מכירה כמה דרכים" לעשות זאת . פרשן הטלוויזיה הממלכתית הרוסית ולדימיר סולובייב אף העלה אפשרות שפיצוץ גרעיני בגובה רב יוכל להשבית את הקבוצה כולה .

שיתוף פעולה בין רוסיה לסין: תחקיר אירופי משותף הצביע על שיתוף פעולה עמוק בין רוסיה לסין בפיתוח דרכים להתמודד עם סטארלינק, במסגרת שותפות שהוגדרה כ"ללא גבולות". לפי הדיווחים, שיתוף הפעולה בתחום הנשק נגד לוויינים נמשך כבר כמה שנים .

לוחמה אלקטרונית: רוסיה כבר מפעילה מערכות שיבוש נגד סטארלינק, בהן מערכות מסוג "וולנה קופול גאראנט" שמחירן מוערך בכ־1.5 מיליון דולר. לפי מפקדים ומפעילי רחפנים אוקראינים, השיבוש מצליח בעיקר באופן מקומי וזמני, אך המאבק האלקטרוני הולך ומחריף .

מעבר לכך, הפעלה ישירה של רשת לוויינית מסחרית בבעלות אמריקאית לצורך תקיפות בתוך רוסיה עלולה להיחשב בעיני מוסקבה להסלמה משמעותית — במיוחד אם התקיפות יבוצעו באמצעות טכנולוגיה אמריקאית נגד מטרות בשטח שרוסיה רואה כריבוני.

טראמפ בין משא ומתן להסלמה

טראמפ נדרש לשקול כמה אינטרסים מנוגדים.

מצד אחד, הוא הצהיר כי לדעתו שני הצדדים במלחמה "רוצים הסדר", ובפגישה עם זלנסקי עלתה גם האפשרות לחדש את שיחות השלום . תמיכה בייצור מקומי של טילי פטריוט יכולה לחזק את מעמדה ההגנתי של אוקראינה ולסייע לה להגיע למשא ומתן מעמדת כוח.

מצד שני, אישור תקיפות מונחות סטארלינק בעומק רוסיה עלול להיתפס כצעד מסלים במיוחד. הוא עשוי להביא לתגובה רוסית נגד נכסים אמריקאיים בחלל, לקרב את ארצות הברית לעימות ישיר יותר עם מוסקבה ולערער את תדמיתו של טראמפ כמי שמבקש להביא לסיום המלחמה .

גם המלחמה המקבילה בין ארצות הברית לאיראן משפיעה על החישוב. הלחימה מעמיסה על משאבי הצבא האמריקאי, על מלאי התחמושת ועל סדרי העדיפויות הפוליטיים — ומעניקה לטראמפ סיבה נוספת להימנע מהסלמה חדשה מול רוסיה .

ולבסוף, ההחלטה אינה נמצאת בידיו של טראמפ בלבד. רשת סטארלינק מופעלת על ידי SpaceX ונמצאת בשליטה תפעולית של מאסק. טראמפ יכול ללחוץ או לשכנע, אך מאסק כבר הוכיח בעבר שהוא עשוי לפעול באופן עצמאי: ב־2022 הוא סירב לבקשה אוקראינית להפעיל את סטארלינק מעל חצי האי קרים .

ההחלטה עדיין לא התקבלה

לפי רויטרס, שני גורמים שהכירו את השיחה אמרו שטראמפ לא התחייב מיד להיענות לבקשה במהלך הפגישה ב־28 ביולי . נכון לעכשיו, עתיד ההצעה אינו ברור.

המשמעות האסטרטגית שלה רחבה: אוקראינה מבקשת להשתמש ביכולת תקשורת לוויינית כדי לפצות על מחסור בטילי הגנה, אך בכך היא עלולה להפוך את סטארלינק למטרה מרכזית במלחמת החלל המתפתחת — ולבחון עד כמה ארצות הברית מוכנה להסתכן בהסלמה כדי לשנות את מאזן הכוחות בשטח.