אוקראינה ביקשה להשתמש ברחפנים מונחי Starlink נגד משגרי טילים בעומק רוסיה

אוקראינה ביקשה אישור להשתמש ברחפנים ארוכי־טווח המצוידים ב-Starlink כדי לתקוף משגרי טילים בליסטיים רוסיים, מרכזי פיקוד ותשתיות צבאיות ולוגיסטיות עד 200 ק״מ בתוך שטחה של רוסיה. לפי הדיווחים, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ביקש מדונלד טראמפ לסייע לו להשיג את אישורו של אילון מאסק במהלך פגישה בבית הלבן. טראמפ לא נתן התחייבות ברורה, ובהמשך דווח שמאסק דחה את הבקשה — או שלכל הפחות לא התקבלה החלטה חיובית.

מה בדיוק ביקשה קייב?

הבקשה לא נגעה רק לאישור להטיס רחפנים מעבר לגבול. אוקראינה ביקשה שתקשורת Starlink תישאר זמינה גם לאחר שהרחפנים יחצו לשטח רוסיה, כדי שמפעילים יוכלו להמשיך לכוון אותם אל המשגרים ואל המערכות התומכות בהם. רשימת היעדים שעליהם דווח כללה תשתיות שיגור, מרכזי פיקוד ונכסים צבאיים נוספים.

הטווח שהוזכר — עד 200 ק״מ מהגבול הבינלאומי המוכר של אוקראינה — כולל אזורים הסמוכים לערים רוסיות מרכזיות כמו בריאנסק, קורסק, בלגורוד, וורונז׳, רוסטוב־על־הדון וקרסנודר.

מדוע אוקראינה מעוניינת בתוכנית?

הסיבה המרכזית היא המחסור החמור בטילי היירוט של מערכת פטריוט, שעליה מסתמכת אוקראינה כדי להתמודד עם מתקפות הטילים הבליסטיים של רוסיה. במקום להמתין לשיגור ולנסות ליירט כל טיל באוויר, קייב ביקשה לפגוע במשגרים ובתשתיות התומכות בהם עוד לפני הירי.

מדובר בשינוי דגש — מהגנה המבוססת בעיקר על יירוט, למהלך יזום המכונה לעיתים באנגלית “left-of-launch”: איתור והשבתה של מקור האיום לפני שהטיל יוצא לדרך. התוכנית לא הוצגה כתחליף למערכות ההגנה האווירית, אלא כשכבה נוספת שעשויה לצמצם את מספר האיומים שעל מערכות כמו פטריוט להתמודד איתם.

מה Starlink מוסיפה ליכולות הרחפנים?

התפקיד של Starlink בתוכנית הוא תקשורתי. חיבור לווייני עשוי לאפשר למפעילים לשמור על קשר ושליטה ברחפנים למרחקים גדולים יותר מקישורי רדיו קונבנציונליים, גם במהלך משימות החוצות לשטח רוסיה. לפי רויטרס, מפקדים ומפעילי רחפנים אוקראינים כבר משתמשים במערכות המקושרות ל-Starlink במהלך התקיפה עצמה, בעוד רוסיה התקינה מערכות לוחמה אלקטרונית עוצמתיות שנועדו לשבש את החיבור.

עם זאת, Starlink אינה הופכת את הרחפנים לחסינים מפני שיבוש. הניסיונות הרוסיים לחסום את הקישור ממחישים שמדובר בחלק ממאבק מתמשך בלוחמה אלקטרונית — לא בפתרון מובטח. לכן הבקשה האוקראינית עסקה גם בכיסוי גיאוגרפי בתוך רוסיה וגם באישור להשתמש ברשת למשימה צבאית רגישה במיוחד.

מי היו השחקנים המרכזיים?

• וולודימיר זלנסקי: הציג את ההצעה בפני טראמפ וביקש סיוע אמריקני להשגת אישורו של מאסק לשימוש ב-Starlink להכוונת תקיפות בתוך רוסיה.
• דונלד טראמפ: התבקש לפנות למאסק. לפי הדיווחים, הוא לא התחייב לתמוך בבקשה ואמר לכל היותר שישקול אותה.
• אילון מאסק ו-SpaceX: מחזיקים בשליטה המעשית על הגישה ל-Starlink. דיווחים קודמים הראו כי החברה יכולה להגביל או להפסיק את השירות באזורים מסוימים, ולכן התוכנית תלויה בכללי הכיסוי והשימוש שקובעת החברה.
• מיכאילו פדורוב: שר ההגנה האוקראיני לשעבר המשיך להיות בקשר עם מאסק בנוגע לשימוש ב-Starlink נגד מערכות הטילים הבליסטיים הרוסיות. פדורוב אמר באוגוסט שהמגעים נמשכים, אך שהשגת התוצאה הרצויה עדיין קשה.

פדורוב ביקש בעבר גם להגביל את השימוש הרוסי ב-Starlink. גורמים אוקראיניים אמרו כי השבתת מסופים המקושרים לכוחות רוסיים שיבשה את פעילות התקיפה שלהם — נתון שממחיש מדוע השליטה בגישה לרשת חשובה לשני הצדדים.

האם מאסק אישר את הבקשה?

במקורות שסופקו אין אישור רשמי לכך. הדיווחים אינם אחידים לחלוטין: חלקם טענו באוגוסט שמאסק דחה את הבקשה, ואחרים תיארו את אוקראינה כמי שעדיין מנסה להשיג אישור או ציינו כי “אין החלטה חיובית”. המסקנה הברורה ביותר היא שהגישה ל-Starlink לצורך תקיפות בעומק רוסיה לא אושרה באופן מאומת.

לאי־הוודאות הזו יש משמעות אסטרטגית. אוקראינה אינה יכולה להסתפק ברחפנים תואמים, משום שהפעלתם תלויה גם בזמינות הרשת, במדיניות הגיאוגרפית של SpaceX וביכולתה להתמודד עם שיבוש רוסי.

השורה התחתונה

קייב ביקשה להשתמש בתשתית לוויינית פרטית, הנשלטת בידי חברה אמריקנית, כדי לסייע בהשמדת משגרי טילים רוסיים ומערכות התמיכה שלהם לפני שיוכלו לתקוף את אוקראינה. מבחינתה, מדובר בניסיון לחסוך בטילי פטריוט scarce ולהוסיף שכבה יזומה להגנת הטילים — אך נכון לעכשיו, לא מדובר ביכולת תקיפה חדשה שאושרה.