טראוויס קלניק נגד משקיעי ההון סיכון: רק 1% באמת עוזרים למייסדים

המסר של טראוויס קלניק בפודקאסט של דייוויד סנרה לא היה ש״הון סיכון הוא דבר רע״. הטענה שלו הייתה שמייסדים צריכים להיות בררנים במיוחד לגבי המשקיעים שהם מכניסים לחברה — ובעיקר לגבי מידת ההשפעה שהם מעניקים להם.

לדבריו, מייסד שמנהל חברה שקוע בכל החלטה ובכל פרט תפעולי, ולכן מבין את המציאות היומיומית טוב בהרבה ממשקיע שבודק את מצבה אחת לכמה חודשים. מניסיונו, רק כ-10% ממשקיעי ההון סיכון עומדים אפילו ברף הבסיסי של ״לא להזיק״, ורק כ-1% מספקים עזרה מועילה באמת. 245

הביקורת הזו מגיעה עם סתירה שקשה לפספס: זמן קצר לפני הריאיון, או בסמוך אליו, חברת Atoms של קלניק — העוסקת בבינה מלאכותית תעשייתית וברובוטיקה — גייסה 1.7 מיליארד דולר בסבב שהובילה Andreessen Horowitz. בן הורוביץ הצטרף לדירקטוריון, וגם Uber השתתפה בסבב. 1225

המייסד הוא רב-אמן בשחמט, המשקיע רק חובבן

קלניק השתמש באנלוגיה של משחק שחמט: מייסד תפעולי חזק הוא כמו רב-אמן שנמצא מול הלוח ומעורב בכל מהלך, בעוד שמשקיע ההון סיכון דומה לחובב שחמט שמביט במשחק מדי פעם — ועדיין מרגיש שעליו להציע מהלך או עצה. 441

הנקודה אינה שלמשקיעים אין ערך. הבעיה מתחילה כשהם מעריכים יתר על המידה את מידת ההבנה שלהם בחברה שאינם מנהלים בפועל. מבחינת קלניק, ״לא להזיק״ הוא רף תובעני: המשקיע אינו חייב לפתור כל בעיה, אבל עליו להימנע מהחלשתו של המפעיל שמכיר את החברה מבפנים.

למרות הביקורת, עצות הגיוס שלו היו טקטיות מאוד

קלניק לא המליץ למייסדים להתרחק מהון סיכון. להפך — הוא תיאר תהליך גיוס מתוכנן ומבוקר:

• ללטש את המצגת עד שההצלחה תיראה כמעט בלתי נמנעת. המצגת צריכה להבהיר מדוע ההזדמנות של החברה גדולה, ומדוע קשה להתעלם מיכולת הביצוע שלה.
• לנהל תהליך מבוקר. עניין אמין מצד כמה משקיעים יכול ליצור תחרות ולשפר את עמדת המיקוח של המייסד, במקום להשאיר אותו תלוי בקרן אחת.
• לשתף מספיק, אבל לא הכול. על המייסדים להפגין הבנה ולבנות אמון, בלי למסור פרטים אסטרטגיים שאין הכרח לחשוף.

העיקרון האחרון חשוב במיוחד בתחומים מהירים כמו בינה מלאכותית. מידע מפורט שמסייע למשקיע להשתכנע עלול להפוך גם למודיעין תחרותי. לכן, לפי הגישה הזו, גיוס כספים הוא מהלך אסטרטגי — לא רק סדרה של שיחות לא מחייבות עם קרנות.

מדוע Benchmark וביל גורלי עדיין במרכז הסיפור

הטינה של קלניק כלפי Benchmark נעוצה בעימות בחדר הדירקטוריון ב-2017, שהסתיים בהדחתו מתפקיד מנכ״ל Uber. TechCrunch תיאר את המחלוקת עם המשקיע המרכזי ביל גורלי כאירוע מכריע ביחסים של קלניק עם עולם ההון סיכון. 2 בדיווח של Reuters מאותה תקופה תועדה גם תביעה של Benchmark, שביקשה להדיח את קלניק מדירקטוריון Uber ולשלול ממנו את היכולת למנות שלושה דירקטורים. 17

בגרסה של קלניק, הקרע נבע משילוב של מחלוקות על גיוסי הון, הנהגה והשפעת המשקיעים. דיווחים על הריאיון מציינים כי הוא קשר את הידרדרות היחסים עם גורלי לוויכוחים על תוכניות הגיוס והשווי של Uber, עד שהשניים הפסיקו לתקשר. 32

הכעס המתמשך של קלניק אינו הופך את גרסתו לתיאור ניטרלי של הסכסוך. עם זאת, הוא מסביר מדוע מבחינתו בחירת משקיע היא שאלה של ממשל תאגידי ואמון אישי — לא רק דרך להשיג כסף.

קלניק לא הציג את עצמו כקורבן מוחלט

אחד החלקים הבולטים ברטרוספקטיבה של קלניק היה הניסיון להימנע מסיפור פשוט שבו הוא הקורבן והמשקיעים הם האשמים היחידים. הוא הודה שלא הצליח לנהל את הצטברות היחסים העוינים סביבו, וקשר את סגנון הניהול האינטנסיבי והלוחמני שלו לחוסר הביטחון הכלכלי שחווה בזמן שבנה את החברה הקודמת שלו, Red Swoosh.

הפרשנות שלו הייתה שהוא לא הפר את הכללים, אך שוב ושוב פעל קרוב מדי לקו האדום עבור חברה בסדר הגודל והחשיפה הציבורית של Uber. זו ביקורת עצמית מסוימת — אבל לא קבלה של כל טענה או הסבר שנקשרו למשבר של Uber. דיווחים מאותה תקופה קשרו את עזיבתו לתלונות על הטרדה מינית, אפליה וסביבת עבודה רעילה. 12

התוצאה היא עמדה מורכבת בכוונה: קלניק מקבל אחריות לכשלים ניהוליים ופוליטיים, אך ממשיך לדחות את ההסבר הפשוט שלפיו סיבה אחת בלבד גרמה לדירקטוריון לאבד בו אמון.

המאבק הרחב יותר על השליטה בחברה

הדברים של קלניק משתלבים בעימות מוכר בעמק הסיליקון. משקיעים עשויים לתמוך במייסד דווקא משום שהוא אגרסיבי, מהיר ומוכן לערער על שווקים קיימים. אך כשהחברה גדלה, אותן תכונות עלולות להפוך לחולשה — במיוחד כשנדרשים ממשל תאגידי מסודר יותר, בקרות פנימיות חזקות יותר או סגנון הנהגה אחר.

מכאן נולדת השאלה הקשה לשני הצדדים: האם המשקיעים מתקנים בעיית ממשל אמיתית, או מנצלים את צמיחת החברה כדי לדרוש שליטה גדולה מזו שהמייסד ציפה להעניק? הניסיון של קלניק מציע תשובה של מייסד אחד, אך המקורות הקיימים אינם קובעים הסבר יחיד שאין עליו מחלוקת לעימות בדירקטוריון Uber.

הביקורת המחודשת של מארק פינקוס על Accel ממחישה מדוע הסוגיה ממשיכה לעורר עניין. פינקוס טען ש-Accel פעלה להחלפתו כמנכ״ל Support.com למרות צמיחת החברה והתקדמותה לקראת הנפקה. זו גרסתו של פינקוס לאירועים, ולא ממצא בלתי תלוי שקבע ש-Accel אכן פעלה כך. 18

גיוס ה-1.7 מיליארד דולר הופך את הסתירה לברורה

החברה החדשה של קלניק הופכת את המתח בדבריו לבלתי ניתן להתעלמות. Andreessen Horowitz קידמה את השיחה שלו ובמקביל הובילה את גיוס ה-1.7 מיליארד דולר של Atoms, ובן הורוביץ הצטרף לדירקטוריון החברה. 25 בסבב השתתפה גם Uber — החברה שקלניק הקים יחד עם אחרים ועזב ב-2017. 912

כלומר, קלניק אינו מתנגד למימון חיצוני באופן עקרוני. עמדתו סלקטיבית יותר: הון עשוי להיות הכרחי, אך מייסדים צריכים להיזהר מלהעניק למשקיעים השפעה שלא הרוויחו באמצעות שיקול דעת מועיל ואיפוק.

מה מייסדים יכולים לקחת מהשיחה

הלקח המעשי ביותר של קלניק אינו שעל יזמים לאמץ את סגנון הניהול שלו, או שכל מחלוקת עם משקיע היא הוכחה לקונספירציה. הלקח הוא להפריד בין שלוש החלטות שלעתים קרובות נארזות יחד:

1. מי יספק את הכסף?
2. מי יקבל סמכות ברמת הדירקטוריון?
3. למי יש את שיקול הדעת התפעולי לסייע כשהמצב של החברה משתנה?

שם מוכר עשוי לסייע בגיוס עובדים, בגיוסי המשך או בחיבורים עסקיים, אך אין בכך ערובה לכך שהמשקיע יהיה שותף תפעולי טוב. מייסדים צריכים לבדוק כיצד משקיע פוטנציאלי מתנהל בזמן מחלוקת, איזה מידע הוא מצפה לקבל, כיצד פועלות זכויות הדירקטוריון והאם האינטרסים שלו יישארו מתואמים עם החברה כשהיא תגדל.

הסיפור של קלניק מעניין במיוחד משום שהוא משלב פסק דין חריף נגד עולם ההון סיכון עם חזרה מוצלחת לגיוס הון בהיקף עצום. הסתירה היא למעשה המסר: הוא עדיין רוצה גישה להון ולשותפים בעלי השפעה — אך רוצה שהמייסדים, ולא המשקיעים, ישמרו על הסמכות הסופית לקבוע כיצד החברה נבנית.