הממצאים פורסמו בדוח הגלובלי של Clearwater לשנת 2026, "GenAI and the Data Divide". המחקר התבסס על תשובותיהם של 178 מנהלים בכירים — בהם מנכ״לים, סמנכ״לי כספים, מנהלי מערכות מידע ומנהלי סיכונים — בחברות לניהול נכסים, קרנות גידור וחברות אשראי פרטי באירופה, בארצות הברית ובאסיה-פסיפיק .

פרדוקס ההשקעה בבינה מלאכותית

התקציבים גדלים במהירות, אך תחושת אי-הוודאות אינה נעלמת:

• 66% ממנהלי הקרנות חוששים שהחברות שלהם משקיעות יתר על המידה ב-AI .
• 25% סבורים שהארגון שלהם עדיין אינו משקיע מספיק .
• 63% מהחברות הגדילו את תקציבי ה-AI ביותר מ-50% במהלך 12 החודשים האחרונים, ואף חברה לא דיווחה על ירידה בתקציב .

״פרדוקס השקעה בולט מתהווה בלב מהפכת ה-AI בתעשיית ניהול הנכסים״, נכתב בדוח . למרות העלייה החדה בתקציבים, הענף עדיין לא הגיע להסכמה על רמת ההוצאה המתאימה .

אלה התחומים שצפויים להשתנות במהירות

המחקר זיהה שלושה תחומים תפעוליים שבהם צפויה לבינה המלאכותית השפעה משמעותית או טרנספורמטיבית במהלך השנה הקרובה:

• יצירת נתונים וסיכומם — 62% מהמשיבים צופים שינוי טרנספורמטיבי, השיעור הגבוה ביותר במחקר .
• מערכות תומכות החלטה, לרבות איזון מחדש של תיקי השקעות — 58% .
• מודלים לחיזוי ובדיקות קיצון — 57% .

הנתונים מצביעים על מעבר של ה-AI משלב הניסוי לפרקטיקות הליבה של ניהול השקעות. כשני שלישים ממנהלי הקרנות דיווחו גם שכלי ה-AI שלהם כבר מסוגלים לנהל ביעילות נתונים חלופיים — מידע שאינו מגיע ממקורות פיננסיים מסורתיים ושקשה בדרך כלל לעבד בהיקפים גדולים .

בנוסף, 62% מהמשיבים דיווחו על הצלחה בתזמור של כמה סוכני AI — הפעלה אוטונומית של תהליכים בעקבות חציית ספי נתונים מוגדרים .

לא התקציב — אלא איכות הנתונים

המסקנה המרכזית של המחקר היא שהפער בין מובילי ה-AI לבין החברות שמפגרות מאחור אינו נובע בהכרח מגודל התקציב או מהמהירות שבה החלו לאמץ את הטכנולוגיה. הגורם המכריע הוא איכות תשתית הנתונים שעליה המערכות נשענות .

״אימוץ AI מאלץ מנהלי קרנות להתמודד עם יסודות ניהול הנתונים באופן ששום טכנולוגיה אחרת לא עשתה״, אמר סוביק דאס, מנהל הטכנולוגיות הראשי של Clearwater Analytics .

הפער ניכר במיוחד בניהול סיכונים: 44% מהחברות שדירגו את דיוק הנתונים שלהן כטוב או מצוין אמרו שניהול הסיכונים שלהן הפך פרואקטיבי בהרבה. בקרב חברות שדירגו את איכות הנתונים שלהן כבינונית או נמוכה, השיעור עמד על 17% בלבד .

כמעט כל המנהלים שנבדקו — 95% — דיווחו כי הגדילו את תקציבי ה-AI בשנה האחרונה. עם זאת, המחקר מצביע על כך שתקציב גדול יותר לבדו אינו מבטיח תוצאות טובות יותר, במיוחד כאשר תשתית הנתונים חלשה .

מגמה רחבה יותר בשירותים הפיננסיים

הממצאים משתלבים במגמה רחבה שניכרת בכל ענף השירותים הפיננסיים. סקר נפרד של KPMG מצא כי ארגונים בתחומי ניהול הנכסים וההשקעות הפרטיות צופים השקעת AI ממוצעת של 148 מיליון דולר במהלך 12 החודשים הקרובים — עלייה של כמעט פי 1.5 לעומת הרבעון הקודם . תחומי ההשקעה המרכזיים היו נתונים ואנליטיקה, וכן מחקר ופיתוח .

במקביל, הדוח משקף תופעה רחבה יותר בעולם העסקי: אף שההשקעה הארגונית ב-GenAI הגיעה ל-30–40 מיליארד דולר, מספר משמעותי של ארגונים עדיין מפיק מעט מאוד ערך או אינו מפיק ערך כלל. Clearwater מכנה את הפער הזה ״פער ה-GenAI״ .

המסר למנהלי ההשקעות ברור: המרוץ אינו מסתכם בשאלה מי יוציא יותר על בינה מלאכותית. השאלה החשובה יותר היא האם הנתונים שמזינים את המערכות אמינים, נגישים ומאורגנים מספיק כדי להפוך את ההשקעה לתוצאות ממשיות.

הממצאים פורסמו בדוח הגלובלי של Clearwater לשנת 2026, "GenAI and the Data Divide". המחקר התבסס על תשובותיהם של 178 מנהלים בכירים — בהם מנכ״לים, סמנכ״לי כספים, מנהלי מערכות מידע ומנהלי סיכונים — בחברות לניהול נכסים, קרנות גידור וחברות אשראי פרטי באירופה, בארצות הברית ובאסיה-פסיפיק .

פרדוקס ההשקעה בבינה מלאכותית

התקציבים גדלים במהירות, אך תחושת אי-הוודאות אינה נעלמת:

• 66% ממנהלי הקרנות חוששים שהחברות שלהם משקיעות יתר על המידה ב-AI .
• 25% סבורים שהארגון שלהם עדיין אינו משקיע מספיק .
• 63% מהחברות הגדילו את תקציבי ה-AI ביותר מ-50% במהלך 12 החודשים האחרונים, ואף חברה לא דיווחה על ירידה בתקציב .

״פרדוקס השקעה בולט מתהווה בלב מהפכת ה-AI בתעשיית ניהול הנכסים״, נכתב בדוח . למרות העלייה החדה בתקציבים, הענף עדיין לא הגיע להסכמה על רמת ההוצאה המתאימה .

אלה התחומים שצפויים להשתנות במהירות

המחקר זיהה שלושה תחומים תפעוליים שבהם צפויה לבינה המלאכותית השפעה משמעותית או טרנספורמטיבית במהלך השנה הקרובה:

• יצירת נתונים וסיכומם — 62% מהמשיבים צופים שינוי טרנספורמטיבי, השיעור הגבוה ביותר במחקר .
• מערכות תומכות החלטה, לרבות איזון מחדש של תיקי השקעות — 58% .
• מודלים לחיזוי ובדיקות קיצון — 57% .

הנתונים מצביעים על מעבר של ה-AI משלב הניסוי לפרקטיקות הליבה של ניהול השקעות. כשני שלישים ממנהלי הקרנות דיווחו גם שכלי ה-AI שלהם כבר מסוגלים לנהל ביעילות נתונים חלופיים — מידע שאינו מגיע ממקורות פיננסיים מסורתיים ושקשה בדרך כלל לעבד בהיקפים גדולים .

בנוסף, 62% מהמשיבים דיווחו על הצלחה בתזמור של כמה סוכני AI — הפעלה אוטונומית של תהליכים בעקבות חציית ספי נתונים מוגדרים .

לא התקציב — אלא איכות הנתונים

המסקנה המרכזית של המחקר היא שהפער בין מובילי ה-AI לבין החברות שמפגרות מאחור אינו נובע בהכרח מגודל התקציב או מהמהירות שבה החלו לאמץ את הטכנולוגיה. הגורם המכריע הוא איכות תשתית הנתונים שעליה המערכות נשענות .

״אימוץ AI מאלץ מנהלי קרנות להתמודד עם יסודות ניהול הנתונים באופן ששום טכנולוגיה אחרת לא עשתה״, אמר סוביק דאס, מנהל הטכנולוגיות הראשי של Clearwater Analytics .

הפער ניכר במיוחד בניהול סיכונים: 44% מהחברות שדירגו את דיוק הנתונים שלהן כטוב או מצוין אמרו שניהול הסיכונים שלהן הפך פרואקטיבי בהרבה. בקרב חברות שדירגו את איכות הנתונים שלהן כבינונית או נמוכה, השיעור עמד על 17% בלבד .

כמעט כל המנהלים שנבדקו — 95% — דיווחו כי הגדילו את תקציבי ה-AI בשנה האחרונה. עם זאת, המחקר מצביע על כך שתקציב גדול יותר לבדו אינו מבטיח תוצאות טובות יותר, במיוחד כאשר תשתית הנתונים חלשה .

מגמה רחבה יותר בשירותים הפיננסיים

הממצאים משתלבים במגמה רחבה שניכרת בכל ענף השירותים הפיננסיים. סקר נפרד של KPMG מצא כי ארגונים בתחומי ניהול הנכסים וההשקעות הפרטיות צופים השקעת AI ממוצעת של 148 מיליון דולר במהלך 12 החודשים הקרובים — עלייה של כמעט פי 1.5 לעומת הרבעון הקודם . תחומי ההשקעה המרכזיים היו נתונים ואנליטיקה, וכן מחקר ופיתוח .

במקביל, הדוח משקף תופעה רחבה יותר בעולם העסקי: אף שההשקעה הארגונית ב-GenAI הגיעה ל-30–40 מיליארד דולר, מספר משמעותי של ארגונים עדיין מפיק מעט מאוד ערך או אינו מפיק ערך כלל. Clearwater מכנה את הפער הזה ״פער ה-GenAI״ .

המסר למנהלי ההשקעות ברור: המרוץ אינו מסתכם בשאלה מי יוציא יותר על בינה מלאכותית. השאלה החשובה יותר היא האם הנתונים שמזינים את המערכות אמינים, נגישים ומאורגנים מספיק כדי להפוך את ההשקעה לתוצאות ממשיות.