אזהרת חמש העיניים: כך סין מגייסת מרגלים דרך לינקדאין

מי נמצא על הכוונת של סין?

מגייסי המרגלים של סין לא פורסים רשת באופן עיוור. הבולטין מגדיר שלוש קבוצות בעדיפות גבוהה, החל ממטרות ברורות ועד לאנשים שאולי אינם מודעים לכך שהם מחזיקים במידע בעל ערך .

• בעלי סיווג ביטחוני הם היעד המרכזי, במיוחד כאלה העוסקים בתחומי הביטחון, החוץ והמודיעין .
• אנשי צבא נמצאים תחת מעקב אקטיבי בפלטפורמות הללו, ובמיוחד כוח אדם המוצב באזור האינדו-פסיפי, אזור בעל חשיבות אסטרטגית עליונה. המגייסים מחפשים פרטים מדויקים על תפקידיהם, פעילות היחידה, ואפילו מיקום בסיס הבית או כלי השיט שלהם .
• בעלי גישה עקיפה הם קטגוריה קריטית, ועלולה להיות פחות ערנית. הבולטין מזהיר כי גם אקדמאים, עיתונאים, חוקרי מכוני מחקר וכותבי תוכן עצמאיים נמצאים על הכוונת, מאחר שעבודתם נוגעת לעיתים קרובות במדיניות ביטחון, חוץ וכלכלה. הסוכנויות מזהירות שמידע בלתי מסווג שנראה תמים, יכול להשתלב עם מידע רגיש יותר כדי ליצור תמונה מבצעית מלאה .

פענוח שיטת הגיוס: כך פועל המודל בן חמשת השלבים

הבולטין חושף אסטרטגיה קפדנית בת חמישה שלבים, שבה משתמשים קציני מודיעין כדי להפוך מחפש עבודה תמים למודיע בתשלום .

שלב 1: הפיתיון — הכל מתחיל במודעת דרושים. מגייסים המתחזים לאנשי משאבי אנוש של "חברות כיסוי" מזויפות אך בעלות מראה לגיטימי, מפרסמים מודעות ברשתות החברתיות המקצועיות, בלוחות דרושים מקוונים ובפלטפורמות לפרילנסרים. קורות החיים המתקבלים נסרקים בחיפוש אחר דבר אחד: עדות לגישה נוכחית או עתידית למידע רגיש .

שלב 2: משימת המבחן — למועמד שנראה מבטיח לא מציעים עבודה, אלא מבחן כפרילנסר. הם מקבלים תשלום תמורת כתיבת דו"ח ניסיון על נושא שנראה לגיטימי, כמו יחסים בילטרליים עם סין, נושאי ביטחון באזור האינדו-פסיפי, או מדיניות סחר בינלאומית. שלב זה נועד לבחון את הגישה של המועמד למידע ואת נכונותו לכתוב על נושאים רגישים .

שלב 3: הראיון הווירטואלי — מי שמספק דוחות שימושיים מוזמן לראיון מקוון. זהותו האמיתית של המגייס נותרת מוסתרת, והוא טוען לעיתים קרובות שהוא מייצג חברת ייעוץ במדינה ניטרלית. הטון הופך לתחקור אגרסיבי של הקשרים האישיים והמקצועיים של המטרה, כשאנשי צבא נשאלים בצורה ישירה על פריסות כלי שיט או יכולות יחידה .

שלב 4: הדרישה והמעבר — מערכת היחסים מסלימה בחדות. למגויס נאמר ש"הלקוח" שלו זקוק כעת למידע ייחודי שאינו פומבי. בשלב זה, השיחות מועברות בדרך כלל מהפלטפורמה המקצועית לאפליקציות מסרים מוצפנות ומאובטחות יותר, כדי לחמוק מגילוי .

שלב 5: התשלום הסמוי — תמריץ כספי חותם את העסקה. המגויסים מקבלים תשלומים הנעים בין מאות לאלפי דולרים לכל דו"ח, כשסכומים גבוהים יותר מוצעים עבור מידע רגיש יותר. התשלומים מולבנים דרך מגוון רחב של שירותים דיגיטליים, בהם PayPal, Payoneer, Zelle, Skrill, Wise, ווסטרן יוניון, העברות בנקאיות או מטבעות קריפטוגרפיים, ולעיתים קרובות מקורם בחשבון השייך לאדם שהמגויס מעולם לא פגש .

מאזהרה בודדת לחזית אחידה: ההסלמה באזהרות המודיעין

הבולטין "Safeguarding Our Secrets" לא נוצר בחלל ריק. הוא מהווה שיא של שנים של דאגה גוברת. סוכנויות ביון מערביות פרסמו בעבר אזהרות מבודדות ברמת המדינה. לדוגמה, ה-MI5 הזהיר את עובדי ממשלת בריטניה, ושירות הביון הקנדי (CSIS) התריע בפני אזרחיו מפני איומים דומים . אך הבולטין מ-2026 יוצר חזית מאוחדת.

מה שהופך את המסמך למשמעותי כל כך הוא הפירוט המבצעי שלו. הוא חורג הרבה מעבר לאזהרות כלליות בסגנון "היזהרו ברשת" ומזהה במפורש את הפלטפורמות המנוצלות – לינקדאין מוזכרת לעיתים קרובות בשמה בדיווחים – ומפרט את כל מחזור חיי הגיוס. הוא גם מספק הנחיות ספציפיות כיצד לדווח על פעילות חשודה דרך מערך האבטחה הארגוני וקווי הדיווח הלאומיים .

בייג'ינג הכחישה בעקביות את הטענות הללו, וכינתה אותן "בדיה טהורה והשמצה זדונית" . עם זאת, ההחלטה של כל חמש סוכנויות הביון לחשוף תוכנית גיוס חשאית ברמת דיוק כזו, מאותתת על אסטרטגיה מכוונת לחסן את כוח העבודה שלהן כנגד איום שהן רואות כמתמשך ומתפתח.