דה מוראיס גם הוביל חקירה שבחנה טענות כי בולסונרו ובעלי בריתו קשרו קשר לביצוע הפיכה לאחר הבחירות. בולסונרו דחה את הטענות וביקר בחריפות את השופט, שאותו תיאר בעבר כדיקטטור.
בשל כך הפך דה מוראיס ליעד פוליטי עבור תומכי בולסונרו — ולמוקד של לחץ אמריקאי. מנגד, גורמים בברזיל הציגו את ההליכים כעניין הנתון לסמכותם של בתי המשפט במדינה.
ב־30 ביולי 2025 הוסיף משרד האוצר האמריקאי, באמצעות OFAC, את דה מוראיס לרשימת הסנקציות מכוח צו נשיאותי 13818. הצו מיישם את מסגרת הסנקציות של חוק גלובל מגניצקי, שנועד לפגוע באנשים החשודים בהפרות חמורות של זכויות אדם. משרד האוצר האמריקאי טען כי דה מוראיס השתמש בתפקידו כדי לאשר מעצרים שרירותיים לפני משפט ולדכא את חופש הביטוי.
הכללה ברשימה כזו אינה רק הצהרה פוליטית. בדרך כלל היא מאפשרת לחסום נכסים וזכויות בנכסים הנמצאים בתחום השיפוט האמריקאי, ואוסרת על אזרחים וחברות אמריקאים לבצע עסקאות עם האדם או עם הגורמים שנקבעו כמסונפים אליו.
ב־22 בספטמבר 2025 הרחיב הממשל את הצעדים גם לאשתו של דה מוראיס, ויוויאן ברסי דה מוראיס, ול־Lex Instituto de Estudos Jurídicos — חברת החזקות הקשורה למשפחה. מחלקת המדינה האמריקאית תיארה אותם כחלק מרשת התמיכה של השופט, ומשרד האוצר ציין כי אשתו עומדת בראש המכון.
בברזיל גינו גורמים רשמיים את הצעדים כ״התערבות בלתי מקובלת״ במערכת המשפט במדינה. בלב המחלוקת עמדה השאלה אם כלי שנועד לטפל בהפרות זכויות אדם משמש למעשה כדי ללחוץ על שופט מכהן בשל החלטות שקיבל במסגרת מערכת המשפט והפוליטיקה הברזילאית.
וושינגטון הציגה תמונה אחרת: מבחינתה, הדיון עסק בניצול לרעה של סמכות שיפוטית, במעצרים שרירותיים ובהגבלות על חופש הביטוי. שתי העמדות הקשו להפריד בין הסנקציות לבין ההליכים נגד בולסונרו והעימות הפוליטי הרחב יותר בין ממשל טראמפ לבין תומכיו.
המחלוקת המשפטית והמדינית השתלבה גם בלחץ הכלכלי שהפעילה ארה״ב על ברזיל. אנליסטים אמרו כי השילוב בין הצעדים נגד בולסונרו לבין הסנקציות נגד דה מוראיס הותיר מרחב מצומצם מאוד למשא ומתן על מכסים אמריקאיים על סחורות מברזיל.
ב־12 בדצמבר 2025 הסיר OFAC את דה מוראיס, את ויוויאן ברסי דה מוראיס ואת מכון Lex מרשימת הסנקציות. ההודעה הרשמית מתעדת את מחיקת השמות, אך אינה מספקת הסבר מהותי לסיבה שבגללה הוסרו.
דיווחים מאותה תקופה קישרו את המהלך להקלה במכסים האמריקאיים ולניסיון להרגיע את המתיחות הדיפלומטית בין המדינות. עם זאת, החומרים הרשמיים הזמינים אינם מוכיחים סיבה יחידה ומכרעת לביטול.
ההבחנה הזו חשובה: הסנקציות הוסרו באופן רשמי, אך המחלוקות העקרוניות סביב מערכת המשפט הברזילאית, חופש הביטוי וההליכים נגד בולסונרו לא בהכרח נפתרו.
אם ארה״ב תחליט להחזיר את הסנקציות, יהיה בכך משום הסלמה מחודשת — לא מהלך משפטי שגרתי. בהתאם להיקף הצעדים, הם עשויים לכלול שוב חסימת נכסים והגבלות על עסקאות עם דה מוראיס או עם גורמים נוספים שיוגדרו כמסונפים אליו.
עמדתה המוצהרת של ברזיל בסבב הקודם הייתה שסנקציות אמריקאיות על שופט בבית המשפט העליון הן התערבות בענייניה המשפטיים. לכן, צעד חדש צפוי להעמיק את מחלוקת הריבונות. בברזיל כבר נשמעו בעבר איומים ודיונים על תגובה לצעדים אמריקאיים, אך התגובה המדויקת למהלך אפשרי חדש טרם אושרה.
ההשפעה הכלכלית עלולה לחרוג מעבר לאדם עצמו. סנקציות מחודשות עשויות להגדיל את עלויות הציות של בנקים וחברות, להוסיף אי־ודאות לעסקאות חוצות־גבולות ולהקשות על הפרדה בין משא ומתן מסחרי לבין צעדי ענישה פוליטיים.
כאשר ברקע כבר קיימות מחלוקות על מכסים ועל תנאי הסחר, פרשה חדשה סביב דה מוראיס עלולה לצמצם עוד יותר את מרחב התמרון לדיאלוג מדיני ומסחרי. עבור וושינגטון וברזיליה, השאלה כעת אינה רק אם יוטלו סנקציות — אלא אם הן יהפכו את העימות הזמני למשבר מתמשך ביחסים בין שתי המדינות.