מה אמר האיחוד האירופי בעקבות הקריאה של בן גביר להרוג מדי לילה בעזה?

התגובה המדווחת של הנציבות האירופית הייתה מדודה: היא לא גינתה ישירות את ניסוחיו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, אך הציבה גבול משפטי ברור. ב־18 באוגוסט אמרה דוברת הנציבות, אניטה היפר, כי האיחוד האירופי מצפה מישראל לעמוד בכל התחייבויותיה לפי המשפט הבינלאומי, כולל המשפט ההומניטרי הבינלאומי, והדגישה כי יש להבטיח את הגנת האזרחים בכל עת.

הצהרה זו מבהירה את העמדה המשפטית של האיחוד, אך אינה מודיעה על עונש חדש נגד בן גביר. שאלת הסנקציות נותרה בידי ממשלות המדינות החברות, שביניהן קיימת מחלוקת פוליטית — ובתחום מדיניות החוץ נדרשת הסכמה פה אחד.

מה בן גביר אמר ואילו צעדים נוספים קידם

בן גביר קרא לצה״ל לבצע מדי לילה "חיסולים ממוקדים" בעזה, ואמר כי יש להרוג 30–40 בני אדם בכל לילה. הוא הוסיף כי המדיניות לא צריכה להיות מוגבלת לאנשים המהווים איום מיידי, והשתמש בשפה דה־הומניזטיבית כדי לתאר פלסטינים ברצועה.

בנוסף, הוא חזר על קריאתו ליישוב ישראלים מחדש בעזה — על חשבון האוכלוסייה הפלסטינית המתגוררת בה.

מדוע חברי פרלמנט גרמנים דורשים סנקציות

פוליטיקאים גרמנים ממפלגות שונות טענו כי דבריו של בן גביר חצו קו אדום, משום שהם קראו להריגתם של אנשים שאינם בהכרח מהווים איום מיידי. לדבריהם, מדיניות כזו אינה יכולה להיות מוצדקת כחלק מזכותה הלגיטימית של ישראל להגנה עצמית.

יורגן הרדט, דובר מדיניות החוץ של הסיעה המשותפת CDU/CSU בבונדסטאג, כינה את ההתבטאויות בלתי־אנושיות ואמר כי הטלת סנקציות מצד האיחוד תבטא את תחולתם האוניברסלית של כבוד האדם וזכויות האדם.

גם חברי פרלמנט גרמנים אחרים קראו לפעולה. דיטמר בארטש ממפלגת השמאל ביקש מברלין ומבריסל לשקול סנקציות, ובהן איסור כניסה לכל מדינות אירופה. חבר הפרלמנט הסוציאל־דמוקרטי אדיס אחמטוביץ׳ קרא לגרמניה לתמוך בסנקציות נגד בן גביר ונגד שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳. סגן הקנצלר לארס קלינגבייל אמר בנפרד כי על האיחוד לשקול ברצינות הטלת סנקציות על בן גביר, וכינה את דבריו דה־הומניזטיביים.

איזו סנקציה נשקלת באיחוד

למועצת האיחוד האירופי הוגשה הצעה להכניס את בן גביר לרשימת המשטר האירופי לסנקציות בתחום זכויות האדם. כלומר, הצעד המוצע מכוון לשר מסוים, ולא מטיל באופן אוטומטי אמצעי ענישה חדש על ישראל כולה.

הרף המשפטי שהציבה הנציבות הוא שישראל חייבת לעמוד בהתחייבויותיה לפי המשפט הבינלאומי, לרבות המשפט ההומניטרי הבינלאומי, ולהבטיח הגנה מתמשכת על אזרחים. מסגרת זו עומדת במרכז הדיון האירופי בשאלה אם קריאותיו הפומביות של בן גביר מצדיקות צעדים מגבילים נגדו.

מדוע האיחוד עדיין לא הטיל סנקציות

סנקציות במסגרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי דורשות אישור פה אחד של כל המדינות החברות. ביוני אמרה שרת החוץ של האיחוד, קאיה קלאס, כי מדינות רבות הציעו להטיל סנקציות על בן גביר, אך הקונצנזוס הדרוש לא הושג.

דרישת האחדות מעניקה לכל מדינה חברה השפעה משמעותית על התוצאה. עמדתה של גרמניה חשובה במיוחד: מצד אחד, חברי פרלמנט גרמנים קוראים כעת לפעולה; מצד שני, ממשלת גרמניה לא אימצה רשמית את הסנקציות, ובעבר התנגדה לחלק מהצעדים האירופיים הנוגעים לישראל.

כך נוצר פער בין הציפייה המשפטית שמציגה הנציבות לבין יכולתו של האיחוד לאמץ עונש מסוים. בשלב זה בריסל חזרה על החובה להגן על אזרחים ולפעול בהתאם למשפט ההומניטרי הבינלאומי, בעוד שהצעת הסנקציות נותרה תלויה בהסכמה של כל המדינות החברות.