במהלך ההפלגה תיעדה Kexue את הטייפונים Bavi, Noul ו־Dolphin. העבודה תרמה ליכולת תצפית תלת־ממדית בזמן אמת על מערכת האוקיינוס והאטמוספרה, ובמהלך מעבר הסופות תועדו שינויים בשכבת הגבול המצומדת שבין הים לאוויר.
לפי הדיווח, נמדדו בין היתר לחץ של כ־996 הקטופסקל, רוחות של כ־15 מטרים בשנייה ושיא משקעים שעתי של כ־500 מילימטרים. לתצפיות כאלה יש ערך משום שעוצמתה של ציקלון טרופי תלויה לא רק באטמוספרה, אלא גם באינטראקציה שלו עם שכבות האוקיינוס העליונות ועם שכבת הגבול שבין האוויר לים.
המטרה הרחבה אינה לטעון שהפלגה אחת יכולה לשנות לבדה את תחום החיזוי. במקום זאת, נתונים שנאספים במהלך סערות מאפשרים להוסיף פירוט למערכות חיזוי ולבדוק עד כמה מודלים מדעיים מייצגים נכון את הקשר בין האוקיינוס לאטמוספרה. הנתונים מהמשלחת מיועדים לתמוך בחיזוי מדויק יותר של טייפונים ובשיפור הבטיחות בפעילות ימית.
Kexue ביצעה גם דגימות ממוקדות הקשורות לאפשרות להתפתחות אירוע אל ניניו חזק במיוחד. הצוות אסף יותר מ־900 ליטר מי עומק ו־8,000 ליטר מי שטח לצורך ניתוח במעבדה.
הבדיקות המתוכננות כוללות:
החוקרים מתכננים להשוות את הדגימות החדשות ל־14 שנים של נתונים קודמים. השוואה כזו יכולה להציב את התנאים הנוכחיים בתוך הקשר ארוך טווח ולסייע בהבנת הקשר בין שינויים באוקיינוס, תנודות אקלים, מצב הסביבה הימית והתנהגותן של סופות.
הערך המרכזי של המשימה אינו טמון בהכרזה על תגלית יחידה, אלא ביצירת מאגר נתונים שמחבר תצפיות שבדרך כלל נאספות בנפרד: זרמים ומים חמים, תנאי אוויר–ים בזמן סערות, מדדים ביולוגיים וכימיים ורישומים של שינויים בקרקעית הים.
היישומים המיידיים שצוינו עבור הנתונים כוללים מחקרי אקלים, חיזוי טייפונים, בטיחות ניווט וקבלת החלטות בים. עם זאת, המסקנות הסופיות תלויות בניתוחי המעבדה ובהשוואה לתצפיות קודמות. לכן נכון לראות במסע של Kexue שלב מרכזי של איסוף ראיות ותצפיות — ולא תחזית מוגמרת או הערכת אקלים סופית.