הדוח מבקש להרחיב את הדיון מעבר לאתרי פיראטיות ולמכשירי צפייה, ולבחון את כל שרשרת השירותים הלא חוקיים: קופסאות סטרימינג לא חוקיות (ISD), מנויי IPTV, אפליקציות צד שלישי, מוכרי פלייליסטים ותוכניות לשיתוף חשבונות .

כמעט מחצית מהאפליקציות שנבדקו הכילו נוזקות

הממצא המדאיג ביותר במחקר הוא השכיחות הגבוהה של קוד זדוני במערכת האפליקציות הפיראטיות. כמעט מחצית מכלל האפליקציות שנבדקו ושויכו לשירותי סטרימינג פיראטיים הכילו נוזקות .

נוזקות כאלה עשויות לאסוף מידע אישי, לפגוע באבטחת המכשיר ואף לצרף אותו לרשת בוטנט — אוסף של מכשירים נגועים המשמשים עברייני סייבר לביצוע מתקפות נוספות .

הממצא עולה בקנה אחד עם מחקר קודם שנערך בטייוואן במאי 2025. באותו מחקר נמצא כי 49% מהאפליקציות שנקשרו בדרך כלל לקופסאות סטרימינג לא חוקיות הכילו נוזקות, בעוד שלכל מכשיר כזה היו בממוצע 7.75 פרצות אבטחה . לפי הדוח החדש, לא מדובר בבעיה נקודתית של מכשיר או מדינה אחת, אלא בדפוס רחב יותר של סיכון במערכת הסטרימינג הפיראטית באזור.

אילו סכנות נשקפות למשתמשים?

המחקר מצביע על מגוון מסלולים שבהם צרכנים עלולים להיפגע, גם אם רק חיפשו דרך זולה לצפות בתוכן.

הונאות תשלום מראש ושירותים שלא סופקו: משתמשים שרוכשים מנויי IPTV, פלייליסטים או גישה לחשבונות דרך רשתות חברתיות, אפליקציות מסרים ושווקים מקוונים עלולים לשלם עבור שירות שלא יגיע מעולם — או יפסיק לפעול זמן קצר לאחר התשלום. במקרים כאלה הכסף עלול לרדת לטמיון, ובמקביל פרטי התשלום והמידע האישי שמסרו עלולים להגיע לידי עבריינים .

דיוג, גניבת סיסמאות והונאות זהות: פלטפורמות ומוכרים מתחזים בנויים לעיתים כדי ללכוד פרטי התחברות ונתונים אישיים. המידע עשוי לשמש להונאות נוספות או להימכר בפורומים עברייניים ברשת האפלה .

השתלטות על חשבונות והפסד כספי: רכישה או שיתוף של פרטי התחברות לשירותי סטרימינג עלולים לערב חשבונות שנגנבו ממשתמשים לגיטימיים. הדבר מסכן הן את הקונה והן את בעל החשבון המקורי, שעלול להתמודד עם פגיעה בפרטיות או עם נזק כספי .

הפניות זדוניות והורדות אוטומטיות: אתרי צפייה פיראטיים נוטים להציף משתמשים בפרסומות אגרסיביות. לחיצה על מודעה או על כפתור צפייה עלולה להפנות לדף דיוג, להורדת נוזקה או לאתר הונאה .

דוח רבעוני נפרד של AVIA הזהיר בעבר שגם קופסאות הסטרימינג עצמן — המכונות ISD — עלולות להיחטף מרחוק בידי הגורמים שסיפקו אותן. לאחר השתלטות, ניתן להשתמש בהן לגניבת זהות, להפצת תוכנות כופר או לצירופן לבוטנטים גדולים, שעלולים לשמש במתקפות מתואמות נגד תשתיות חיוניות .

כיצד המחקר החדש ממשיך את ממצאי 2025?

הדוח מאסיה–פסיפיק אינו עומד בפני עצמו. הוא ממשיך שני מחקרים מרכזיים שפורסמו ב-2025 ושחיבר גם אותם פרופ' פול ווטרס .

טייוואן, מאי 2025: המחקר מצא כי 49% מהאפליקציות שנקשרו לקופסאות ISD הכילו נוזקות, וכי בכל מכשיר כזה נמצאו בממוצע 7.75 פרצות אבטחה. עוד הודגם כיצד ניתן להפוך מכשירים כאלה לחלק מבוטנטים המסוגלים לאיים על תשתיות לאומיות חיוניות .

דרום-מזרח אסיה, יולי 2025: מחקר שהוזמן על ידי הברית ליצירתיות ולבידור (ACE) קבע כי צרכנים בחמש מדינות בדרום-מזרח אסיה היו עלולים להיות חשופים לסיכון גבוה עד פי 65 להידבקות בנוזקה בעת שימוש באתרי פיראטיות, בהשוואה לפלטפורמות לגיטימיות .

המחקר החדש מרחיב את הטווח הגיאוגרפי ובוחן גם מנויי IPTV, מוכרי פלייליסטים ושיתוף חשבונות — ולא רק אתרי פיראטיות וקופסאות צפייה. בכך הוא מציג את הסיכון כאפיין מערכתי של כלכלת הסטרימינג הלא חוקית באזור .

מה CAP דורשת מהפלטפורמות ומהממשלות?

בעקבות הממצאים, CAP קוראת לתגובה מתואמת של חברות הטכנולוגיה, תעשיית התוכן, מערכת התשלומים וגופי הממשלה. לטענת הקואליציה, המאבק אינו יכול להסתכם בהסרת אתר כזה או אחר, משום שהשירותים הפיראטיים נשענים על רשת רחבה של מוכרים, פלטפורמות ותשתיות .

בין הצעדים שהקואליציה מקדמת:

• אכיפה משמעותית יותר נגד מוכרי שירותים פיראטיים באתרי מסחר, ברשתות חברתיות ובאפליקציות מסרים, כולל הסרת מודעות וחסימת מפרים חוזרים .
• פיקוח ומיתון תוכן מחמירים יותר מצד חברות מסחר מקוון, רשתות חברתיות, בנקים ומעבדי תשלומים, כדי לפגוע גם בנראות של השירותים וגם ביכולת שלהם לקבל כסף .
• הסברה לצרכנים, שתבהיר כי שירות פיראטי אינו רק פתרון זול לצפייה, אלא עלול להיות שער לנוזקות, גניבת זהות והונאה פיננסית .
• שיתוף פעולה הדוק יותר בין תעשיית התוכן, ממשלות ואנשי אבטחת סייבר, לנוכח החיבור הגובר בין פיראטיות לפשע מאורגן ברשת .
• פעולה מצד ספקי תשתית, לרבות ספקי אחסון, DNS ורשתות הפצת תוכן, כדי לנתק את השירותים הזדוניים מהתשתית שמאפשרת להם לפעול .

המסר המרכזי מהכנס בבאלי ברור: מנוי IPTV זול או אפליקציית סטרימינג פיראטית אינם רק עניין של זכויות יוצרים. הם עלולים להפוך את המכשיר, החשבון והמידע האישי של המשתמש לחלק ממערכת רחבה יותר של פשעי סייבר.

הדוח מבקש להרחיב את הדיון מעבר לאתרי פיראטיות ולמכשירי צפייה, ולבחון את כל שרשרת השירותים הלא חוקיים: קופסאות סטרימינג לא חוקיות (ISD), מנויי IPTV, אפליקציות צד שלישי, מוכרי פלייליסטים ותוכניות לשיתוף חשבונות .

כמעט מחצית מהאפליקציות שנבדקו הכילו נוזקות

הממצא המדאיג ביותר במחקר הוא השכיחות הגבוהה של קוד זדוני במערכת האפליקציות הפיראטיות. כמעט מחצית מכלל האפליקציות שנבדקו ושויכו לשירותי סטרימינג פיראטיים הכילו נוזקות .

נוזקות כאלה עשויות לאסוף מידע אישי, לפגוע באבטחת המכשיר ואף לצרף אותו לרשת בוטנט — אוסף של מכשירים נגועים המשמשים עברייני סייבר לביצוע מתקפות נוספות .

הממצא עולה בקנה אחד עם מחקר קודם שנערך בטייוואן במאי 2025. באותו מחקר נמצא כי 49% מהאפליקציות שנקשרו בדרך כלל לקופסאות סטרימינג לא חוקיות הכילו נוזקות, בעוד שלכל מכשיר כזה היו בממוצע 7.75 פרצות אבטחה . לפי הדוח החדש, לא מדובר בבעיה נקודתית של מכשיר או מדינה אחת, אלא בדפוס רחב יותר של סיכון במערכת הסטרימינג הפיראטית באזור.

אילו סכנות נשקפות למשתמשים?

המחקר מצביע על מגוון מסלולים שבהם צרכנים עלולים להיפגע, גם אם רק חיפשו דרך זולה לצפות בתוכן.

הונאות תשלום מראש ושירותים שלא סופקו: משתמשים שרוכשים מנויי IPTV, פלייליסטים או גישה לחשבונות דרך רשתות חברתיות, אפליקציות מסרים ושווקים מקוונים עלולים לשלם עבור שירות שלא יגיע מעולם — או יפסיק לפעול זמן קצר לאחר התשלום. במקרים כאלה הכסף עלול לרדת לטמיון, ובמקביל פרטי התשלום והמידע האישי שמסרו עלולים להגיע לידי עבריינים .

דיוג, גניבת סיסמאות והונאות זהות: פלטפורמות ומוכרים מתחזים בנויים לעיתים כדי ללכוד פרטי התחברות ונתונים אישיים. המידע עשוי לשמש להונאות נוספות או להימכר בפורומים עברייניים ברשת האפלה .

השתלטות על חשבונות והפסד כספי: רכישה או שיתוף של פרטי התחברות לשירותי סטרימינג עלולים לערב חשבונות שנגנבו ממשתמשים לגיטימיים. הדבר מסכן הן את הקונה והן את בעל החשבון המקורי, שעלול להתמודד עם פגיעה בפרטיות או עם נזק כספי .

הפניות זדוניות והורדות אוטומטיות: אתרי צפייה פיראטיים נוטים להציף משתמשים בפרסומות אגרסיביות. לחיצה על מודעה או על כפתור צפייה עלולה להפנות לדף דיוג, להורדת נוזקה או לאתר הונאה .

דוח רבעוני נפרד של AVIA הזהיר בעבר שגם קופסאות הסטרימינג עצמן — המכונות ISD — עלולות להיחטף מרחוק בידי הגורמים שסיפקו אותן. לאחר השתלטות, ניתן להשתמש בהן לגניבת זהות, להפצת תוכנות כופר או לצירופן לבוטנטים גדולים, שעלולים לשמש במתקפות מתואמות נגד תשתיות חיוניות .

כיצד המחקר החדש ממשיך את ממצאי 2025?

הדוח מאסיה–פסיפיק אינו עומד בפני עצמו. הוא ממשיך שני מחקרים מרכזיים שפורסמו ב-2025 ושחיבר גם אותם פרופ' פול ווטרס .

טייוואן, מאי 2025: המחקר מצא כי 49% מהאפליקציות שנקשרו לקופסאות ISD הכילו נוזקות, וכי בכל מכשיר כזה נמצאו בממוצע 7.75 פרצות אבטחה. עוד הודגם כיצד ניתן להפוך מכשירים כאלה לחלק מבוטנטים המסוגלים לאיים על תשתיות לאומיות חיוניות .

דרום-מזרח אסיה, יולי 2025: מחקר שהוזמן על ידי הברית ליצירתיות ולבידור (ACE) קבע כי צרכנים בחמש מדינות בדרום-מזרח אסיה היו עלולים להיות חשופים לסיכון גבוה עד פי 65 להידבקות בנוזקה בעת שימוש באתרי פיראטיות, בהשוואה לפלטפורמות לגיטימיות .

המחקר החדש מרחיב את הטווח הגיאוגרפי ובוחן גם מנויי IPTV, מוכרי פלייליסטים ושיתוף חשבונות — ולא רק אתרי פיראטיות וקופסאות צפייה. בכך הוא מציג את הסיכון כאפיין מערכתי של כלכלת הסטרימינג הלא חוקית באזור .

מה CAP דורשת מהפלטפורמות ומהממשלות?

בעקבות הממצאים, CAP קוראת לתגובה מתואמת של חברות הטכנולוגיה, תעשיית התוכן, מערכת התשלומים וגופי הממשלה. לטענת הקואליציה, המאבק אינו יכול להסתכם בהסרת אתר כזה או אחר, משום שהשירותים הפיראטיים נשענים על רשת רחבה של מוכרים, פלטפורמות ותשתיות .

בין הצעדים שהקואליציה מקדמת:

• אכיפה משמעותית יותר נגד מוכרי שירותים פיראטיים באתרי מסחר, ברשתות חברתיות ובאפליקציות מסרים, כולל הסרת מודעות וחסימת מפרים חוזרים .
• פיקוח ומיתון תוכן מחמירים יותר מצד חברות מסחר מקוון, רשתות חברתיות, בנקים ומעבדי תשלומים, כדי לפגוע גם בנראות של השירותים וגם ביכולת שלהם לקבל כסף .
• הסברה לצרכנים, שתבהיר כי שירות פיראטי אינו רק פתרון זול לצפייה, אלא עלול להיות שער לנוזקות, גניבת זהות והונאה פיננסית .
• שיתוף פעולה הדוק יותר בין תעשיית התוכן, ממשלות ואנשי אבטחת סייבר, לנוכח החיבור הגובר בין פיראטיות לפשע מאורגן ברשת .
• פעולה מצד ספקי תשתית, לרבות ספקי אחסון, DNS ורשתות הפצת תוכן, כדי לנתק את השירותים הזדוניים מהתשתית שמאפשרת להם לפעול .

המסר המרכזי מהכנס בבאלי ברור: מנוי IPTV זול או אפליקציית סטרימינג פיראטית אינם רק עניין של זכויות יוצרים. הם עלולים להפוך את המכשיר, החשבון והמידע האישי של המשתמש לחלק ממערכת רחבה יותר של פשעי סייבר.