תאילנד לא בוחרת צד במאבק הבינה המלאכותית בין ארה״ב לסין

אותו היגיון חל, לפי הדיווחים, גם על קשרי הביטחון. אנוטין רואה בשיתוף הפעולה הביטחוני בין תאילנד לארה״ב מסלול נפרד מדיוני הסחר — גישה שמרמזת כי בנגקוק מעוניינת להפריד בין תחומי המדיניות, במקום לאפשר לאחד מהם להכתיב את כולם.

עם זאת, ניטרליות מוצהרת אינה מבטיחה שלא יהיה לה מחיר מעשי. אם וושינגטון תהפוך בעתיד את הגישה לפרויקטים מסוימים בתחום ה-AI, את מגבלות הייצוא או את שיתוף הפעולה בשרשראות האספקה לתלויה ביישור קו פוליטי, תאילנד עלולה להידרש להכרעות קונקרטיות. לפי הדיווחים הקיימים, מדובר בשלב זה במדיניות אמריקאית מוצעת — לא בעונש מאושר שכבר הוטל על תאילנד.

בנגקוק מדגישה: צריך לבנות יכולת מקומית

תגובתה של תאילנד אינה מסתכמת בדיפלומטיה. שר ההשכלה הגבוהה, המדע, המחקר והחדשנות, יודשאנן וונגסוואט, אמר כי תאילנד צריכה להתמקד בפיתוח יכולות AI משלה, במקום לבחור פשוט בין המערכות האמריקאיות והסיניות.

היעד הזה משתלב בשאיפותיה של תאילנד בתחום המוליכים למחצה. מסגרת Siam Silica היא מפת דרכים שנועדה לבנות יכולת מקומית בתעשיות טכנולוגיה מתקדמות ולחבר את תאילנד באופן הדוק יותר לשרשרת האספקה האזורית של ASEAN. התוכנית כוללת ייצור פוטוניקה, אריזה מתקדמת של שבבים, תכנון סיליקון, פוטוניקה קוונטית והתקני הספק.

במסגרת האסטרטגיה נקבעו גם יעדים לשנת 2030: הקמת שמונה חברות לתכנון מעגלים משולבים, מפעל אחד לייצור מוליכים למחצה ושני מרכזים לאריזה מתקדמת. היעדים האלה לא יהפכו את תאילנד לעצמאית טכנולוגית בן לילה, אך הם מסבירים מדוע חשוב לבנגקוק לשמור על גישה לשותפים מרובים: יכולת מקומית עשויה לחזק את כוח המיקוח שלה ולהפחית תלות מופרזת באחד הצדדים.

Pax Silica מול WAICO: על מה המאבק?

הלחץ האמריקאי שעליו דווח מתמקד בשתי מסגרות טכנולוגיות מתחרות. Pax Silica היא יוזמה לא מחייבת הנתמכת בידי ארה״ב, שנועדה לתאם שיתוף פעולה בין שותפות בתחומי הבינה המלאכותית והמוליכים למחצה. לפי רויטרס, הטיוטה האמריקאית הזהירה מדינות המשתתפות ביוזמות מתחרות הקשורות לסין, ואף העלתה אפשרות להדירן מהקואליציה בהובלת ארה״ב.

ארגון WAICO, או World Artificial Intelligence Cooperation Organization, הוקם בשנגחאי ביולי 2026 כפלטפורמה חלופית לשיתוף פעולה בינלאומי בתחום ה-AI. כמה ממשלות בדרום-מזרח אסיה השתתפו במגעים סביב הקמתו; לפי הדיווחים, חמש מדינות באזור נמנו עם החברות המייסדות, בעוד שראש ממשלת תאילנד השתתף בכנס אך לא חתם על הצטרפות לארגון.

משרד החוץ התאילנדי דיווח גם על השתתפותו של אנוטין בוועידת הבינה המלאכותית העולמית בסין, שם שיבח את תפקידה של סין בקידום הטכנולוגיה הדיגיטלית וה-AI והביע מחדש את נכונותה של תאילנד לשתף פעולה. המעורבות הזו ממחישה את ההבחנה שבנגקוק מנסה לשמר: שיתוף פעולה עם סין אינו בהכרח יישור קו אסטרטגי עם בייג׳ינג, כשם ששיתוף פעולה ביטחוני עם ארה״ב אינו מחייב השתתפות בלעדית בכל מסגרת טכנולוגית בהובלת וושינגטון.

הלקח למדינות הביניים

העימות אינו עוסק רק בתקנים של בינה מלאכותית. המסגרות המתחרות קשורות לשבבים, למינרלים קריטיים, למודלי AI, לפיקוח על ייצוא, לפרויקטים משותפים ולשרשראות האספקה הדרושות לפיתוח מערכות מתקדמות. לפי רויטרס, האסטרטגיה האמריקאית נועדה להעמיק את שיתוף הפעולה בין שותפות ולצמצם את התלות בסין בתחומים האלה.

עמדתה של תאילנד מדגימה את המשיכה — ואת הקושי — שבאוטונומיה אסטרטגית עבור מדינות מתפתחות ובעלות הכנסה בינונית. השארת שתי הדלתות פתוחות עשויה לסייע להן להשיג השקעות, טכנולוגיה וגישה לשווקים. אך ככל ששני המרחבים הטכנולוגיים יהפכו סגורים ובלעדיים יותר, יהיה קשה יותר לשמור על ניטרליות במונחים מעשיים.

בשלב זה, התשובה של בנגקוק היא להפריד בין מסלולי המדיניות: להישאר ניטרלית בגיאופוליטיקה של ה-AI, להמשיך במשא ומתן מסחרי עם וושינגטון, לשמר את קשרי הביטחון, להשתתף ביוזמות טכנולוגיות אזוריות וסיניות ולהשקיע ביכולת מקומית. השאלה אם האיזון הזה יחזיק מעמד מול פיצול טכנולוגי אמריקאי-סיני מפורש יותר, תלויה פחות בהצהרת הניטרליות של תאילנד ויותר בתנאים שכל צד יציב לגישה לאקוסיסטם שלו.