זלניק אף הצמיד לראשונה ליעד הזה לוח זמנים מפורש: «אני חושב שנהיה במצב של סטרימינג מסחרי בעוד שלוש שנים, ובמילה מסחרי אני מתכוון לשיהוי נמוך» . אם התחזית תתממש, המשמעות המעשית היא שמשחקים עתירי גרפיקה יפעלו על שרתים מרוחקים וישודרו למכשיר של השחקן, במקום לרוץ ישירות על קונסולה או מחשב חזק.
הדברים נאמרו על רקע אחת התקופות היקרות ביותר בתולדות חומרת המשחקים. מאז 2025 מורגש מחסור עולמי בשבבי DRAM, NAND ו־HBM — רכיבי זיכרון ואחסון שנדרשים גם למרכזי נתונים של מערכות בינה מלאכותית. הביקוש מצד תעשיית ה־AI דוחף את יצרניות השבבים להעדיף הזמנות בעלות שולי רווח גבוהים יותר, על חשבון חלק מההיצע לשוק האלקטרוניקה הצרכנית .
התוצאה מכונה לעיתים «אינפלציית שבבים»: מחירי הרכיבים עולים, וההתייקרות מחלחלת גם לקונסולות ולמחשבי גיימינג .
מיקרוסופט קשרה את ההתייקרויות ישירות לעלויות הזיכרון והאחסון, וטענה שמחירי הרכיבים הללו עלו ביותר מפי 2.5 — ואף עשויים להכפיל את עצמם שוב עד סתיו 2027 .
כאשר קונסולה כמו Xbox Series X עולה 800 דולר, ו־PS5 רגיל מתקרב ל־650 דולר, רכישת חומרת משחק ייעודית הופכת להחלטה כבדה יותר. זלניק הודה שמספר המשתמשים בקונסולות בדור הנוכחי עשוי להיות נמוך מכפי שהיה ללא עליות המחירים .
מבחינת Take-Two, זו בעיה עסקית פשוטה: משחקים כמו GTA ו־NBA 2K יכולים להימכר רק למי שיש ברשותו מכשיר שמסוגל להריץ אותם. אם פחות אנשים רוכשים קונסולות או מחשבים מתאימים, קהל הלקוחות הפוטנציאלי מצטמצם.
זלניק הציג את הסטרימינג כדרך לעקוף את spiralת המחירים של החומרה, בשלושה שלבים:
זלניק אמר שעליית מחירי החומרה «אינה דבר טוב» לעסק, אך טען שהמעבר לסטרימינג עשוי להפוך אותה לבעיה זמנית ולא למכשול ארוך טווח .
לדבריו, «עם הופעת הסטרימינג, מכשירים שלא היו קודם מכשירי משחק יהפכו למכשירי משחק» . הכוונה היא לטלפונים, טאבלטים, מחשבים ניידים וטלוויזיות חכמות — מכשירים שכבר נמצאים אצל הצרכנים, ואינם דורשים רכישה נוספת של קונסולה ייעודית.
כמה דיווחים ציינו כי זלניק העריך שסטרימינג יכול להגדיל פי 10 את בסיס השחקנים האפקטיבי, בהשוואה לקהל שמוגבל לבעלי קונסולות ומחשבי גיימינג בלבד . עבור מו״לית כמו Take-Two, שמצפה לשנה בהיקף הכנסות של כ־8 מיליארד דולר וש־GTA 6 נמצא במרכזה, מדובר בפוטנציאל שקשה להתעלם ממנו .
חשוב להדגיש: זו תחזית אסטרטגית של המנכ״ל, לא התחייבות לכך שכל משחקי Take-Two יהיו זמינים בענן או שכל מכשיר יוכל להריץ אותם באותה איכות.
החיבור המעניין ביותר בין התחזית לבין לוח הזמנים של Take-Two נמצא ב־Grand Theft Auto VI.
המשחק מתוכנן לצאת ב־19 בנובמבר 2026 ל־PlayStation 5 ול־Xbox Series X|S בלבד. נכון לעכשיו לא הוכרז תאריך לגרסת PC. טבלת המוצרים של Take-Two לשנת הכספים 2027 מציגה את GTA 6 עבור קונסולות בלבד, והתחזית הפיננסית של החברה בהיקף 8 מיליארד דולר אינה כוללת הכנסות מ־PC .
זלניק הסביר בעבר שההשקה הראשונית בקונסולות אינה תוצאה של הסכם שיווק עם סוני, אלא בחירה להתמקד תחילה ב״צרכן הליבה״ — קהל שחקני הקונסולות. הוא גם אמר שהעיכוב של גרסת המחשב מכוון .
אם הסטרימינג המסחרי אכן יבשיל בתוך כשלוש שנים, הוא עשוי להפוך לנפוץ סביב 2029 — בערך שלוש שנים לאחר השקת GTA 6 בקונסולות. מכאן עולה תרחיש אפשרי:
אף שאין אישור לכך ש־GTA 6 יגיע לשירות סטרימינג מסוים, השילוב בין השקת הקונסולות בלבד לבין התחזית של זלניק מעלה שאלה ברורה: האם הענן יוכל לשמש נתיב הפצה חלופי לגרסת המחשב — או לפחות גשר עד שהיא תגיע?
הבטחות על «מהפכת הענן בעוד שלוש שנים» נשמעות בתעשייה כבר יותר מעשור. שירותים כמו Google Stadia ו־Amazon Luna לא הצליחו להפוך את משחקי הענן למיינסטרים, ועדיין קיימים מכשולים משמעותיים: שיהוי, איכות החיבור, רישיונות, העדפה של שחקנים לבעלות על המשחק, תמיכה בבקרים ומגבלות של מרכזי נתונים.
TweakTown ציין כי השיהוי הנוכחי, סוגיות הרישוי, העדפות השחקנים, מגבלות התשתית ועליית מחירי הזיכרון הופכים את לוח הזמנים של שלוש שנים לשאפתני . גם זלניק עצמו מכיר בכך שמשחקי ענן היו במשך שנים «תמיד במרחק של שלוש שנים».
ובכל זאת, הפעם קיים לחץ כלכלי חריג. כשקונסולת Xbox Series X עולה 800 דולר ו־PS5 רגיל עולה 650 דולר, השאלה אינה רק אם הענן נוח — אלא אם הוא יוכל להפוך לאפשרות הזולה והנגישה יותר עבור קהל רחב.
החזון של זלניק מצייר עתיד שבו הקונסולה אינה נעלמת בן־לילה, אך מאבדת את תפקידה כשער הכניסה היחיד למשחקים מתקדמים. אם הוא צודק, עד ש־GTA 6 יהיה משחק ותיק יחסית, טלפונים, מחשבים בסיסיים וטלוויזיות חכמות יוכלו לשמש שער למשחק באיכות קונסולה.
במקרה כזה, משבר הזיכרון שהעלה את מחיר הקונסולות ל־800 דולר עשוי להיזכר לא כתחילת הסוף של הקונסולות — אלא כאירוע שדחף סוף סוף את משחקי הענן אל המיינסטרים.