סינגפור זיהתה 284,300 מערכות נגועות בנוזקה ב-2025

ההבחנה הזו חשובה: הנתון אינו אומר שכל המערכות הנוספות נדבקו דווקא במהלך 2025. שיפור בזיהוי עשוי לחשוף מערכות שנפרצו קודם לכן ולא אותרו. עם זאת, המספר ממחיש כמה תשתית נגועה הייתה גלויה למערכי ההגנה של סינגפור — ועד כמה מכשירים מחוברים ממשיכים להיות יעד אטרקטיבי לתוקפים.

למה בוטנטים ונתבי IoT הם בעיה

הדו״ח קושר את העלייה לשימוש הגובר ב-Malware-as-a-Service — «נוזקה כשירות», מודל שמאפשר לפושעי סייבר להשתמש בכלים זדוניים בלי לפתח בעצמם את כל התשתית. מכשירי IoT ביתיים, ובמיוחד ציוד רשת שלא עודכן או הוגדר כראוי, מספקים למפעילי בוטנטים מאגר גדול של מכשירים שניתן לנצל.

בסינגפור דווח גם על תקיפות נגד נתבים שלא הותקנו בהם עדכוני אבטחה. בכמה ארגונים הצליחו התוקפים ליצור חשבונות מנהל לא מורשים ולהתקין כלים שנועדו להישאר פעילים גם לאחר עדכוני אבטחה עתידיים.

בתגובה, נתבים ביתיים שיימכרו בסינגפור יידרשו לעמוד בדרישות Cybersecurity Labelling Scheme Level 2 עד סוף 2027. מטרת המהלך היא להעלות את רף ההגנה הבסיסי של מכשירים שעלולים לשמש שער כניסה לארגון או חלק מרשת בוטנט רחבה יותר.

הבינה המלאכותית הופכת את התקיפות למהירות ומשכנעות יותר

ה-CSA מתארת סביבת איומים שהופכת למורכבת יותר ויותר, ובינה מלאכותית היא חלק מרכזי ממנה. כלים מבוססי AI יכולים לסייע לתוקפים ליצור במהירות ובהיקף גדול הודעות משכנעות ותכנים מזויפים. הרשויות בסינגפור הזהירו בנפרד גם מפני הונאות המשתמשות במדיה שעברה מניפולציה, לרבות דיפ־פייקים.

המשמעות המעשית היא שלא ניתן להסתמך רק על סימנים ישנים כמו שגיאות כתיב, תמונות באיכות ירודה או ניסוח מגושם. ארגונים ויחידים צריכים לאמת בקשות חריגות בערוץ מוכר, להגן על חשבונות באמצעות אימות חזק ולהגביל את הנזק במקרה שמכשיר או זהות דיגיטלית נפרצים.

הפישינג ירד — אך זו אינה בהכרח בשורה מרגיעה

מספר ניסיונות הפישינג שדווחו לרשויות ירד בכחמישית: מכ-6,100 מקרים ב-2024 לכ-4,800 מקרים ב-2025.

עם זאת, דיווחים רשמיים מודדים רק את האירועים שהובאו לידיעת הרשויות, ולא את כלל ניסיונות הפישינג שהתרחשו. נוסף על כך, תוכן שנוצר באמצעות AI עשוי להפוך התחזות והונאה למשכנעות יותר — גם כאשר מספר הדיווחים הכולל יורד. המידע שסופק אינו מאפשר לקבוע בוודאות אילו מגזרים או מוסדות זרים התחזו להם בתדירות הגבוהה ביותר ב-2025, ולכן אין מקום להציג דירוג כזה.

הכופרה ממשיכה לפגוע בעיקר בעסקים קטנים ובינוניים

מספר מקרי הכופרה עלה מעט, מ-159 ב-2024 ל-165 ב-2025. עסקים קטנים ובינוניים נפגעו בשיעור לא פרופורציונלי, בין היתר משום שלרשותם עומדים בדרך כלל פחות משאבים לבניית מערכי הגנה成熟ים.

עבור עסקים כאלה, הלקח הוא קודם כול תפעולי: עדכונים שוטפים, גיבויים שנבדקו בפועל, בקרות גישה חזקות ותוכנית תגובה מתורגלת יכולים לצמצם את ההשלכות של חדירה מוצלחת. חוסן סייבר אינו נמדד רק ביכולת למנוע כל תקיפה, אלא גם במהירות שבה הארגון מסוגל לבלום אירוע, להתאושש ולהחזיר שירותים חיוניים לפעילות.

מבצע Cyber Guardian בחן את התגובה הלאומית

אחד האירועים המרכזיים שנכללו בדו״ח היה ניסיון חדירה מצד שחקן האיום המתקדם UNC3886 לכל ארבע מפעילות התקשורת הגדולות בסינגפור. בתגובה הפעילה המדינה את Operation Cyber Guardian, שתואר בדיווחים שסופקו כמבצע התגובה המתואם הגדול ביותר בתולדות המדינה בתחום אירועי הסייבר. האיום נבלם בלי שיבוש מדווח בשירותי התקשורת ובלי ראיות לפגיעה בנתוני לקוחות.

האירוע ממחיש מדוע תשתיות קריטיות מחייבות התייחסות שונה ממערכות IT ארגוניות רגילות. פגיעה בתקשורת, באנרגיה, במערכת הפיננסית או בבריאות עלולה להשפיע מעבר לארגון יחיד — ולכן תיאום בין מפעילים לבין גופי ממשלה הוא מרכיב חיוני בהגנה.

דרישות מחמירות יותר לתשתיות קריטיות

מסגרת תשתיות המידע הקריטיות של סינגפור כוללת 11 מגזרים:

• תעופה
• בנקאות ופיננסים
• אנרגיה
• ממשלה
• בריאות
• תקשורת ומידע
• תחבורה יבשתית
• תחבורה ימית
• מדיה
• ביטחון ושירותי חירום
• מים

ה-CSA דורשת מבעלי תשתיות מידע קריטיות להשיג Cyber Trust Mark ברמה 5 עד סוף 2027. במקביל, מסגרת ההסמכה הורחבה כך שתתייחס גם לאבטחת ענן, אבטחת טכנולוגיה תפעולית (OT) ואבטחת מערכות AI — ולא רק לבקרות IT מסורתיות.

המשמעות היא מעבר מהגנה על מערכת מוגדרת אחת לניהול הסיכונים של כלל המערכות והספקים המחוברים אליה. הדבר חשוב במיוחד כאשר תוקפים משתמשים בנתבים חשופים, בשירותי ענן או בטכנולוגיה תפעולית כשלב ביניים בדרך לסביבות יקרות ורגישות יותר.

חילופי הנהגה ב-CSA

דייוויד קו, המנכ״ל המייסד של הסוכנות לאבטחת סייבר של סינגפור ונציב הסייבר, פרש משני תפקידיו ב-1 ביולי 2026. במקומו מונתה גוונדה פונג.

החילופים התרחשו לאחר תקופת הדיווח שעליה מבוסס הפרסום 2025/2026. לכן מדובר במעבר הנהגה לקראת השלב הבא של עבודת חיזוק החוסן הקיברנטי בסינגפור — ולא בממצא הנוגע ישירות לנתוני האיומים של 2025.

השורה התחתונה

המסר המרכזי של הדו״ח אינו רק שסינגפור חוותה יותר תקיפות. המדינה מתמודדת עם מערכת איומים שקל יותר להפעיל בקנה מידה גדול וקשה יותר לזהות, ובמקביל משפרת את יכולות הגילוי, התגובה והאכיפה שלה.

שלוש מסקנות בולטות:

1. העלייה בנוזקות חמורה, אך משקפת גם ראות טובה יותר. פעילות בוטנט מתמשכת ושיפור בגילוי תרמו יחד לנתון של 284,300 מערכות.
2. ירידה בדיווחי הפישינג אינה מבטלת את הסיכון שמציבה הבינה המלאכותית. תוקפים יכולים להפוך הונאות למשכנעות וניתנות להרחבה גם כאשר היקף הדיווחים המסורתי יורד.
3. סינגפור עוברת לדרישות אבטחה בסיסיות מחייבות יותר. תקני נתבים ביתיים והסמכת Cyber Trust ברמה 5 לבעלי תשתיות קריטיות מעבירים אחריות רבה יותר ליצרנים, למפעילים ולארגונים.

בסופו של דבר, האסטרטגיה הסינגפורית נשענת על נראות טובה יותר, תגובה מתואמת ותקנים שניתן לאכוף — לצד פעולות אבטחה יומיומיות שנועדו למנוע ממכשירים פגיעים ומעסקים קטנים להפוך לחוליה החלשה הבאה.