אחד השינויים המרכזיים בשיח הביטחוני של ורשה הוא האופן שבו היא מסווגת איומים. טומצ'יק אמר כי פולין אינה מחלקת עוד תרחישים ל“מציאותיים” ו“לא מציאותיים”, אלא ל“סבירים” ו“לא סבירים”.
אין פירוש הדבר שכל תרחיש צפוי להתממש. המשמעות היא שגם תרחיש שנחשב בלתי סביר — כולל פרובוקציה רוסית גדולה — אינו ניתן עוד לביטול כבלתי אפשרי או להצמדה למועד רחוק וקבוע. לכן התכנון הפולני מבוסס על אי־ודאות: להיערך לסיכונים שאולי לא יתממשו, במקום להמתין לסימני אזהרה ברורים לאחר שהמשבר כבר החל.
טומצ'יק תיאר מאמץ כלל־מדינתי. פולין מרחיבה ומודרניזציה את הכוחות המזוינים שלה, ובמקביל מכינה מתקני אנרגיה ותשתיות חיוניות לעמידה בפני תקיפות או שיבושים אפשריים.
המהלך כולל גם את תוכנית הביצורים “המגן המזרחי” ואת רכיב ההגנה נגד רחפנים SAN. המערכת המתוכננת אמורה לספק הגנה רב־שכבתית, המשלבת גילוי, לוחמה אלקטרונית ואמצעים קינטיים — ובהם מקלעים, ארטילריה וטילים. יכולות ראשוניות צפויות להיות זמינות בתוך כשישה חודשים, ואילו פריסה מלאה אמורה להימשך כ־24 חודשים.
המערכת משקפת את אופיו המשתנה של האיום. עימות משמעותי עלול להתחיל ברחפנים, חבלה, תקיפות נגד תשתיות או עמימות בנוגע לזהות המבצע — ולא בהכרח בפלישה קונבנציונלית. חיזוק מערכות התקשורת, האנרגיה וההגנה בגבול נועד לצמצם את האפשרויות להפעלת לחץ, לשיבוש וליצירת בלבול.
גורמים פולניים כבר הזהירו מפני אפשרות שרוסיה תשתמש ברחפנים אוקראיניים שנתפסו לצורך מבצע “דגל כוזב” — פעולה שנועדה לגרום לתקיפה להיראות כאילו בוצעה בידי גורם אחר. שר ההגנה ולדיסלב קוסיניאק־קמיש אמר כי רוסיה עלולה להשתמש במערכות אוקראיניות שנתפסו כדי להטעות מדינות נאט״ו או לעורר תגובה. אחד התרחישים שנדונו בפולין כלל נחיל רחפנים שיופיע מעל פולין או מדינה אחרת באגף המזרחי של נאט״ו, כשהסימונים עליהם ייצרו את הרושם שהם שייכים לאוקראינה.
גם שר החוץ ראדוסלב שיקורסקי הזהיר כי רוסיה עשויה להשתמש ברחפנים אוקראיניים שנתפסו במבצע שיגרום לתקיפה להיראות כאילו יצאה מקייב.
ההצהרות הללו תיארו טקטיקה אפשרית — לא פעולה שאושרה כי יצאה לדרך. חשיבותן נעוצה בסוג האיום שלו ורשה נערכת: אירוע שעלול לפגוע בתשתיות, להקשות על זיהוי האחראים ולבחון את התגובה הפוליטית של נאט״ו, עוד לפני הסלמה קונבנציונלית.
ההתייחסות לשנת 2027 אינה תחזית למועד מובטח של מתקפה. היא קשורה להערכות שלפיהן רוסיה עשויה לשקם את יכולותיה הצבאיות לאחר המלחמה באוקראינה, בהתאם לאופן שבו תתפתח המערכה.
הנקודה של טומצ'יק היא שפולין צריכה לנצל את הזמן כדי לחזק את ההגנה, ולא להניח שרוסיה תישאר בלתי מסוגלת לאתגר את נאט״ו. ההבדל חשוב: המגבלות הצבאיות הנוכחיות של רוסיה עשויות להפחית את הסיכון המיידי לעימות קונבנציונלי, אך הן אינן מבטלות אפשרות להתחמשות מחודשת, למבצעים היברידיים או לפרובוקציות מוגבלות בעתיד.
המצעד לציון יום הכוחות המזוינים של פולין, שנערך ב־15 באוגוסט, ביטא בפומבי את אותה אסטרטגיה. יותר מ־2,000 אנשי צבא וכ־300 כלי ציוד השתתפו במה שתואר כמצעד הצבאי הגדול ביותר בתולדות המדינה.
האירוע לא היה טקסי בלבד. הוא הציג את קצב המודרניזציה הצבאית של פולין ושיגר מסר של הרתעה לבעלות בריתה וליריבותיה, על רקע המלחמה שמנהלת רוסיה נגד אוקראינה.
ראש הממשלה דונלד טוסק אמר כי הצבא הפולני יהפוך בקרוב לגדול ביותר באירופה, והציג את היקף הכוחות ואת המודרניזציה שלהם כמרכיבים מרכזיים בביטחון הלאומי והאזורי. המטרה המוצהרת אינה רק להגן על שטח פולין בתנאים נוחים, אלא לבנות כוח שיוכל לפעול גם בנסיבות קשות במיוחד ולחזק את האגף המזרחי של נאט״ו.
במבט כולל, ההצהרות מורשה מתארות מדיניות המבוססת על מוכנות — לא על ודאות. פולין אינה טוענת שהתקפה רוסית היא בלתי נמנעת או שפרובוקציה גדולה תתרחש בוודאות בחודשים הקרובים. היא אומרת שמגוון הסיכונים הסבירים התרחב, ושמסוכן להתייחס לחלק מהם כאל בלתי אפשריים.
התגובה משלבת הרחבה צבאית עם הגנה על האנרגיה והתשתיות החיוניות, מערכות נגד רחפנים והיערכות לתקיפות מטעות או עמומות. החישוב הבסיסי פשוט: מדינה שקשה יותר להפחיד, לשבש או להפתיע נוטה יותר להרתיע תוקפנות עוד לפני שהיא מסלימה.