התוכנית ממשיכה את הקו שהציגה OpenAI במסמך שפרסמה באפריל 2026, Industrial Policy for the Intelligence Age. במסמך הוצגו רעיונות ראשוניים בגישה שמכונה "אנשים תחילה", ובהם הרחבת ההזדמנויות, חלוקת השגשוג ובניית מוסדות עמידים.
OpenAI מציגה את המענקים כאמצעי שבאמצעותו ארגונים עצמאיים יוכלו לבחון, לשפר ואף לערער על הרעיונות האלה באמצעות מחקר, דיון ציבורי ומוסדות דמוקרטיים — במקום שהחלטות המדיניות יישארו בידי חברות הטכנולוגיה בלבד.
ה-Nuclear Threat Initiative תבחן אם ניתן מבחינה משפטית לשתף מידע באופן מאובטח וחוצה גבולות על יכולות AI, סיכונים ואמצעי הפחתה. בהמשך הארגון יפתח תשתית בסיסית לשיתוף מידע בינלאומי, שתתמקד בסיכונים הנמצאים בנקודת המפגש בין בינה מלאכותית לביוסקיוריטי — מניעת שימוש זדוני או מסוכן בידע ובטכנולוגיות ביולוגיות.
ה-Institute for Security and Technology ייצור מסגרת למדידה ולתיאום תגובות למערכות AI שעלולות להשתפר בעצמן באופן רקורסיבי ובלתי נשלט. העבודה תכלול הגדרות ומדדים לשינוי עצמי, שיטת סיווג משותפת לאירועים בין מעבדות, וכן קריטריונים ונתיבים להסלמה ולתיאום בין חברות טכנולוגיה לממשלות.
ועדה דו-מפלגתית בהשתתפות ה-American Enterprise Institute וה-Urban Institute תפתח תרחישים של שיבוש נמוך, בינוני וגבוה בעקבות השפעת AI על משרות ועל מיומנויות. הפרויקט יקשר בין סימנים מדידים לשינויים בשוק העבודה לבין "ספרי הפעלה" מדיניים — צעדים שממשלות יוכלו לשקול כאשר התנאים ישתנו.
ה-Progressive Policy Institute יתכנן מערך הטבות אישי ונייד, שאינו תלוי במעסיק מסוים. המערך עשוי לכלול פנסיה, בריאות, חופשות, השכלה, הכשרות ונכות.
בנוסף, המכון יפתח אב-טיפוס ל"ביטוח פרנסה" שיופעל כאשר שינויים נרחבים ישפיעו על מקצוע שלם, ויבחן את הצעדים החקיקתיים והטכנולוגיים הדרושים כדי ליישם את הרעיונות האלה.
ה-Tax Foundation תדמה כיצד אימוץ בינה מלאכותית עשוי לשנות את מקורות ההכנסה הציבוריים — בין היתר הכנסות מעבודה, רווחי חברות ורווחי הון. נייר העמדה המתוכנן יבחן אפשרויות מיסוי לפי שורה של קריטריונים: ניטרליות, פשטות, שקיפות, יציבות, יעילות, עידוד חדשנות, תחרותיות וחוסן תקציבי.
ה-Centre for European Policy Studies יבדוק כיצד רווחי הפריון הקשורים ל-AI מתחלקים בין עובדים, חברות, ענפים, אזורים ומדינות. המחקר ישווה את האיחוד האירופי לארצות הברית ויגבש עקרונות מדיניות למודל אירופי מחודש של השקעה חברתית ולרשתות ביטחון שיוכלו להסתגל לשינויים.
התוצרים המתוכננים כוללים מחקר, המחשות חזותיות וסדנה עם בעלי עניין.
Nanyang Technological University תפתח ותעריך סוכנים המבוססים על מודלי שפה גדולים, תוך שימוש בטכניקות לשמירה על פרטיות. הסוכנים ינתחו נתוני עסקאות פיננסיות אישיות כדי להפיק פרופילים התנהגותיים, במטרה לדמות כיצד משקי בית עשויים להגיב להעברות ממשלתיות ולמדיניות תעשייתית — עוד לפני שהמדיניות תיושם בפועל.
בין התוצרים המתוכננים: אב-טיפוס שניתן לביקורת, סכמת פרופילים המגינה על פרטיות, דוחות תחזית וכללי הגנה לשימוש במערכת.
Hospital das Clínicas da Faculdade de Medicina da Universidade de São Paulo יערוך הערכה מבוקרת, לפני פריסה, של אב-טיפוס לתשתית מידע קליני מבוססת AI עבור מערכת הבריאות הציבורית המאוחדת של ברזיל, הידועה בשם SUS.
הבדיקה תשתמש בנתונים סינתטיים או בנתונים שעברו הסרת מזהים מתאימה. היא תבחן אם המערכת יכולה לצמצם את הצורך לעבור על רשומות רפואיות מפוצלות, לשפר את זרימת העבודה הקלינית ואת דירוג הסיכון המבוסס על ראיות, ולסייע למטופלים בניווט במערכת, בחידוש מרשמים ובזיהוי מצבים שבהם יש צורך להסלים את הטיפול.
הפרויקט מתוכנן כך שההחלטה הקלינית ושיקול הדעת של אנשי המקצוע יישארו במרכז, לצד פיקוח אנושי.
החשיבות של התוכנית אינה נעוצה בהשקת מוצר יחיד, אלא במגוון שאלות המדיניות והמבנה המוסדי שהיא מממנת. מצד אחד, הפרויקטים בוחנים יתרונות אפשריים של AI — כמו שיפור השירותים הציבוריים ומודלים מדויקים יותר לבחינת מדיניות. מצד אחר, הם עוסקים בסיכונים הנוגעים לשוק העבודה, להכנסות המדינה, לביוסקיוריטי, לפרטיות ולבטיחות של מערכות AI מתקדמות.
OpenAI מתארת את המענקים כנקודת פתיחה לבניית בסיס ראיות ולעידוד דיון על המדיניות הדרושה ל"עידן האינטליגנציה". מאחר שהפרויקטים יימשכו שישה חודשים בלבד, הדיווחים הצפויים ב-2027 יהיו חשובים במיוחד: הם יסייעו להבחין בין הצעות ואבות-טיפוס ראשוניים לבין גישות שכבר הוכיחו ערך מעשי.
התוכנית ממשיכה את הקו שהציגה OpenAI במסמך שפרסמה באפריל 2026, Industrial Policy for the Intelligence Age. במסמך הוצגו רעיונות ראשוניים בגישה שמכונה "אנשים תחילה", ובהם הרחבת ההזדמנויות, חלוקת השגשוג ובניית מוסדות עמידים.
OpenAI מציגה את המענקים כאמצעי שבאמצעותו ארגונים עצמאיים יוכלו לבחון, לשפר ואף לערער על הרעיונות האלה באמצעות מחקר, דיון ציבורי ומוסדות דמוקרטיים — במקום שהחלטות המדיניות יישארו בידי חברות הטכנולוגיה בלבד.
ה-Nuclear Threat Initiative תבחן אם ניתן מבחינה משפטית לשתף מידע באופן מאובטח וחוצה גבולות על יכולות AI, סיכונים ואמצעי הפחתה. בהמשך הארגון יפתח תשתית בסיסית לשיתוף מידע בינלאומי, שתתמקד בסיכונים הנמצאים בנקודת המפגש בין בינה מלאכותית לביוסקיוריטי — מניעת שימוש זדוני או מסוכן בידע ובטכנולוגיות ביולוגיות.
ה-Institute for Security and Technology ייצור מסגרת למדידה ולתיאום תגובות למערכות AI שעלולות להשתפר בעצמן באופן רקורסיבי ובלתי נשלט. העבודה תכלול הגדרות ומדדים לשינוי עצמי, שיטת סיווג משותפת לאירועים בין מעבדות, וכן קריטריונים ונתיבים להסלמה ולתיאום בין חברות טכנולוגיה לממשלות.
ועדה דו-מפלגתית בהשתתפות ה-American Enterprise Institute וה-Urban Institute תפתח תרחישים של שיבוש נמוך, בינוני וגבוה בעקבות השפעת AI על משרות ועל מיומנויות. הפרויקט יקשר בין סימנים מדידים לשינויים בשוק העבודה לבין "ספרי הפעלה" מדיניים — צעדים שממשלות יוכלו לשקול כאשר התנאים ישתנו.
ה-Progressive Policy Institute יתכנן מערך הטבות אישי ונייד, שאינו תלוי במעסיק מסוים. המערך עשוי לכלול פנסיה, בריאות, חופשות, השכלה, הכשרות ונכות.
בנוסף, המכון יפתח אב-טיפוס ל"ביטוח פרנסה" שיופעל כאשר שינויים נרחבים ישפיעו על מקצוע שלם, ויבחן את הצעדים החקיקתיים והטכנולוגיים הדרושים כדי ליישם את הרעיונות האלה.
ה-Tax Foundation תדמה כיצד אימוץ בינה מלאכותית עשוי לשנות את מקורות ההכנסה הציבוריים — בין היתר הכנסות מעבודה, רווחי חברות ורווחי הון. נייר העמדה המתוכנן יבחן אפשרויות מיסוי לפי שורה של קריטריונים: ניטרליות, פשטות, שקיפות, יציבות, יעילות, עידוד חדשנות, תחרותיות וחוסן תקציבי.
ה-Centre for European Policy Studies יבדוק כיצד רווחי הפריון הקשורים ל-AI מתחלקים בין עובדים, חברות, ענפים, אזורים ומדינות. המחקר ישווה את האיחוד האירופי לארצות הברית ויגבש עקרונות מדיניות למודל אירופי מחודש של השקעה חברתית ולרשתות ביטחון שיוכלו להסתגל לשינויים.
התוצרים המתוכננים כוללים מחקר, המחשות חזותיות וסדנה עם בעלי עניין.
Nanyang Technological University תפתח ותעריך סוכנים המבוססים על מודלי שפה גדולים, תוך שימוש בטכניקות לשמירה על פרטיות. הסוכנים ינתחו נתוני עסקאות פיננסיות אישיות כדי להפיק פרופילים התנהגותיים, במטרה לדמות כיצד משקי בית עשויים להגיב להעברות ממשלתיות ולמדיניות תעשייתית — עוד לפני שהמדיניות תיושם בפועל.
בין התוצרים המתוכננים: אב-טיפוס שניתן לביקורת, סכמת פרופילים המגינה על פרטיות, דוחות תחזית וכללי הגנה לשימוש במערכת.
Hospital das Clínicas da Faculdade de Medicina da Universidade de São Paulo יערוך הערכה מבוקרת, לפני פריסה, של אב-טיפוס לתשתית מידע קליני מבוססת AI עבור מערכת הבריאות הציבורית המאוחדת של ברזיל, הידועה בשם SUS.
הבדיקה תשתמש בנתונים סינתטיים או בנתונים שעברו הסרת מזהים מתאימה. היא תבחן אם המערכת יכולה לצמצם את הצורך לעבור על רשומות רפואיות מפוצלות, לשפר את זרימת העבודה הקלינית ואת דירוג הסיכון המבוסס על ראיות, ולסייע למטופלים בניווט במערכת, בחידוש מרשמים ובזיהוי מצבים שבהם יש צורך להסלים את הטיפול.
הפרויקט מתוכנן כך שההחלטה הקלינית ושיקול הדעת של אנשי המקצוע יישארו במרכז, לצד פיקוח אנושי.
החשיבות של התוכנית אינה נעוצה בהשקת מוצר יחיד, אלא במגוון שאלות המדיניות והמבנה המוסדי שהיא מממנת. מצד אחד, הפרויקטים בוחנים יתרונות אפשריים של AI — כמו שיפור השירותים הציבוריים ומודלים מדויקים יותר לבחינת מדיניות. מצד אחר, הם עוסקים בסיכונים הנוגעים לשוק העבודה, להכנסות המדינה, לביוסקיוריטי, לפרטיות ולבטיחות של מערכות AI מתקדמות.
OpenAI מתארת את המענקים כנקודת פתיחה לבניית בסיס ראיות ולעידוד דיון על המדיניות הדרושה ל"עידן האינטליגנציה". מאחר שהפרויקטים יימשכו שישה חודשים בלבד, הדיווחים הצפויים ב-2027 יהיו חשובים במיוחד: הם יסייעו להבחין בין הצעות ואבות-טיפוס ראשוניים לבין גישות שכבר הוכיחו ערך מעשי.