נוקיה ו-ICEYE הודיעו ב-1 באוקטובר 2026 על שותפות לפיתוח מערכת תקשורת בפס רחב באמצעות לוויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ (LEO). המערכת מיועדת לממשלות וללקוחות בתחום הביטחוני, והחברות אומרות כי המדינות שישתמשו בה יוכלו להחזיק בתשתיות ולהפעיל אותן. שיגור לווייני התקשורת הראשונים מתוכנן ל-2028.
1
5
לאילו שימושים מיועדת המערכת?
החברות מייעדות את המערכת למשימות צבאיות ולאבטחת גבולות, וכן לשירותי חירום ולתגובה לאסונות. לפי נוקיה, היא אמורה גם לספק גיבוי כאשר רשתות תקשורת קרקעיות נפגעות או אינן זמינות, ולפעול לצד רשתות צבאיות ומסחריות — לא להחליף אותן.
1
2
מדובר בתוכנית רחבה יותר משירות לווייני בלבד: מודל השליטה המתוכנן כולל את הלוויינים, התשתיות הקרקעיות וציוד הקצה למשתמשים. נוקיה ו-ICEYE מתארות את המערכת כמאובטחת, ריבונית ובעלת ביצועים גבוהים; אלה יעדים מוצהרים למערכת שעדיין נמצאת בפיתוח, ולא תיאור של שירות שכבר פועל.
5
8
מה פירוש «תקשורת ריבונית»?
החברות מציגות את הפרויקט ככזה שייבנה על בסיס «טכנולוגיה אירופית מהימנה». הרעיון המרכזי הוא שממשלות יוכלו להחזיק בתשתיות התקשורת ולשלוט בהן, במקום להסתמך באופן מלא על שירות שמפעיל ספק חיצוני.
1
5
ומה לגבי סטארלינק?
חלק מהסיקור הציג את השותפות כאתגר לסטארלינק של SpaceX. ההבדל הבולט שהודגש בהודעת החברות הוא מודל הבעלות והשליטה הלאומי המתוכנן. עם זאת, המידע שפורסם אינו מספק השוואה ישירה של ביצועים, כיסוי או עלויות, ולכן מוקדם להציג את המיזם כמתחרה טכנולוגי מוכח. נכון יותר לראות בו אפשרות ריבונית מתוכננת ללקוחות ממשלתיים.
5
9
מה כבר ידוע — ומה עדיין לא?
החברות צופות שלווייני התקשורת הראשונים ישוגרו ב-2028. זהו יעד מתוכנן, לא שיגור שכבר התרחש או מועד מאושר לתחילת השירות.
1
5
בפרסומים הזמינים לא נמסרו שמות של לקוחות, עלויות או מספר הלוויינים המתוכנן. עד שיתפרסמו פרטים נוספים, אפשר להבין את השותפות כתוכנית פיתוח שההבטחה המרכזית שלה היא לאפשר לממשלות שליטה בתשתית התקשורת הלוויינית והקרקעית.
12