ניקולאי מלאדנוב הציג בפני מועצת הביטחון את הסכמת חמאס ב־30 ביולי למפת הדרכים להפסקת האש בעזה כ״פריצת דרך היסטורית״ — אך לא ככניעה שהושלמה. במסגרת בת 15 הסעיפים, חמאס ופלגים פלסטיניים חמושים אחרים הסכימו עקרונית לוותר על נשקם ולהעביר את הסמכות האזרחית והביטחונית למינהל מעבר.
1
6
13
ההבחנה הזו היא לב העניין: ההסכמה יצרה מסגרת ליישום, אך הנשק עדיין לא נמסר והתהליך המתוכנן טרם החל.
9
מה כוללת מפת הדרכים?
התוכנית מבוססת על עיקרון שלפיו בעזה תהיה סמכות שלטונית אחת, מערכת חוק אחת ונשק אחד — ״רשות אחת, חוק אחד ונשק אחד״. היא מבקשת לסיים את השליטה הצבאית, המשטרתית והמינהלית של חמאס ברצועה ולהכיר בוועדה הלאומית למינהל עזה (NCAG) כגוף השלטוני הזמני.
2
12
פירוק הנשק אמור להתבצע בשלבים ולא באופן מיידי. מפת הדרכים קושרת את ההתקדמות בפירוק ובנטרול אמצעי הלחימה לצעדים ישראליים מקבילים, ובהם נסיגה מעזה. ועדת יישום מטעם המדינות המתווכות אמורה לאמת כל שלב לפני המעבר לשלב הבא.
2
11
14
15
לכן מלאדנוב הזהיר כי עזה ״אינה יכולה להתפרק מנשקה בתוך שבועיים״. לדבריו, מדובר בתהליך מדורג שמחייב אימות וצעדים הדדיים — לא בכניעה חד־צדדית בן לילה.
10
מדוע היישום תקוע?
המבוי הסתום המרכזי נוגע לסדר הפעולות ולרמת האמון בין הצדדים. מפת הדרכים מציעה פירוק נשק מדורג במקביל לנסיגה ישראלית, ואילו העמדה הישראלית היא שחמאס חייב להתפרק תחילה לחלוטין מנשקו, ושיש להשמיד את התשתית הצבאית שלו.
5
סגנית שגריר ישראל באו״ם, נועה פורמן, אמרה כי ״פירוק הנשק חייב לבוא קודם״. היא האשימה את חמאס בשיקום יכולותיו הצבאיות ובהפרת הפסקת האש, וטענה כי יש לשפוט את הארגון לפי מעשיו.
5
מלאדנוב, מנגד, הזהיר כי המשך התקיפות הישראליות מסכן את מסגרת הפסקת האש. הוא גם מתח ביקורת על מגבלות המשפיעות על הכנסת ציוד הומניטרי וציוד מחסה. העדויות הזמינות תומכות בחששות הרחבים הללו, אך אינן מאמתות באופן עצמאי כל פגישה, מועד או הסבר פוליטי ספציפי שהוזכרו בשאלה המקורית.
6
9
20
לכן, הסכמת חמאס נותרה בשלב זה התחייבות מדינית — לא מסירת נשק בפועל. פרק הזמן בן 14 הימים, שנועד לקבוע לוח זמנים לפירוק נשק מדורג ולנסיגה ישראלית, עדיין לא התחיל.
9
אזהרת ״נקודת האל־חזור״
מלאדנוב אמר כי המשך האלימות עלול לדחוף את עזה ל״נקודת אל־חזור״, שבה כישלון תוכנית הפסקת האש יותיר בשטח מעט מאוד, או דבר, שניתן יהיה לשקם.
6
17
הוא הזהיר גם את מועצת הביטחון כי לעזה ״לא נותר מקום לאסון נוסף״. בכך הוא תיאר את הקיפאון לא רק כמשבר מדיני, אלא גם כמצב חירום הומניטרי: ללא הפסקת אש מתפקדת, לא ניתן יהיה לקדם את סעיפי השיקום והממשל של מפת הדרכים.
8
10
הכוח הבינלאומי המוצע
מפת הדרכים כוללת הקמה אפשרית של כוח ייצוב בינלאומי, שיסייע לפקח על נטרול ופירוק הנשק. הכוח אמור להיפרס רק אם התנאים בשטח יירגעו במידה מספקת, ולא לשמש תחליף מיידי להסכמה בין ישראל לחמאס.
5
8
שגריר ארצות הברית באו״ם, מייק וולץ, אמר למועצת הביטחון כי אנשי צבא ממדינות שותפות צפויים להגיע כדי לסייע בשמירת השלום, אף שהפריסה מתקדמת לאט יותר מכפי שוושינגטון הייתה רוצה. לפי הדיווחים על דבריו, אוגנדה, מרוקו וקזחסטן הציעו אלפי חיילים לכוח.
23
עם זאת, הכוח המוצע אינו פותר את המחלוקת העיקרית. ישראל ממשיכה להדגיש שפירוק הנשק חייב להקדים את הנסיגה, בעוד שמפת הדרכים נשענת על צעדים הדדיים ומאומתים של שני הצדדים. עד שלא תיפתר שאלת הסדר, גם תפקידו של הכוח וגם מועד פריסתו יישארו תלויים בתנאים שטרם נוצרו.
5
14
השורה התחתונה
המסר של מלאדנוב היה אופטימי בזהירות, אך חד: הסכמת חמאס ב־30 ביולי פתחה אפשרות חסרת תקדים לפירוק נשק ולהעברת השליטה לממשל אזרחי, אך היא לא השלימה אף אחד מהתהליכים הללו.
1
6
היישום תקוע משום שהצדדים חלוקים בשאלה מה צריך לקרות קודם, אף צד לא מילא במלואו את התחייבויותיו, והמשך האלימות שוחק את התנאים הדרושים לאימות ולנסיגה. מפת הדרכים עדיין עשויה לשמש נתיב קדימה — אבל אזהרותיו של מלאדנוב מבהירות כי עתידה תלוי בהפיכת ההתחייבות המדינית לתהליך מפוקח, לפני שהפסקת האש תקרוס.