נאום האש של מו"ל הניו יורק טיימס נגד OpenAI, גוגל ומטא: "גניבה בוטה בקנה מידה חסר תקדים"

כדי להמחיש את הדינמיקה, הוא השתמש באנלוגיה הקרבית של שירות שיתוף הקבצים נאפסטר מתחילת שנות ה-2000, ורמז שחברות הבינה המלאכותית מתייחסות לעיתונאות כאל משאב חינמי שניתן לכרות אותו ללא מחשבה תחילה . סולצברגר ציין שכ-30% מפעילויות הגירוד של בוטי AI מפירות הגבלות טכניות מפורשות, כולל תוכן שנמצא מאחורי חומות תשלום – עדות לזלזול מכוון בהסכמת המו"לים .

התביעה ב-20 מיליון דולר: לשלם עבור המידע

בחשיפה יוצאת דופן, סיפר סולצברגר כי הניו יורק טיימס הוציא כבר 20 מיליון דולר על התביעה המשפטית שהגיש בגין הפרת זכויות יוצרים נגד OpenAI ומיקרוסופט . הסכום נועד להדגיש צביעות קריטית שהוא מזהה: חברות הבינה המלאכותית משלמות ברצון עבור כישרונות, כוח מחשוב ואנרגיה הנדרשים לבניית המודלים שלהן, אך מסרבות לפצות על המידע – "המרכיב החיוני הרביעי" – שהוא העיתונאות המקורית .

"בינה מלאכותית בנויה על עיתונאות", הכריז. "הרווחים צריכים לזרום אל חדר החדשות" .

איום קיומי על האמת

מעבר לתלונות הכלכליות, סולצברגר התריע מפני ההשפעות ארוכות הטווח של תוכן שנוצר על ידי AI על השיח הציבורי. הוא הזהיר כי ריבוי המדיה הסינתטית מקשה עלינו "יותר ויותר לדעת מאיפה הגיעו הדברים והאם הם אמת". הסכנה החמורה ביותר, לטענתו, אינה רק שאנשים יאמינו לשקרים – "אלא שהם יפסיקו להאמין לדברי אמת" .

הוא צייר תמונה עגומה של עתיד שבו העבודה הקשה והיקרה של עיתונאות מקורית – שליחת כתבים לאזורי מלחמה, חקירת שחיתות, הטלת אחריות על בעלי כוח – הופכת לבלתי-כדאית כלכלית. "אני חושש שאנחנו מידרדרים לעבר עתיד עם פחות ופחות עיתונאים", אמר לקהל .

בהקבלה לאימוץ הגורלי של פלטפורמות המדיה החברתית על ידי תעשיית החדשות לפני כעשור, הוא הזהיר: "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות כה תמימים הפעם" .

קריאה עולמית לפעולה

סולצברגר פרש אסטרטגיה בת ארבעה חלקים שלדבריו הכרחית להישרדותה ושגשוגה של תעשיית החדשות בעידן הבינה המלאכותית היוצרת :

1. הגנה על זכויות קניין רוחני: הוא התעקש שחוקי זכויות היוצרים והקניין הרוחני חייבים להישאר איתנים ואכיפים. "זכויות הקניין הרוחני חייבות להחזיק מעמד אם למקצוע שלנו יש עתיד" .
2. משא ומתן לתגמול הוגן: במקום לקבל את הסטטוס-קוו של גירוד לא מתוגמל, על המו"לים לעמוד יחד ולדרוש עסקאות רישוי הוגנות המכירות באופי ההכרחי של התוכן שלהם .
3. קידום הגנות משפטיות חזקות יותר: סולצברגר קרא למנהיגי החדשות לשדל מחוקקים ברחבי העולם לחדש את המסגרות המשפטיות כך שיגנו על עיתונאות בעידן הדיגיטלי, תוך הבטחה שהחוקים יחולו בעוצמה שווה על AI כפי שהם חלים על צורות הפצה אחרות .
4. יצירת אחדות כלל-תעשייתית: הוא הדגיש שמו"לים בודדים, אפילו גדולים כמו הניו יורק טיימס, אינם יכולים לעמוד לבד. "הדרך היחידה של תעשיית החדשות להתמודד עם ההשפעה הזו היא על ידי עבודה משותפת" .

שימוש נכון ב-AI

סולצברגר הקפיד לציין שנאומו אינו גינוי גורף של טכנולוגיית הבינה המלאכותית. הוא דחק בחדרי החדשות "להשתמש ב-AI בדרך הנכונה" – באופן אחראי, אתי ותחת פיקוח אנושי עקבי – ככלי לשיפור העיתונאות במקום להחליפה . הוא גם הורה למו"לים "להיות יעד קודם כל", והדגיש את החשיבות של בניית קשרים ישירים ונאמנים עם קהלים במקום לוותר על ההפצה לטובת אלגוריתמים של פלטפורמות שעלולים להשתנות בין לילה .

בהתייחסו מראש לביקורת הצפויה מעמק הסיליקון, אמר סולצברגר בנאומו: "כמה מנהיגי טכנולוגיה יציגו את ההערות שלי היום כאנטי-AI. כהגנה על הסטטוס-קוו הישן. כעוד מוסד מאובן שמשתלח בחדשנים שמניעים את צעדת הקדמה". מבחינתו, ההגנה על זכויות היוצרים היא הגנה על כלי תרבותי לגילוי האמת, שאי אפשר להקריבו על מזבח החדשנות .