מלוני: הפרובוקציות הרוסיות מעידות על "עצבנות" בקרמלין

ג'ורג'יה מלוני ביקשה להעביר מסר ברור: אין לפרש את פעולותיה של מוסקבה כסימן לעוצמה. ב־16 בספטמבר אמרה ראש ממשלת איטליה כי הפרובוקציות המתמשכות של רוסיה מעידות על "סוג של עצבנות" — ולדבריה, זהו ניסיון להסיט את תשומת הלב ממלחמה באוקראינה שאינה מתקדמת לפי תוכניות הקרמלין. במקביל הדגישה כי עמדתה של איטליה בעד אוקראינה "מעולם לא התערערה". 14

המסר של מלוני: עקביות מול הלחץ הרוסי

מלוני קשרה בין השפעתה של איטליה בזירה הבינלאומית לבין מדיניות עקבית. לדבריה, אם איטליה רוצה למלא תפקיד, עליה לשמור על עמדה ברורה בנושא אוקראינה — עמדה שלדבריה רומא מחזיקה בה לאורך המלחמה. 14

בפרשנותה, הפרובוקציות הרוסיות הן מהלך פוליטי שנועד להסיט את המוקד מהתנהלות המלחמה, ולא סיבה שמדינות אירופה יפחיתו את תמיכתן בקייב. 1214

הפגישה של סלביני עם השגריר הרוסי לא שינתה את קו רומא

מלוני התייחסה גם לביקורת על פגישתו במילאנו של סגן ראש הממשלה, מתאו סלביני, עם שגריר רוסיה. היא אמרה שהפגישה נועדה בתחילה לעסוק בחברות הפועלות ברוסיה, והציגה זאת כדבר שאינו חריג. לדבריה, מעולם לא הוטל איסור מוחלט על עשיית עסקים ברוסיה. 15

עם זאת, אין בכך שינוי במדיניות החוץ: פעילות עסקית כפופה למשטר הסנקציות החל, בעוד עמדתה המדינית של איטליה התומכת באוקראינה נותרה בעינה. 1215

איזה סיוע אישרה איטליה לאוקראינה

ממשלת איטליה אישרה בדצמבר 2025 צו שיאפשר את המשך הסיוע הצבאי לאוקראינה לאורך 2026. ההרשאה כוללת העברה של כלי רכב צבאיים, חומרים וציוד, אף שפרטיהן המדויקים של חבילות הסיוע אינם בהכרח פומביים. 17

באוגוסט ובספטמבר הופיעו דיווחים על חבילה חדשה אפשרית בהיקף של כ־3 מיליארד אירו, שעשויה לכלול סוללות הגנה אווירית SAMP/T NG, טילי יירוט Aster 30 ומכ"מים ארוכי טווח. אך מדובר בדיווחים שלא אושרו רשמית: שר ההגנה גווידו קרוסטו אמר ב־26 באוגוסט כי חבילת הסיוע ה־13 המדווחת לא אומצה כמעשה רשמי. 1823

לכן חשוב להבחין בין ההרשאה הכללית להמשיך את הסיוע ב־2026 לבין הפרטים שטרם הוסדרו רשמית של חבילת סיוע חדשה מסוימת.

יירוט הכטב"ם בליטא

ב־15 בספטמבר הפיל מטוס קרב איטלקי, שפעל במסגרת משימת נאט"ו, כטב"ם שחדר לשטח האווירי של ליטא מבלארוס. קרוסטו אמר כי הכטב"ם הגיע "בסבירות הגבוהה ביותר" מרוסיה, בעוד הרשויות בליטא המשיכו לחקור את שרידיו. 33

התקרית ממחישה את הצד המבצעי של משימת השיטור האווירי של נאט"ו במדינות הבלטיות: חדירה למרחב האווירי זוהתה ויורטה. עם זאת, היא כשלעצמה אינה קובעת ייחוס פורנזי פומבי וסופי; לכן יש לסייג את הקביעה בדבר מקורו של הכלי עד להשלמת החקירה. 3337

לייפציג: גרמניה רואה דפוס רחב יותר

במקרה של לייפציג, גרמניה הלכה צעד נוסף. ברלין קבעה כי רוסיה אחראית לניסיון תקיפה באמצעות כטב"ם נפץ בנמל התעופה של לייפציג ב־4 באוגוסט. לטענת גרמניה, תצורת הכטב"ם, רכיביו וחומרי הנפץ תאמו שיטות המוכרות ממבצעים רוסיים היברידיים אחרים. רוסיה מכחישה אחריות. 64

מנהיגים באירופה לא ראו בכך רק אירוע נקודתי של אבטחת תעופה. נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, תיארה את לייפציג כ"הסלמה חדשה על אדמת האיחוד האירופי המיוחסת ישירות לרוסיה", והאיחוד האירופי ונאט"ו סימנו נכונות לתגובה תקיפה יותר. 4

מדוע אירופה מדברת על לוחמה היברידית

יחד, האירועים בליטא ובלייפציג ממחישים מדוע ממשלות אירופיות דנות יותר ויותר בחדירות למרחב האווירי, בחשדות לחבלה ובאיומים על תשתיות תחבורה או תשתיות בעלות זיקה צבאית תחת הכותרת של לוחמה היברידית. החשש הוא שפעולות בעצימות נמוכה יחסית יכולות לבחון את המוכנות, לייצר אי־ודאות ולהפעיל לחץ על אחדות בעלות הברית — בלי להידרדר לעימות צבאי גלוי.

תגובה אפקטיבית תלויה ביכולת לייחס אחריות על בסיס ראיות מהימנות. בפועל, משמעות הדבר היא חיזוק ההגנה האווירית והיכולות נגד כטב"מים, הגנה על תשתיות קריטיות, שיתוף מידע בין בעלות ברית ופעולה דיפלומטית או כלכלית מתואמת כאשר הראיות מבססות אחריות. הייחוס הפומבי של גרמניה בפרשת לייפציג, לצד היירוט המהיר של נאט"ו מעל ליטא, ממחישים את שני חלקי הגישה: בירור העובדות ככל האפשר ויכולת תגובה מיידית לאיום. 433