נתניהו: 'הרפובליקה האיסלאמית של בריטניה' – הסערה הדיפלומטית שמסמלת את השפל ביחסי ישראל-בריטניה

כשהמארח שאל אם כל אירופה מיושרת באותו כיוון, נתניהו הכפיל: "כן, אבל אתה יודע שמישהו אמר שהרפובליקה האיסלאמית הראשונה עם נשק גרעיני תהיה הרפובליקה האיסלאמית של בריטניה" – השוואה של בריטניה לאיראן . בדיווחים צוין שהוא הדהד בדיחה מ-2024 שיוחסה לסגן נשיא ארה"ב דאז, ג'יי.די. ואנס .

תגובת ממשלת בריטניה

בריטניה הגיבה במהירות ובחריפות. דובר מטעם הממשלה כינה את הדברים "בלתי מתקבלים על הדעת לחלוטין" ואישר שהנושא הועלה ישירות מול ממשלת ישראל . משרד החוץ הבריטי פרסם הודעה פומבית בגנות ההערה, שעל פי גורמים רשמיים ודמויות חוצות מפלגות בבריטניה נתפסה כעלבון לבעלת ברית ותיקה . סטיב הילטון, לשעבר ראש הסגל בדאונינג סטריט, קרא לזה "כישלון דיפלומטי נוראי" שמרחיק שותפה מרכזית במועצת הביטחון של האו"ם .

הקשר רחב יותר: יחסי ישראל-בריטניה תחת הלייבור (2024–2026)

ההערה של נתניהו לא הגיעה בחלל ריק. מאז שמפלגת הלייבור עלתה לשלטון ביולי 2024, יחסי ישראל-בריטניה הגיעו לשפל היסטורי:

• יחסים "קפואים": ביולי 2026, גורמים ישראלים אמרו ל"דיילי טלגרף" שהיחסים עם ממשלתו של ראש הממשלה אנדי ברנהאם (לייבור) "קפואים". התקשורת בין שרים בלונדון לירושלים "כמעט פסקה לחלוטין", ואין הסכמי ביטחון או סחר חדשים על הפרק .
• סנקציות על נשק: בספטמבר 2024, בריטניה השעתה 30 מתוך 350 רישיונות יצוא נשק לישראל, בנימוק של "סיכון ברור" לשימוש בהם תוך הפרה של המשפט הבינלאומי .
• שינוי מול בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC): ממשלת הלייבור הסירה את ההתנגדות הבריטית לחקירת ה-ICC נגד גורמים ישראלים, שינוי חד מהגישה השמרנית הקודמת .
• השהיית שיחות סחר: במאי 2025, שר החוץ דייוויד למי עצר את המשא ומתן להסכם סחר חופשי חדש בין בריטניה לישראל .
• הכרה במדינה פלסטינית: בריטניה הכירה רשמית במדינה פלסטינית, צעד שעורר זעם נוסף בממשלת ישראל .
• לחץ פנימי בלייבור: גל של תמיכה פרו-פלסטינית בלייבור – כולל סקר YouGov שהראה ש-47% ממצביעי הלייבור תומכים בצד הפלסטיני – דחף את הממשלה לעמדה נוקשה יותר כלפי ישראל .

תגובות מגורמים יהודיים, בריטיים ובמועצת המוסלמים של בריטניה

• מנהיגים יהודים בריטיים: ארגונים יהודיים בריטיים רבים גינו את התבטאותו של נתניהו. הרבנים צ'רלי בגינסקי וג'וש לוי, מנהיגי התנועה ליהדות מתקדמת, אמרו שראש הממשלה מרחיק בעלת ברית מרכזית ומשתמש בשפה שניזונה מהטרופים האיסלמופוביים של הימין הקיצוני . הם הזהירו: "בזמן שבו אנטישמיות, שנאת מוסלמים ופילוג חברתי גורמים לפחד אמיתי ברחבי המדינה שלנו, שפה מסוג זה היא מסוכנת וחוסר אחריות" .
• דמויות אופוזיציה בישראל: יריביו הפוליטיים של נתניהו בישראל תקפו אותו גם הם, והאשימו אותו בניהול "כישלון דיפלומטי נוראי" ובפגיעה מיותרת ביחסים עם חברה קבועה במועצת הביטחון .
• מועצת המוסלמים של בריטניה (MCB): דובר המועצה אמר לאל-ג'זירה שהערותיו של נתניהו מדגישות "את הצורך של בריטניה לבחון מחדש את יחסיה עם ישראל" וזו משקפת רע על מנהיגות ישראל .
• הספקטרום הפוליטי הבריטי: דמויות חוצות מפלגות הביעו מורת רוח, אם כי חלק מהימין הבריטי טען שהתסכול של נתניהו ממדיניות הלייבור כלפי ישראל מובן . יועץ דאונינג סטריט לשעבר, גאווין בארוול, כינה את ההערה "איסלמופוביה בוטה" .

נקודות מפתח

ההערה של נתניהו על "הרפובליקה האיסלאמית של בריטניה" הייתה פרובוקציה מכוונת שמשקפת את היחסים הדו-צדדיים הגרועים ביותר מזה עשורים. גינוי מיידי ונחרץ מצד ממשלת בריטניה, לצד ביקורת רחבה של קבוצות יהודיות ודמויות אופוזיציה בישראל, מדגישים עד כמה ממשלת נתניהו הפכה מבודדת מבעלות בריתה המסורתיות במערב. ההערה הזו צפויה רק להקשות על שיפור מערכת יחסים שכבר תוארה כ'קפואה', ללא סימני הפשרה תחת ממשל הלייבור הנוכחי.