הצהרותיו המדווחות של הרב הראשי דוד יוסף: שלילת העם הפלסטיני וקריאה לחזרה לעזה

על פי דיווחים שפורסמו סביב 22 באוגוסט 2026, הרב הראשי הספרדי של ישראל, דוד יוסף, השמיע שורה של הצהרות גורפות על הזהות הפלסטינית, על זכויות טריטוריאליות ועל עתידה של רצועת עזה. לפי הדיווחים, הוא שלל את קיומו של העם הפלסטיני, טען שלפלסטינים אין זכויות, וקרא להשמדת עזה ולחזרת יהודים ולהתיישבות יהודית בה. 135

מה יוסף אמר לכאורה?

בדיווחים שיוחסו לו נאמר כי "אין דבר כזה עם פלסטיני" וכי לפלסטינים "אין זכויות". עוד נטען כי יוסף אמר שעזה, שכם וג'נין שייכות לישראל או ליהודים, ובכך דחה את התביעות הפלסטיניות לזכויות לאומיות וטריטוריאליות. 15

דיווחים אחרים הביאו אמירות מפורשות יותר בנוגע לעזה, ובהן "עזה שלנו" ו"אנחנו נחזור לשם". לפי אחד הדיווחים, יוסף קשר בין חילול או שריפת בתי הכנסת בגוש קטיף לאחר ההתנתקות לבין אמונה שה' ישמיד את עזה ושיהודים ישובו אליה. 414

חשוב להדגיש: מדובר באמירות שדווחו ובטענות פוליטיות־דתיות, ולא בעובדות מוסכמות על ריבונות או על זכויותיהם של תושבי המקומות הללו.

מדוע למעמדו יש משמעות?

דוד יוסף הוא הרב הראשי הספרדי של ישראל, המכונה גם הראשון לציון. הוא נבחר לתפקיד בשנת 2024 ונחשב לאחד מבכירי הסמכות הדתית בישראל. 19

לכן, הצהרותיו עשויות לקבל חשיפה ומשקל מוסדי גדולים יותר מדבריו של רב פרטי שאינו נושא תפקיד רשמי. הן עשויות להעניק גיבוי דתי לטיעונים טריטוריאליים מרחיקי לכת. עם זאת, עצם התפקיד אינו הופך את הדברים למדיניות רשמית של ממשלת ישראל ואינו משנה את תנאי הסכם הפסקת האש.

ההקשר של מוזיאון גוש קטיף

מוזיאון גוש קטיף בירושלים מוקדש לגוש יישובים ישראליים ברצועת עזה, שפונה במסגרת ההתנתקות הישראלית בשנת 2005. הביקור שעליו דווח נקשר לציון שריפת בתי הכנסת בגוש קטיף לאחר הנסיגה. 418

ההקשר הזה מסביר מדוע קריאה לחזרת יהודים לעזה קיבלה באירוע משמעות פוליטית ורגשית מיוחדת. הדברים לא נאמרו רק במסגרת דיון תאולוגי או היסטורי מופשט, אלא במקום שמנציח קהילות ישראליות שפונו מהרצועה.

התזמון: הפסקת אש שברירית ומאמצי תיווך

הנאום הגיע בשעה שמתווכים ניסו לקדם הפסקת אש שברירית בעזה ואת שלביה הבאים. מצרים, קטר וטורקיה גינו את התקיפות הישראליות המחודשות והזהירו כי ההסלמה פוגעת במאמצים האזוריים והבינלאומיים, דווקא בנקודת זמן רגישה. 31324146

גם ארצות הברית הייתה מעורבת בתהליך התיווך הרחב יותר. לפי הדיווחים, מצרים, קטר, טורקיה וארצות הברית פעלו לגיבוש מנגנונים ליישום הפסקת האש ולקידום המשא ומתן. 333643

יוסף לא היה, לפי הדיווחים, צד למשא ומתן. לכן נאומו לא שינה באופן רשמי את ההסכם. המשמעות האפשרית שלו היא עקיפה: רטוריקה התומכת בהרס, בהתרחבות טריטוריאלית ובהתיישבות מחדש עלולה לחזק את החשש שקולות ישראליים משפיעים מעדיפים שליטה קבועה ויישוב יהודי על פני נסיגה, שיקום והסדר מוסכם לסיום הלחימה. זו הערכה של ההשפעה הפוליטית האפשרית של הדברים, ולא ראיה לכך שהם שינו את עמדת המתווכים.

הגינוי של CAIR והקריאה לתגובה אמריקאית

המועצה ליחסים אמריקאיים־אסלאמיים (CAIR), ארגון זכויות אזרח וסנגור מוסלמי בארצות הברית, גינתה את הדברים המדווחים וכינתה אותם "רטוריקה מלאת שנאה". הארגון טען כי שלילת קיומו וזכויותיו הבסיסיות של עם שלם דה־הומניזציה של הפלסטינים, וכי היא תורמת לאקלים אידאולוגי שבו אלימות המונית עלולה להפוך לנורמלית או להיות מוצדקת. 330

CAIR קראה גם לתגובה מצד ארצות הברית. עמדת הארגון משתלבת בהתנגדותו הרחבה יותר לתמיכה הצבאית האמריקאית בישראל, אך המקורות הזמינים כאן מתעדים את הגינוי ואת הקריאה לפעולה — ולא שינוי מדיניות אמריקאית שנעשה בעקבות דבריו של יוסף. 3

מה ידוע על התגובה הבינלאומית?

הדברים הופצו בהיקף נרחב בכלי תקשורת אזוריים, פלסטיניים וארגוני הסברה, לצד סרטונים ופרסומים ברשתות החברתיות שחזרו על הציטוטים שיוחסו ליוסף. 5111215

עם זאת, בדיווחים הזמינים כאן לא מתועדת הצהרה רשמית מרכזית שהתייחסה באופן ספציפי לנאום מצד ממשלת ארצות הברית, האו"ם, מצרים, קטר, טורקיה או ממשלות אירופיות מובילות. היעדר תגובה רשמית מתועדת אינו מעיד על תמיכה בדברים. הוא כן מדגיש את ההבדל בין רטוריקה ציבורית בעלת השפעה של מנהיג דתי בכיר לבין החלטה מחייבת של ממשלת ישראל או של המדינות המתווכות.