האזהרה של איראן, שלפיה מדינות שיצטרפו ל״מלחמה הכלכלית״ של ארצות הברית ייחשבו לאויבות ושהאינטרסים שלהן ייפגעו, חשפה שינוי משמעותי באופי העימות. המאבק כבר אינו מוגבל לעימות צבאי ישיר בין וושינגטון לטהרן; הוא מתנהל כעת גם על השליטה בנתיבי המסחר שנותרו לאיראן, על נכונותן של מדינות האזור לאכוף את הבידוד האמריקני ועל המחיר שאיראן מוכנה לגבות ממי שישתף פעולה עם המהלך.
וושינגטון הופכת את המסחר עם איראן לסיכון
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ איים להטיל ״השלכות כלכליות עצומות״ על מדינות שיסחרו עם איראן. שר האוצר סקוט בסנט הבטיח בנפרד סנקציות שאותן הגדיר כקשות ביותר בהיסטוריה, וטען כי לחץ כלכלי חריף עשוי לצמצם את הצורך במבצעים צבאיים רחבי היקף נוספים נגד טהרן.
1
2
האסטרטגיה הזו אינה מסתפקת בפגיעה ישירה באיראן. היא נועדה להפעיל לחץ גם על בנקים, חברות, חברות ספנות וממשלות שיכולים לאפשר לה להמשיך לייצא, לייבא ולהעביר כספים. ממשל טראמפ דן בסנקציות משניות נגד מוסדות פיננסיים וגופים אחרים שיעשו עסקים עם אנשים, חברות ואוניות הקשורים לאיראן.
6
מבחינת טהרן, המשמעות ברורה: למדינות השכנות יהיה קשה יותר להישאר ניטרליות. האזהרה האיראנית נועדה להעלות מראש את המחיר האפשרי של שיתוף פעולה עם וושינגטון, עוד לפני שהגבלות חדשות יסגרו חלק גדול יותר מקשרי המסחר של איראן.
איחוד האמירויות ממחיש כיצד הסלמה צבאית מובילה לבידוד כלכלי
איחוד האמירויות השעה עד להודעה חדשה את המסחר, את הקשרים העסקיים ואת העסקאות הפיננסיות עם איראן. באבו דאבי נימקו את המהלך בהסלמה האזורית המחודשת ובאיום הטילים מצד טהרן.
3
ההחלטה ממחישה את מעגל ההסלמה שבמרכז העימות: לחץ צבאי איראני עלול לגרום למדינות שכנות להתרחק מטהרן. ההתרחקות הכלכלית הזו, בתורה, מחזקת את הבידוד שוושינגטון מנסה ליצור — ומעניקה לאיראן תמריץ לאיים דווקא על המדינות ששיתוף הפעולה שלהן חיוני לה.
לכן האזהרה האיראנית משקפת גם כוח וגם חולשה. לאיראן עדיין יש יכולת לאיים על אינטרסים אזוריים ועל נתיבי שיט, אך שימוש בכלים האלה עלול להאיץ את אובדן הגישה שלה למסחר ולמערכת הפיננסית.
המצוקה הכלכלית באיראן מעצבת את האסטרטגיה
בכירים איראנים הודו בפומבי שהמלחמה והמצור יוצרים לחץ כבד בתוך המדינה. הנשיא מסעוד פזשכיאן אמר כי הממשלה מתמודדת עם מגבלות כספיות, ואילו יו״ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף הזהיר כי לעוצמה צבאית יהיה ערך מוגבל אם האזרחים יהיו רעבים והכלכלה תחסר פעילות, צמיחה וייצור מקומי.
21
25
ניתוח של המכון לחקר המלחמה תיאר גם פער הולך ומתרחב בין בכירים המבקשים לנהל את המשבר הכלכלי לבין גורמים המתנגדים לוויתורים. לפי הניתוח, אנשי המערכת הכלכלית הזהירו שהחרפת הלחץ עלולה לסכן את יציבות המשטר, ותמכו בסיום המלחמה כדי לצמצם את מחירה.
23
הדבר מסביר את המסר הכפול של טהרן: מצד אחד, היא מאותתת שתפעל נגד מדינות שיתמכו במערכה האמריקנית; מצד שני, היא משאירה פתח למשא ומתן. האיומים אינם מעידים בהכרח שאיראן מסוגלת לספוג לחץ בלתי מוגבל. ייתכן שהם נועדו לשפר את עמדת המיקוח שלה לפני שאפשרויותיה הכלכליות יצטמצמו עוד יותר.
סין מגבילה את המנוף האמריקני — אך אינה מבטלת אותו
סין היא המוצא החשוב ביותר שנותר לייצוא הנפט האיראני. לפי נתוני חברת Kpler שציטטה רויטרס, סין רוכשת יותר מ־80% מהנפט האיראני המיוצא בדרך הים. בייג׳ינג מצדה טוענת שסנקציות ולחץ אינם דרך לפתור את המשבר.
17
עם זאת, התנגדות סינית רשמית אינה מבטיחה שייצוא הנפט האיראני יימשך בהיקפים הקודמים. מקורות בתחום המסחר דיווחו שההצעות של איראן לקונים בסין פחתו, בעוד שהמחירים עלו, לאחר שהמצור האמריקני צמצם את משלוחי טהרן.
19
זו הבחנה חשובה: סין יכולה לסרב להצטרף באופן רשמי למערכה האמריקנית, אך מגבלות על ספנות, סיכונים פיננסיים ואיום בעונשים עדיין יכולים להפחית את כמות הנפט האיראני שמגיעה לקונים. כך נוצר לחץ על מקור מטבע החוץ המרכזי של איראן, גם ללא הסכמה בינלאומית מלאה.
19
מדוע האזהרה חשובה דווקא עכשיו
המאמצים הדיפלומטיים נעצרו, וושינגטון נערכת לסבב נוסף של צעדים כלכליים, ואיראן מאיימת בתגובה חריפה.
5
22 כתוצאה מכך, העימות עובר יותר ויותר למאבק על הישרדות כלכלית, גישה ימית ועמדתן של מדינות שאינן צד ישיר לסכסוך.
המסר של איראן לשכנותיה היה אפוא יותר מאזהרה מפני סנקציות. זו הייתה הצהרה שלפיה השתתפות במערכה האמריקנית תיחשב למעשה עוין. אך היא גם חשפה את הסיכון המרכזי עבור טהרן: תגובה נגד שותפות סחר אזוריות עלולה לגרום לבידוד הכלכלי שאיראן חוששת ממנו להתממש מהר יותר.
השאלה המיידית אינה רק אם הסנקציות יכאיבו לאיראן. השאלה היא אם הלחץ והלחץ הנגדי ייצרו פתח דיפלומטי — או מעגל אזורי מתרחב, שבו כל הגבלה חדשה תזמין איום חדש על מסחר, ספנות או מדינות שכנות.