ההישגים משתלבים במפת הדרכים של IBM, שלפיה החברה שואפת להציג את הדוגמאות הראשונות ליתרון קוונטי עד סוף 2026, באמצעות מעבד Nighthawk — עד שלושה מודולים בני 120 קיוביטים, המריצים מעגלים של עד 7,500 שערים — ולהגיע למחשוב קוונטי סובלני-תקלות עד 2029 .
מנכ"ל IBM, ארווינד קרישנה, אמר ב-30 ביולי בתוכנית Mad Money של CNBC כי למחשוב קוונטי תהיה "השפעה מדידה" על ההכנסות והרווח של IBM ב-2028 או ב-2029 . לדבריו, עד סוף שנות ה-30 של המאה הנוכחית עשוי התחום להפוך לשוק עם פוטנציאל של טריליון דולר .
קרישנה חזר ואישר את מחויבות IBM להשקעה של יותר מ-10 מיליארד דולר במחשוב קוונטי לאורך חמש שנים, אף שהחברה מתמודדת עם חולשה יחסית בהכנסות מתשתיות. במכתב למשקיעים מיולי 2026 צוין כי IBM עדיין עומדת ביעד שלה לספק את מחשב הקוונטים הגדול הראשון בעל יכולת פעולה סובלנית-תקלות עד 2029 .
הסיכון המרכזי נוגע לאלגוריתם שור, המיועד לפתור בעיות מתמטיות מסוימות ביעילות קוונטית. במקרה של ביטקוין, מדובר ביישום האלגוריתם נגד ECDSA-256 על העקומה האליפטית secp256k1 — מנגנון החתימות שמגן על עסקאות ביטקוין.
במסמך מחקר שפרסמה Google Quantum AI במרץ 2026 הוערך כי ניתן להריץ את אלגוריתם שור נגד בעיית הלוגריתם הבדיד של secp256k1 באחת משתי תצורות: עד 1,200 קיוביטים לוגיים וכ-90 מיליון שערי Toffoli, או עד 1,450 קיוביטים לוגיים וכ-70 מיליון שערים . בארכיטקטורה מוליכת-על, ובהנחת שיעור שגיאות פיזי של 10⁻³, החישוב עשוי להתבצע בתוך דקות באמצעות פחות מ-500 אלף קיוביטים פיזיים — ירידה של בערך פי 20 לעומת הערכות מ-2019 .
אם שלב ראשון של החישוב יוכן מראש, זמן ההרצה בפועל על מחשב מתקדם מספיק עשוי לרדת לכ-9 דקות .
הסיכון אינו זהה לכל כתובות הביטקוין. כתובות שכבר ביצעו הוצאה חשפו את המפתח הציבורי שלהן, ולכן — בתרחיש קוונטי רלוונטי — תוקף עשוי לנסות לגזור ממנו את המפתח הפרטי ולרוקן את הכספים בדיעבד.
לפי המחקר של Google, כ-6.9 מיליון BTC, שהם כ-32% מההיצע, נמצאים בארנקים שבהם המפתחות הציבוריים חשופים . הנתונים המצוטטים לעיתים קרובות — כ-34% מההיצע, כ-6.8 מיליון BTC וכ-437 מיליארד דולר — דומים בגודלם למאגר הסיכון הזה, אך בחומרים שנבדקו לא נמצא מקור עצמאי שאישר בדיוק את שיעור ה-34%.
עם זאת, חשוב להדגיש: אין כיום מחשב קוונטי בעל יכולת קריפטוגרפית רלוונטית (CRQC). מאמר אקדמי עצמאי מיולי 2026 מאשר אומדן של 1,200–2,330 קיוביטים לוגיים, אך מציג טווח רחב בהרבה של 0.5–320 מיליון קיוביטים פיזיים. המערכות הגדולות ביותר שהודגמו ב-2026 פועלות עם כ-1,000–1,200 קיוביטים פיזיים בלבד .
כלומר, מדובר באיום תיאורטי שהפך דחוף יותר מבחינת תכנון והיערכות — לא ביכולת קיימת לפרוץ את ביטקוין היום.
ב-23 ביולי 2026 הוקם Bitcoin Security Consortium, קונסורציום שנועד לתמוך באבטחה ארוכת-הטווח של רשת ביטקוין ובפיתוח קוד פתוח.
תשע החברות המייסדות הן BlackRock, Fidelity Digital Assets, Coinbase, Strategy, Block, Galaxy Digital, Anchorage Digital, ARK Invest ו-Blockstream. החברות התחייבו יחד ל-15 מיליון דולר במשך שלוש שנים, כאשר עמידות בפני מחשוב קוונטי היא אחד ממוקדי המאמץ המרכזיים .
זה אינו "קופה" מרכזית שממנה הקונסורציום מחלק כספים. מדובר במנגנון תיאום: כל חברה מנתבת את חלקה באופן עצמאי למפתחים, חוקרים וארגונים לפי בחירתה . הקונסורציום גם אינו מנהל את פרוטוקול ביטקוין ואינו מוסמך להפעיל שינוי בו.
Galaxy Digital חברה בקונסורציום, אך בחומרים שנבדקו לא נמצאו די ראיות עצמאיות לאימות יוזמה נפרדת בשם Galaxy Digital Bitcoin Quantum Readiness Initiative, עם פרטים מובחנים מעבר להשתתפות בקונסורציום.
באופן דומה, היערכותה של Coinbase לסיכון הקוונטי מאושרת דרך חברותה בקונסורציום. עם זאת, לא נמצא בחומרים שנבדקו אישור מספיק לקיומו של Independent Advisory Board on Quantum Computing כיוזמה נפרדת, לרבות פרטי הקמה או רשימת חברים מאומתת.
למרות ההדגמות והכסף החדש, לביטקוין עדיין אין מסלול מוסכם ומופעל למעבר לקריפטוגרפיה פוסט-קוונטית — כלומר, אלגוריתמי חתימה שנועדו לעמוד בפני מחשבים קוונטיים.
טיוטת BIP-361, שאמורה להציג מנגנון חתימה עמיד לקוונטים, נותרה שנויה במחלוקת בקהילת הפיתוח של ביטקוין, ועדיין לא הושגה הסכמה על הפעלתה . זהו הפער שהקונסורציום מבקש לסייע בצמצומו: לא רק למדוד את הסיכון, אלא לממן את המחקר, הביקורות והפיתוח שיאפשרו לרשת לבצע מעבר מוסכם.
2026 לא הביאה מחשב קוונטי שיכול לפרוץ את ביטקוין. אבל היא שינתה את אופי הדיון:
המרחק הטכנולוגי עדיין גדול, אך חלון ההיערכות אינו אינסופי. עבור ביטקוין, האתגר אינו רק לבנות מחשב קוונטי חזק יותר — אלא להגיע להסכמה על שינוי הפרוטוקול לפני שמחשב כזה יהיה אפשרי.