הבעיה בגישה הזו, הוא מסביר, היא מבנית. אם מדינה בעיקר עוקבת אחרי החזית הקיימת, המובילים יכולים להזיז את השדה שוב עם פריצת דרך חדשה, ולהשאיר את העוקבים נאבקים להדביק את הפער.
ליו תיאר את הסיכון הזה בצורה ברורה: בעידן ה-AI, להיות חקיין טכנולוגי פירושו שה"שטיח יכול להישלף מתחתיך" בכל פעם שהחזית זזה.
במילים אחרות, האתגר של סין אינו רק שהמודלים שלה אולי מפגרים אחרי ההשקות האחרונות. הבעיה העמוקה יותר היא שכיוון התעשייה עדיין נקבע במקום אחר.
כשליו מדבר על "פרדיגמה" חדשה של AI (המונח שבו השתמש שוב ושוב בראיונות), הוא מתכוון לפריצת דרך שמעצבת מחדש את האופן שבו AI נבנה, מנוצל וממוסחר, ולא רק שיפורים מצטברים למודלים קיימים.
דוגמאות לשינויים ברמת פרדיגמה בשנים האחרונות כוללות:
פריצות הדרך האלו לא רק שיפרו את הדיוק - הן שינו את זרימות העבודה ואת התנהגות המשתמשים, ויצרו מרכזי כובד חדשים בתעשייה.
מנקודת המבט של ליו, התחרות באמצעות יצירת צ'אטבוטים מעט טובים יותר אינה מספיקה. במקום זאת, ההצלחה דורשת יצירת ההתקדמות הבאה מגדירת הקטגוריה שתארגן מחדש את התחום עצמו.
ליו בילה שנים כדמות מפתח במאמצי ה-AI של טנסנט, ועזר להוביל את הפיתוח של מודל השפה הגדול Hunyuan של החברה. אך בסוף 2024 הוא עזב את טנסנט לאחר יותר משמונה שנים בחברה.
לאחר מכן הוא הקים את Video Rebirth, סטארט-אפ AI המתמקד ביצירת וידאו ובמה שמכונה "מודלי עולם" (World Models).
החברה בונה מערכות AI שנועדו ליצור וידאו באיכות גבוהה עם עקביות פיזיקלית חזקה ושליטה לשימושים מקצועיים כגון פרסום, מסחר אלקטרוני, קולנוע ואנימציה.
Video Rebirth גייסה עשרות מיליוני דולרים במימון מוקדם ומתכננת לפתח מודלים המיועדים ליוצרים מקצועיים, ולא לכלי נוחות לצרכנים.
הכיוון של החברה מראה שליו מאמין שמודלי עולם מבוססי מולטימודל ווידאו יכולים לייצג חזית חדשה בתחום ה-AI, שעשויה להוות את הבסיס לשינוי הפרדיגמה הבא.
למרות ביקורתו על עמדתה הנוכחית של סין בתחום ה-LLM, ליו לא מאמין שמרוץ ה-AI הכולל הוכרע.
הטיעון שלו הוא שהתקדמות ה-AI מתרחשת בגלים של פרדיגמות, וההנהגה יכולה לעבור כשפריצת הדרך הגדולה הבאה תגיע.
זה אומר שהשאלה האסטרטגית המרכזית היא לא פשוט:
במקום זאת, היא:
אם סין תוכל לייצר פרדיגמה חדשה - בין אם בסוכנים (Agents), מערכות מולטימודליות, מודלי עולם, או כיוון מתהווה אחר - היא תוכל להגדיר מחדש את הנוף התחרותי במקום לשחק בהדבקה בתוכו.
במסגרת החשיבה של ליו, הפסד בשלב ה-LLM הנוכחי לא אומר בהכרח הפסד לעתיד ה-AI. הגורם המכריע יהיה מי ייצור את פריצת הדרך הבאה שתעצב מחדש את התעשייה.
נקודת המבט של ליו וויי משקפת ויכוח רחב יותר בקהילת ה-AI העולמית. יש אנליסטים הטוענים שלארה"ב עדיין יש יתרון במודלים חזיתיים ובתשתית, בעוד סין זזה במהירות להרחיב את הפריסה ולפתח מערכת אקולוגית של מודלים משלה.
האזהרה שלו מדגישה מתח אסטרטגי הנפוץ במרוצים טכנולוגיים: להדביק את ההווה יכול להיות פחות חשוב מלהמציא את העתיד.
עבור ליו, ההזדמנות האמיתית אינה בבניית גרסה מעט טובה יותר של מודלי השפה הגדולים של היום - אלא בגילוי הפרדיגמה הבאה שתגרום להם להיראות מיושנים.