מדוע הנשיא לשעבר גוסטבו פטרו התנצל אחרי החלטת קולומביה בעניין רמת הגולן?

גוסטבו פטרו התנצל בפני מדינות ערב והמוסלמים בעקבות החלטת ממשלת קולומביה להכיר בריבונות ישראל על רמת הגולן. הנשיא הקודם אמר כי בקולומביה נהגו לראות באזור שטח השייך לסוריה, ולא לישראל.

ההחלטה מסמנת היפוך משמעותי במדיניות החוץ של קולומביה בתקופת פטרו — ממשלה שהתרחקה מישראל והתקרבה לעמדה הפלסטינית. בעקבותיה הפכה קולומביה למדינה השנייה בלבד, אחרי ארצות הברית, שמכירה רשמית בריבונות ישראל על רמת הגולן.

על מה פטרו התנצל?

פטרו התנצל על החלטת הממשלה החדשה, ולא על מדיניות שקידם בעצמו. בהודעה שפרסם אמר כי תושבי קולומביה אינם רואים ברמת הגולן שטח ישראלי, וכי לאורך השנים היא נחשבה — כפי שנחשב האזור בעיני רוב מדינות העולם — לחלק מסוריה.

בדבריו הציג פטרו את ההכרה כשבירה בין עמדת הממשלה החדשה לבין מה שלטענתו היה היחס ההיסטורי בקולומביה ולעמדה הבינלאומית הרווחת. הוא גם טען כי גורמים זרים השפיעו על הבחירות האחרונות לנשיאות בקולומביה. עם זאת, בדיווח הטענה הזו מוצגת כטענתו של פטרו, ולא כעובדה שנקבעה באופן עצמאי.

מי הכיר בריבונות ישראל?

ההכרה ניתנה בידי הנשיא החדש של קולומביה, אבלרדו דה לה אספרייה. ממשלתו הודיעה ב-10 באוגוסט 2026 כי קולומביה מכירה בריבונות ישראל על רמת הגולן, וכן בזכותה של ישראל להגן על עצמה מפני איומים חיצוניים.

ההודעה פורסמה ימים ספורים לאחר שדה לה אספרייה נכנס לתפקידו, ב-7 באוגוסט, וסימנה את כוונתו לשקם ולחזק את היחסים עם ישראל. בכך הצטרפה קולומביה לארצות הברית כשתי המדינות היחידות שזוהו בדיווחים שסיפקו המקורות כמי שמכירות רשמית בריבונות ישראל על רמת הגולן.

רמת הגולן נכבשה מסוריה בידי ישראל ב-1967. ההכרה הקולומביאנית בעמדה הישראלית מנוגדת לעמדה של מדינות ערב ולרוב העמדה הבינלאומית ביחס למעמד האזור.

כיצד הגיב העולם?

התגובות להחלטה היו חלוקות בחדות:

• סוריה: דמשק הגישה תלונה רשמית לאו״ם, תיארה את ההכרה כדחייה של זכויותיה על השטח ומחתה על תמיכת קולומביה בתביעה הישראלית.
• מצרים: קהיר דחתה את ההחלטה וקבעה כי היא מפרה את המשפט הבינלאומי ואת החלטות האו״ם הרלוונטיות. מצרים חזרה והדגישה את זכויותיה של סוריה על שטחה.
• מדינות ערב: ממשלות ערב וגופים אזוריים גינו את המהלך, וטענו כי הוא מבקש להעניק לגיטימציה לכיבוש הישראלי של הגולן וסותר את המשפט הבינלאומי.
• ישראל: ראש הממשלה בנימין נתניהו בירך על החלטת קולומביה, ושר החוץ גדעון סער הודה לדה לה אספרייה על מה שכינה הכרה היסטורית.

התמונה הדיפלומטית ברורה: ישראל קיבלה את ההחלטה בברכה, בעוד שסוריה, מצרים וממשלות ערב נוספות דחו אותה.

כיצד ההחלטה שונה ממדיניות פטרו?

המהלך מבטל כמה ממרכיבי הגישה של פטרו כלפי ישראל. במהלך כהונתו ניתקה קולומביה את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל ב-2024 והורתה על הקמת משלחת דיפלומטית ברמאללה — צעדים ששיקפו התקרבות לסוגיה הפלסטינית.

לעומת זאת, ממשלת דה לה אספרייה פועלת לחיזוק הקשרים עם ישראל ואימצה את עמדתה בנוגע לרמת הגולן. לכן, ההכרה אינה רק הצהרה נקודתית על ריבונות טריטוריאלית; היא גם סימן מוקדם לשינוי רחב יותר במדיניות החוץ של קולומביה, הרחק מתקופת פטרו.

ההתנצלות של פטרו מדגישה את גודל המפנה. הממשלה החדשה היא שמייצגת כיום את קולומביה בזירה הדיפלומטית, אך הנשיא לשעבר מבקש להבהיר כי העמדה החדשה אינה משקפת, לדבריו, את היחס ההיסטורי במדינה לרמת הגולן — או את הקו המדיני שקידם בתקופת כהונתו.