מדינות בונות AI עצמאי — אבל כמעט כולן תלויות באנבידיה

הבדיקה התמקדה ביותר מ-80 מדינות, שבקרב כ-55 מהן זוהתה כבר יכולת לפתח מודל שפה לאומי. כמעט כל המדינות הללו משתמשות בתשתית של אנבידיה . אנליסט Counterpoint ניל שאה הצביע על האירוניה: השאיפה לעצמאות טכנולוגית אינה מתורגמת, בשלב זה, לעצמאות מתשתית המחשוב של חברה אמריקאית אחת .

חשוב להבחין בין הנתון הזה לבין נתח השוק הכללי של מאיצי AI במרכזי נתונים. מדובר במדד ממוקד של פרויקטי AI ריבוניים, ולכן אין להסיק ממנו ישירות על כלל שוק השבבים.

למה אנבידיה מובילה? לא רק בגלל השבב

CUDA: היתרון שנמצא מעל הסיליקון

ההסבר המרכזי לדומיננטיות של אנבידיה הוא CUDA — פלטפורמת התוכנה של החברה, הכוללת כלי פיתוח, ספריות אופטימיזציה וממשקים שמאפשרים להפעיל מודלי AI על המעבדים שלה. במשך כשני עשורים נבנה סביב CUDA אקו-סיסטם רחב של מפתחים, חוקרים, ספקיות ענן וארגונים .

כאשר צוות כבר כתב את הקוד שלו עבור CUDA, מעבר למאיץ של חברה אחרת אינו מסתכם בהחלפת חומרה. הוא עלול לדרוש התאמות תוכנה, בדיקות מחדש, הכשרה של צוותים וסיכון לעיכובים בפרויקט. זו עלות מעבר גבוהה, ובמיוחד עבור ממשלות שמבקשות להקים במהירות תשתית לאומית.

כלים כמו Triton של OpenAI, קומפיילרים שאינם תלויים בחומרה ושבבים ייעודיים של גוגל ואמזון עשויים לשחוק את היתרון הזה לאורך זמן. אולם בשוק ה-AI הריבוני, הנתונים הנוכחיים מצביעים על כך שאף מתחרה עדיין לא הצליחה לפרוץ את חומת CUDA .

מעטפת מלאה — משבב ועד מערכת מוכנה

אנבידיה אינה מוכרת רק GPU. היא מספקת גם ספריות תוכנה למודלים, מערכות תקשורת בין מעבדים כמו NVLink ו-NVSwitch, מערכות שרתים ופתרונות AI מוכנים. עבור פרויקט לאומי שצריך להקים תשתית במהירות, השילוב הזה עשוי להיות פשוט יותר מרכישת רכיבים מספקים רבים והרכבתם באופן עצמאי .

יתרון של קנה מידה ואספקה

החברה גם נהנית מהיקף מכירות גדול, משרשרת אספקה מבוססת ומתקציבי מחקר ופיתוח שמאפשרים לה להמשיך לשדרג את המוצרים. לפי ההערכות שצוטטו במקורות, אנבידיה שלחה יותר מאיצי AI מכל מתחרותיה יחד, מה שמחזק את מעמדה מול יוזמות לאומיות המתחרות על אספקה מוגבלת .

מי בכל זאת מנסה לבנות חלופה?

למתחרות יש כמה נקודות אחיזה — אך הן עדיין רחוקות מאוד מהיקף הפעילות של אנבידיה:

• AMD: נוכחותה בולטת בעיקר במחשב-העל האירופי LUMI, בפרויקט Maincode באוסטרליה ובשיתוף הפעולה עם Moreh בדרום קוריאה .
• Cerebras: החברה ביססה דריסת רגל במזרח התיכון דרך G42 מאבו דאבי, במסגרת תשתית מחשוב-העל Condor Galaxy .
• דרום קוריאה ו-NAVER: NAVER משתפת פעולה עם אנבידיה ועם Brookfield להרחבת תשתית ה-AI הלאומית של קוריאה. אך זהו דווקא מקרה שממחיש את הבעיה: אנבידיה היא שותפה מרכזית בפרויקט, לא חלופה לה .
• גוגל ואמזון: שבבי TPU v6 של גוגל ו-Trainium 2 של AWS משמשים יותר ויותר לעומסי עבודה פנימיים, במיוחד בהפעלת מודלים. עם זאת, לפי המקורות הזמינים, הם אינם נמכרים בהיקף משמעותי לפרויקטי AI ריבוניים .

אנבידיה מחזקת את מעמדה גם באמצעות השקעות

השליטה בשוק אינה נובעת רק ממכירת שבבים. אנבידיה משקיעה גם בחברות, בתשתיות ובמודלים — מה שמעמיק את הקשר בין האקו-סיסטם של ה-AI לבין החומרה שלה.

השקעה מדווחת של 5 מיליארד דולר ב-SSI

ב-27 ביולי 2026 הודיעה אנבידיה על שותפות אסטרטגית עם Safe Superintelligence (SSI), מעבדת ה-AI שהוקמה בידי איליה סוצקבר, לשעבר המדען הראשי של OpenAI. רויטרס דיווחה כי מדובר בהשקעת הון של 5 מיליארד דולר .

במסגרת השותפות תקבל SSI גישה למערכות Vera Rubin מהדור הבא של אנבידיה. שתי החברות מסרו כי הדבר יאפשר לה להגדיל את משאבי המחשוב שלה בסדר גודל של פי עשרה .

ההשקעה אינה מוכיחה לבדה שכל מודל עתידי יפותח על גבי אנבידיה, אך היא ממחישה כיצד החברה קושרת את מפת הדרכים של החומרה שלה גם למעבדות הנמצאות בחזית המחקר.

הרחבת תשתיות בקוריאה

אנבידיה, NAVER ו-Brookfield הודיעו על תוכנית להרחיב את תשתית מפעל ה-AI הלאומי של דרום קוריאה עד להספק של 200 מגה-ואט. המקורות הזמינים מאשרים את התוכנית בקוריאה; טענות רחבות יותר על עסקאות תשתית ביפן בהיקף כולל של מאות מיליארדי דולרים אינן מפורטות דיין במקורות שנבדקו .

מודלים במשקל פתוח

לפי מקור שצוטט בנושא, אנבידיה התחייבה להקצות 26 מיליארד דולר במשך חמש שנים ליצירת מודלי AI במשקל פתוח — מודלים שניתן להוריד ולהפעיל, ולעיתים גם להתאים, במקום להשתמש בשירות סגור בלבד . אם המהלך ייושם בהיקף המתואר, הוא עשוי להרחיב את השימוש במודלים ובכלים המותאמים לתשתית של אנבידיה גם בקרב ממשלות ומוסדות אקדמיים.

הסין, מגבלות הייצוא והפרדוקס האמריקאי

סין לא נכללה במדד Counterpoint, ולכן אין להסיק מהנתונים על נתחי השוק שלה. עם זאת, המקורות מצביעים על מגבלה אסטרטגית ברורה: מגבלות הייצוא האמריקאיות מונעות מסין גישה לחלק מהשבבים המתקדמים של אנבידיה הנדרשים לאימון מודלי AI מתקדמים .

המעבדות הסיניות נאלצות להסתמך על שילוב של שבבים שנרכשו לפני האיסורים, דגמים מקומיים בעלי ביצועים נמוכים יותר או תכנון מודלים תחת מגבלות מחשוב. לפי החומר הזמין, שבבים מתוצרת Huawei ו-Cambricon עדיין נמצאים מאחורי הפתרונות המתקדמים של אנבידיה.

כך נוצר פרדוקס גיאופוליטי: מגבלות הייצוא האמריקאיות מחזקות את מעמדה של אנבידיה בשווקים שמחוץ לסין, משום שהן מצמצמות את הנגישות לחלופות סיניות. במקביל, הן מעניקות לסין תמריץ חזק יותר לפתח תעשיית שבבים עצמאית.

המקורות שסופקו אינם כוללים מידע מספיק ומצוטט על התבטאויות ספציפיות של מנכ״ל DeepSeek, על הטענות הנוגעות ל-Moonshot, על מכסים אמריקאיים ב-2026, על סעיף 232 או על ברית בשם Pax Silica. לכן אי אפשר לקבוע על בסיס החומר הזה כיצד אירועים אלה משתלבים בתמונה.

מה מבוסס — ומה עדיין לא ברור?

השורה התחתונה: ריבונות של המודל, תלות של התשתית

הנתון של 92.4% אינו אומר שכל מדינה משתמשת באותו מודל או מוותרת על שליטה בנתונים שלה. הוא כן אומר שהשכבה הפיזית שעליה מאמנים ומפעילים חלק גדול מהמודלים הלאומיים מרוכזת אצל ספק אחד.

זו בדיוק נקודת התורפה של ה-AI הריבוני: מדינה יכולה להחזיק את הנתונים, לפתח את המודל ולשלוט במדיניות השימוש — ועדיין להיות תלויה בשבבים, בתוכנות ובמערכות של חברה זרה.

AMD ו-Cerebras מצליחות לבסס מוקדים חשובים באירופה, באוסטרליה, בקוריאה ובמזרח התיכון, וכלים שאינם תלויים ב-CUDA עשויים להגדיל את התחרות בעתיד. אבל לפי המדד הנוכחי, התחרות עדיין לא שינתה את התמונה: במרוץ ל-AI ריבוני, העצמאות הלאומית נשענת ברובה על תשתית אמריקאית אחת.