עד לפרסום ההנחיות החדשות, השאלה המרכזית הייתה היכן השבבים נמסרים בפועל. לפי המסגרת החדשה, נקודת המוצא היא גם זהות החברה האם: חברה-בת של תאגיד שמרכזו בסין תידרש לקבל רישיון לרכישת שבבי AI אמריקאיים מתקדמים, גם אם היא פועלת במדינה אחרת וגם אם המשלוח נמסר מחוץ לסין.
המהלך מכוון במיוחד לאסטרטגיית רכישה דרך חברות-בת במלזיה ובסינגפור. בתעשייה תיארו זאת כ״ייצוא של החברה במקום של השבבים״ — כלומר, שינוי הכתובת התאגידית או כתובת המשלוח במקום שינוי היעד העסקי בפועל.
ה-BIS ציין במפורש את משפחות השבבים Blackwell ו-Rubin של Nvidia ואת מאיצי ה-AI מדגם MI350x של AMD כמוצרים הכפופים לדרישות הרישוי החדשות. דובר BIS אמר כי ההנחיות מבהירות דרישות רישוי שהיו בתוקף מאז 2023. עם זאת, אנליסטים ודיווחים של רויטרס הצביעו על כך שהמהלך משקף גם כשל משמעותי באכיפה.
ממשל ביידן פרסם את כלל הפצת הבינה המלאכותית — AI Diffusion Rule — ב-15 בינואר 2025. דרישות הציות שלו היו אמורות להיכנס לתוקף ב-15 במאי. מטרת הכלל הייתה להגביל את הגישה העולמית לשבבי AI מתקדמים ולמנוע את העברתם למשתמשי קצה אסורים, ובמיוחד לגורמי צבא ומודיעין בסין.
אלא שבמאי 2025 ביטל ממשל טראמפ את הכלל עוד לפני שנכנס לתוקף במלואו. תת-שר המסחר ג׳פרי קסלר הורה לאנשי האכיפה ב-BIS שלא לאכוף אותו בזמן שגובש כלל חלופי. במהלך השנה שלאחר מכן כלל חלופי לא פורסם.
כך נוצר חלון אכיפה של בערך שנה. מאחר שהכלל שבוטל לא סגר באופן ברור את ערוץ חברות-הבת הזרות, חברות סיניות יכלו להזמין שבבים מתקדמים באמצעות ישויות offshore בלי להתמודד עם דרישות רישוי מתאימות. הקרן להגנה על הדמוקרטיות תיארה את המהלך כהשעיה חלקית של הפיקוח על מכירת שבבים מתקדמים לחברות סיניות.
רויטרס, בהסתמך על מקורות בתעשיית השבבים, דיווחה כי מאות אלפי שבבים מתקדמים עשויים היו להגיע לישויות הקשורות לסין במהלך שנת הפער הרגולטורי. בין השבבים שנכללו בהערכות: מעבדי Blackwell ו-Rubin של Nvidia ומאיצי MI350x של AMD.
המספר המדויק אינו ידוע, וייתכן שלא יהיה אפשר לדעת אותו לעולם. ההנחיות של BIS מציינות במפורש שחברות יכולות להמשיך להפעיל רכיבים שכבר נרכשו. משמעות הדבר היא ששבבים שכבר הגיעו לישויות הקשורות לסין נשארים ברשותן. במקביל, מכירות מורשות של שבבים בעלי ביצועים נמוכים יותר יכולות להמשיך בהתאם לתנאים הקודמים.
ב-4 ביוני 2026 אמר דובר משרד המסחר הסיני, חה יונגצ׳יאן, כי ״השימוש לרעה של ארצות הברית בבקרות יצוא ערער קשות את יציבות שרשראות האספקה התעשייתיות והגלובליות של המוליכים למחצה״. בייג׳ינג הביעה ״חששות כבדים״ מהצעדים וקראה לוושינגטון ״לתקן את התנהלותה״.
התגובה ממשיכה קו שנשמע בבייג׳ינג מאז הידוק מגבלות השבבים האמריקאיות באוקטובר 2022. גורמים רשמיים בסין האשימו את ארצות הברית בעבר ב״הפיכת״ בקרות היצוא לכלי נשק ובשימוש בהן לקידום ״הגמוניה טכנולוגית״.
באותו יום פרסם משרד המסחר הסיני גם תגובה נפרדת לדוח של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) בנושא סובסידיות תעשייתיות. לפי הדוח, חברות ייצור סיניות קיבלו בין פי שלושה לפי שמונה יותר תמיכה ממשלתית לעומת חברות מקבילות במדינות OECD בשנים 2005–2024.
מאגר MAGIC של ה-OECD, העוקב אחר הסובסידיות שקיבלו 525 מקבוצות הייצור הגדולות בעולם, תיעד סובסידיות תעשייתיות בהיקף של 108 מיליארד דולר ב-15 מגזרים מרכזיים בשנת 2024. תחום המוליכים למחצה נכלל בין המגזרים שנבדקו.
משרד המסחר הסיני דחה את הממצאים וטען כי הדוח ״חסר הגדרות מושגיות מחמירות, סובל מהטיית בחירת מדגם ומגיע למסקנות חד-צדדיות ושרירותיות״. לטענת בייג׳ינג, המונח ״סובסידיות״ לא נמדד לפי תקן אחיד, והמתודולוגיה חורגת מהמסגרות הרב-צדדיות — ובהן כללי ארגון הסחר העולמי.
סין הוסיפה כי העלייה בנתח השוק העולמי של חברותיה נובעת מיתרון לגודל, יעילות ייצור והתקדמות טכנולוגית — ולא רק מתמיכה ממשלתית.
הפרשה ממחישה בעיה מבנית במדיניות בקרות היצוא האמריקאית: כאשר ממשל אחד מפרסם כלל וממשל אחר מבטל אותו לפני שהוטמע, נוצר חלון הזדמנויות שניתן לנצל במהירות. ביטול כלל הפצת ה-AI לא היה המקרה היחיד. גם כלל החברות-המסונפות בשיעור של 50%, שנועד לחייב את BIS לבדוק חברות בעלות קשרי בעלות משמעותיים לגופים סיניים שהוכנסו לרשימות שחורות, הושעה למשך שנה מיד לאחר שהוכרז.
ההנחיות מ-31 במאי הן ניסיון להדק את האכיפה בלי להכריז על איסור גורף. מדובר ב״הבהרת אכיפה, לא באיסור נרחב״. מוצרים שכבר נשלחו נשארים בידי הלקוחות, ומכירות מורשות של שבבים בדרג נמוך יותר יכולות להימשך.
האם המהלך יספיק כדי למנוע עקיפה עתידית? זו עדיין שאלה פתוחה. חברות סיניות השתמשו באסטרטגיה מכוונת של ניתוב רכישות דרך חברות-בת במדינות שלישיות במהלך תקופת הפער. בנוסף, נותרו אי-בהירויות משפטיות בשאלה כיצד דרישת רישוי המבוססת על הלאום של החברה האם תחול על מבנים תאגידיים רב-לאומיים ומורכבים.
עד לפרסום ההנחיות החדשות, השאלה המרכזית הייתה היכן השבבים נמסרים בפועל. לפי המסגרת החדשה, נקודת המוצא היא גם זהות החברה האם: חברה-בת של תאגיד שמרכזו בסין תידרש לקבל רישיון לרכישת שבבי AI אמריקאיים מתקדמים, גם אם היא פועלת במדינה אחרת וגם אם המשלוח נמסר מחוץ לסין.
המהלך מכוון במיוחד לאסטרטגיית רכישה דרך חברות-בת במלזיה ובסינגפור. בתעשייה תיארו זאת כ״ייצוא של החברה במקום של השבבים״ — כלומר, שינוי הכתובת התאגידית או כתובת המשלוח במקום שינוי היעד העסקי בפועל.
ה-BIS ציין במפורש את משפחות השבבים Blackwell ו-Rubin של Nvidia ואת מאיצי ה-AI מדגם MI350x של AMD כמוצרים הכפופים לדרישות הרישוי החדשות. דובר BIS אמר כי ההנחיות מבהירות דרישות רישוי שהיו בתוקף מאז 2023. עם זאת, אנליסטים ודיווחים של רויטרס הצביעו על כך שהמהלך משקף גם כשל משמעותי באכיפה.
ממשל ביידן פרסם את כלל הפצת הבינה המלאכותית — AI Diffusion Rule — ב-15 בינואר 2025. דרישות הציות שלו היו אמורות להיכנס לתוקף ב-15 במאי. מטרת הכלל הייתה להגביל את הגישה העולמית לשבבי AI מתקדמים ולמנוע את העברתם למשתמשי קצה אסורים, ובמיוחד לגורמי צבא ומודיעין בסין.
אלא שבמאי 2025 ביטל ממשל טראמפ את הכלל עוד לפני שנכנס לתוקף במלואו. תת-שר המסחר ג׳פרי קסלר הורה לאנשי האכיפה ב-BIS שלא לאכוף אותו בזמן שגובש כלל חלופי. במהלך השנה שלאחר מכן כלל חלופי לא פורסם.
כך נוצר חלון אכיפה של בערך שנה. מאחר שהכלל שבוטל לא סגר באופן ברור את ערוץ חברות-הבת הזרות, חברות סיניות יכלו להזמין שבבים מתקדמים באמצעות ישויות offshore בלי להתמודד עם דרישות רישוי מתאימות. הקרן להגנה על הדמוקרטיות תיארה את המהלך כהשעיה חלקית של הפיקוח על מכירת שבבים מתקדמים לחברות סיניות.
רויטרס, בהסתמך על מקורות בתעשיית השבבים, דיווחה כי מאות אלפי שבבים מתקדמים עשויים היו להגיע לישויות הקשורות לסין במהלך שנת הפער הרגולטורי. בין השבבים שנכללו בהערכות: מעבדי Blackwell ו-Rubin של Nvidia ומאיצי MI350x של AMD.
המספר המדויק אינו ידוע, וייתכן שלא יהיה אפשר לדעת אותו לעולם. ההנחיות של BIS מציינות במפורש שחברות יכולות להמשיך להפעיל רכיבים שכבר נרכשו. משמעות הדבר היא ששבבים שכבר הגיעו לישויות הקשורות לסין נשארים ברשותן. במקביל, מכירות מורשות של שבבים בעלי ביצועים נמוכים יותר יכולות להמשיך בהתאם לתנאים הקודמים.
ב-4 ביוני 2026 אמר דובר משרד המסחר הסיני, חה יונגצ׳יאן, כי ״השימוש לרעה של ארצות הברית בבקרות יצוא ערער קשות את יציבות שרשראות האספקה התעשייתיות והגלובליות של המוליכים למחצה״. בייג׳ינג הביעה ״חששות כבדים״ מהצעדים וקראה לוושינגטון ״לתקן את התנהלותה״.
התגובה ממשיכה קו שנשמע בבייג׳ינג מאז הידוק מגבלות השבבים האמריקאיות באוקטובר 2022. גורמים רשמיים בסין האשימו את ארצות הברית בעבר ב״הפיכת״ בקרות היצוא לכלי נשק ובשימוש בהן לקידום ״הגמוניה טכנולוגית״.
באותו יום פרסם משרד המסחר הסיני גם תגובה נפרדת לדוח של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) בנושא סובסידיות תעשייתיות. לפי הדוח, חברות ייצור סיניות קיבלו בין פי שלושה לפי שמונה יותר תמיכה ממשלתית לעומת חברות מקבילות במדינות OECD בשנים 2005–2024.
מאגר MAGIC של ה-OECD, העוקב אחר הסובסידיות שקיבלו 525 מקבוצות הייצור הגדולות בעולם, תיעד סובסידיות תעשייתיות בהיקף של 108 מיליארד דולר ב-15 מגזרים מרכזיים בשנת 2024. תחום המוליכים למחצה נכלל בין המגזרים שנבדקו.
משרד המסחר הסיני דחה את הממצאים וטען כי הדוח ״חסר הגדרות מושגיות מחמירות, סובל מהטיית בחירת מדגם ומגיע למסקנות חד-צדדיות ושרירותיות״. לטענת בייג׳ינג, המונח ״סובסידיות״ לא נמדד לפי תקן אחיד, והמתודולוגיה חורגת מהמסגרות הרב-צדדיות — ובהן כללי ארגון הסחר העולמי.
סין הוסיפה כי העלייה בנתח השוק העולמי של חברותיה נובעת מיתרון לגודל, יעילות ייצור והתקדמות טכנולוגית — ולא רק מתמיכה ממשלתית.
הפרשה ממחישה בעיה מבנית במדיניות בקרות היצוא האמריקאית: כאשר ממשל אחד מפרסם כלל וממשל אחר מבטל אותו לפני שהוטמע, נוצר חלון הזדמנויות שניתן לנצל במהירות. ביטול כלל הפצת ה-AI לא היה המקרה היחיד. גם כלל החברות-המסונפות בשיעור של 50%, שנועד לחייב את BIS לבדוק חברות בעלות קשרי בעלות משמעותיים לגופים סיניים שהוכנסו לרשימות שחורות, הושעה למשך שנה מיד לאחר שהוכרז.
ההנחיות מ-31 במאי הן ניסיון להדק את האכיפה בלי להכריז על איסור גורף. מדובר ב״הבהרת אכיפה, לא באיסור נרחב״. מוצרים שכבר נשלחו נשארים בידי הלקוחות, ומכירות מורשות של שבבים בדרג נמוך יותר יכולות להימשך.
האם המהלך יספיק כדי למנוע עקיפה עתידית? זו עדיין שאלה פתוחה. חברות סיניות השתמשו באסטרטגיה מכוונת של ניתוב רכישות דרך חברות-בת במדינות שלישיות במהלך תקופת הפער. בנוסף, נותרו אי-בהירויות משפטיות בשאלה כיצד דרישת רישוי המבוססת על הלאום של החברה האם תחול על מבנים תאגידיים רב-לאומיים ומורכבים.