לפי הדוח, הודעת המכסים בין ארצות הברית לסין ב־10 באוקטובר הייתה טריגר מרכזי. העניין הפתוח בביטקוין צנח בכ־20 מיליארד דולר ביום אחד, ולאחר מכן הגיעו גלי חיסולים כפויים נוספים בפברואר וביוני. בפרשנות של בלקרוק, המנגנון הזה מסביר חלק ניכר מהמהירות ומהעוצמה של הירידה.
חשוב להדגיש: זו פרשנות של מנהלת נכסים, ולא הוכחה לכך שלגורמי יסוד לא הייתה כל השפעה. נתוני מינוף וחיסולים יכולים להסביר כיצד ירידה מואצת, אך אינם מוכיחים לבדם שלא הייתה השפעה גם לביקוש הבסיסי או לתמחור.
תנועות ההון התהפכו לאחר תקופה של ביקוש משמעותי. בלקרוק מסרה כי מוצרים נסחרים בבורסה העוקבים אחר ביטקוין — ETPs — משכו כ־60 מיליארד דולר בין ינואר 2024 לאוקטובר 2025, לפני שספגו יציאות של יותר מ־5 מיליארד דולר. במקביל, הניתוח שלה הצביע על זרימה של כ־46 מיליארד דולר לקרנות הקשורות לבינה מלאכותית בין אוקטובר 2025 ליולי 2026.
בתקציר המנהלים של הדוח מופיע נתון נמוך יותר לגבי זרימות ההון לקרנות AI, עבור תקופת השוואה מצומצמת יותר. לכן נראה שהמספרים מתייחסים לחלונות מדידה שונים, ולא בהכרח מצביעים על סתירה ישירה.
המשמעות למשקיעים היא שהמחיר הושפע לא רק ממכירות כפויות, אלא גם מתחרות על ההון השולי — הכסף החדש שמחפש את ההזדמנות הבאה. כאשר סביבת הזרימות נחלשת, נכס תנודתי כמו ביטקוין נעשה רגיש יותר למבנה הפוזיציות ולפדיונות.
בלקרוק עדכנה את ניתוח התיקים ארוך הטווח שלה באמצעות תקופה מתגלגלת היפותטית של 10 שנים, שהסתיימה ב־29 במאי 2026. החלפה של 2 נקודות אחוז ממניות בתיק 60/40 מסורתי — 60% מניות ו־40% אג"ח — בביטקוין העלתה את יחס שארפ המדווח מ־0.81 ל־0.96. הירידה המרבית השתנתה רק במעט: מ־20.3%- ל־20.9%-.
בלקרוק השתמשה בתוצאות האלה כדי לטעון שהקצאה קטנה לביטקוין שיפרה היסטורית את התשואה ביחס לסיכון, בלי לשנות באופן מהותי את הירידה המרבית של התיק הרחב. אבל מדובר בנתונים לאחור ובתיק מודל. אין לקרוא בהם תחזית או הבטחה לכך שאותה תוצאה תחזור בעתיד.
הדוח מציין מתאם של 0.18 בין הביטקוין למדד S&P 500 לאורך 10 שנים. בלקרוק טוענת כי התקופות שבהן הביטקוין נסחר במתאם גבוה יותר עם מניות היו אפיזודיות — במיוחד בתקופות של פוזיציות צפופות ופירוק מינוף רחב — ולא סימן לקשר מבני וקבוע.
זו נקודה מרכזית בטיעון הפיזור. ביטקוין יכול לרדת יחד עם מניות כאשר משקיעים ממהרים לצמצם סיכון, אך עדיין להיות מושפע בטווח הארוך מגורמים שונים מאלה שמניעים נכסים מסורתיים. אין פירוש הדבר שהוא משמש גידור אמין בכל משבר: בלקרוק עצמה תיארה אותו כבעל "אישיות כפולה", עם תנודתיות גבוהה והתנהגות משתנה בין משטרי שוק שונים.
בלקרוק הצביעה גם על הגישה המוסדית המתרחבת לביטקוין כאינדיקציה לכך שמבנה השוק ותזת האימוץ שלו עדיין מתפתחים. הדוח הזכיר מוצרים נסחרים בבורסה, תשתיות משמורת כמו שירות Custody+ המתוכנן של Citi, והמשך החזקה מצד מוסדות. הוא ציין כי לקרן iShares Bitcoin Trust של בלקרוק היו נכסים נטו בהיקף של כ־48 מיליארד דולר נכון ל־17 באוגוסט, לצד חידוש רכישות מצד לקוחות בסוף יולי. עוד נכתב כי הקונה הממוצע של קרן סל ביטקוין נקודתית בארצות הברית היה בהפסד של כ־22% ביחס למחיר הרכישה.
הנתונים האלה מתארים שוק שנמצא תחת לחץ — לא שוק שננטש. המשקיעים ספגו הפסדים משמעותיים, אך קרנות מוסדיות, שירותי משמורת וערוצים מבוססים לחשיפה לביטקוין המשיכו להתפתח. בלקרוק רואה בתשתית הזו חלק ממסלול אימוץ ארוך טווח, גם כאשר הזרימות בטווח הקצר נחלשות.
בלקרוק אינה טוענת שהביטקוין הפך לנכס מקלט בטוח, ואינה קוראת למשקיעים להגדיל את החשיפה רק משום שהמחיר ירד. ההמלצה שלה נותרה מוגבלת במכוון: הקצאה אסטרטגית של 1%–2% למשקיעים שמסוגלים לסבול תנודתיות משמעותית ומחפשים פיזור משלים.
הרציונל הרחב יותר הוא שמחסור מובנה, עיצוב מבוזר וכללים הנשענים על מתמטיקה וקוד עשויים להעניק לביטקוין מנועי תשואה ייחודיים בטווח הארוך. בלקרוק קשרה את האפשרות הזו ללחצים פיסקליים מתמשכים ולסיכויים מוגבלים להתכנסות תקציבית, תוך הכרה בכך שהתזה עדיין חשופה לתנודות מחיר חריפות ולשינויים בתנאי השוק.
בשורה התחתונה, הדוח הוא טיעון לבניית תיק — לא יעד מחיר. לפי בלקרוק, לביטקוין עשוי להיות מקום בשוליים של תיק מגוון, אך גודל ההחזקה הוא קריטי. הירידה של כ־50% פגעה באמון המשקיעים וחשפה את הסיכונים של מינוף, אך כשלעצמה היא לא שכנעה את בלקרוק שמדובר בשבר מבני בטיעון ארוך הטווח לפיזור.
לפי הדוח, הודעת המכסים בין ארצות הברית לסין ב־10 באוקטובר הייתה טריגר מרכזי. העניין הפתוח בביטקוין צנח בכ־20 מיליארד דולר ביום אחד, ולאחר מכן הגיעו גלי חיסולים כפויים נוספים בפברואר וביוני. בפרשנות של בלקרוק, המנגנון הזה מסביר חלק ניכר מהמהירות ומהעוצמה של הירידה.
חשוב להדגיש: זו פרשנות של מנהלת נכסים, ולא הוכחה לכך שלגורמי יסוד לא הייתה כל השפעה. נתוני מינוף וחיסולים יכולים להסביר כיצד ירידה מואצת, אך אינם מוכיחים לבדם שלא הייתה השפעה גם לביקוש הבסיסי או לתמחור.
תנועות ההון התהפכו לאחר תקופה של ביקוש משמעותי. בלקרוק מסרה כי מוצרים נסחרים בבורסה העוקבים אחר ביטקוין — ETPs — משכו כ־60 מיליארד דולר בין ינואר 2024 לאוקטובר 2025, לפני שספגו יציאות של יותר מ־5 מיליארד דולר. במקביל, הניתוח שלה הצביע על זרימה של כ־46 מיליארד דולר לקרנות הקשורות לבינה מלאכותית בין אוקטובר 2025 ליולי 2026.
בתקציר המנהלים של הדוח מופיע נתון נמוך יותר לגבי זרימות ההון לקרנות AI, עבור תקופת השוואה מצומצמת יותר. לכן נראה שהמספרים מתייחסים לחלונות מדידה שונים, ולא בהכרח מצביעים על סתירה ישירה.
המשמעות למשקיעים היא שהמחיר הושפע לא רק ממכירות כפויות, אלא גם מתחרות על ההון השולי — הכסף החדש שמחפש את ההזדמנות הבאה. כאשר סביבת הזרימות נחלשת, נכס תנודתי כמו ביטקוין נעשה רגיש יותר למבנה הפוזיציות ולפדיונות.
בלקרוק עדכנה את ניתוח התיקים ארוך הטווח שלה באמצעות תקופה מתגלגלת היפותטית של 10 שנים, שהסתיימה ב־29 במאי 2026. החלפה של 2 נקודות אחוז ממניות בתיק 60/40 מסורתי — 60% מניות ו־40% אג"ח — בביטקוין העלתה את יחס שארפ המדווח מ־0.81 ל־0.96. הירידה המרבית השתנתה רק במעט: מ־20.3%- ל־20.9%-.
בלקרוק השתמשה בתוצאות האלה כדי לטעון שהקצאה קטנה לביטקוין שיפרה היסטורית את התשואה ביחס לסיכון, בלי לשנות באופן מהותי את הירידה המרבית של התיק הרחב. אבל מדובר בנתונים לאחור ובתיק מודל. אין לקרוא בהם תחזית או הבטחה לכך שאותה תוצאה תחזור בעתיד.
הדוח מציין מתאם של 0.18 בין הביטקוין למדד S&P 500 לאורך 10 שנים. בלקרוק טוענת כי התקופות שבהן הביטקוין נסחר במתאם גבוה יותר עם מניות היו אפיזודיות — במיוחד בתקופות של פוזיציות צפופות ופירוק מינוף רחב — ולא סימן לקשר מבני וקבוע.
זו נקודה מרכזית בטיעון הפיזור. ביטקוין יכול לרדת יחד עם מניות כאשר משקיעים ממהרים לצמצם סיכון, אך עדיין להיות מושפע בטווח הארוך מגורמים שונים מאלה שמניעים נכסים מסורתיים. אין פירוש הדבר שהוא משמש גידור אמין בכל משבר: בלקרוק עצמה תיארה אותו כבעל "אישיות כפולה", עם תנודתיות גבוהה והתנהגות משתנה בין משטרי שוק שונים.
בלקרוק הצביעה גם על הגישה המוסדית המתרחבת לביטקוין כאינדיקציה לכך שמבנה השוק ותזת האימוץ שלו עדיין מתפתחים. הדוח הזכיר מוצרים נסחרים בבורסה, תשתיות משמורת כמו שירות Custody+ המתוכנן של Citi, והמשך החזקה מצד מוסדות. הוא ציין כי לקרן iShares Bitcoin Trust של בלקרוק היו נכסים נטו בהיקף של כ־48 מיליארד דולר נכון ל־17 באוגוסט, לצד חידוש רכישות מצד לקוחות בסוף יולי. עוד נכתב כי הקונה הממוצע של קרן סל ביטקוין נקודתית בארצות הברית היה בהפסד של כ־22% ביחס למחיר הרכישה.
הנתונים האלה מתארים שוק שנמצא תחת לחץ — לא שוק שננטש. המשקיעים ספגו הפסדים משמעותיים, אך קרנות מוסדיות, שירותי משמורת וערוצים מבוססים לחשיפה לביטקוין המשיכו להתפתח. בלקרוק רואה בתשתית הזו חלק ממסלול אימוץ ארוך טווח, גם כאשר הזרימות בטווח הקצר נחלשות.
בלקרוק אינה טוענת שהביטקוין הפך לנכס מקלט בטוח, ואינה קוראת למשקיעים להגדיל את החשיפה רק משום שהמחיר ירד. ההמלצה שלה נותרה מוגבלת במכוון: הקצאה אסטרטגית של 1%–2% למשקיעים שמסוגלים לסבול תנודתיות משמעותית ומחפשים פיזור משלים.
הרציונל הרחב יותר הוא שמחסור מובנה, עיצוב מבוזר וכללים הנשענים על מתמטיקה וקוד עשויים להעניק לביטקוין מנועי תשואה ייחודיים בטווח הארוך. בלקרוק קשרה את האפשרות הזו ללחצים פיסקליים מתמשכים ולסיכויים מוגבלים להתכנסות תקציבית, תוך הכרה בכך שהתזה עדיין חשופה לתנודות מחיר חריפות ולשינויים בתנאי השוק.
בשורה התחתונה, הדוח הוא טיעון לבניית תיק — לא יעד מחיר. לפי בלקרוק, לביטקוין עשוי להיות מקום בשוליים של תיק מגוון, אך גודל ההחזקה הוא קריטי. הירידה של כ־50% פגעה באמון המשקיעים וחשפה את הסיכונים של מינוף, אך כשלעצמה היא לא שכנעה את בלקרוק שמדובר בשבר מבני בטיעון ארוך הטווח לפיזור.