אנתרופיק: גורם המקושר לאיראן השתמש ב-Claude להכנת מדריכי מיקוד לצי האמריקאי

אנתרופיק פרסמה בספטמבר 2026 דוח מודיעין איומים המתאר ניסיונות להשתמש במודל Claude לרעה בשבעה תחומי סיכון, בין דצמבר 2025 לאוגוסט 2026. אחד המקרים הבולטים, לפי החברה, עסק בגורם בעל זיקה לאיראן שאסף וניתח מידע פומבי כדי לגבש המלצות מיקוד נגד כוחות הצי האמריקאי במזרח התיכון. אנתרופיק מסרה כי זיהתה ושיבשה את הפעילות. 1518

ההבחנה החשובה היא בין מחקר ותכנון לבין פעולה מבצעית: הדוח מתעד שימוש נטען בבינה מלאכותית כדי להאיץ איסוף, ארגון וניתוח של מידע. הוא אינו מוכיח שבוצעה תקיפה, שמערכות של הצי האמריקאי נפרצו, או שהחומרים שהופקו הובילו לתוצאה מבצעית בעולם האמיתי.

מה כלל המקרה הנוגע לצי האמריקאי

לפי אנתרופיק והדיווחים שהתבססו על ממצאיה, הגורם השתמש ב-Claude כדי להרכיב מדריכי מיקוד ולעקוב אחר מיקומים של נכסים ימיים. בין חומרי הגלם נכללו שמות אנשי צוות שנלקחו מכיתובים של תצלומים צבאיים פומביים, מזהים נגישים לציבור של משדרי ספינות ומטוסים, סקריפטים לשאילתות על תצלומי לוויין מסחריים ואתרי אינטרנט שחשפו מידע על תנועות ימיות. 182326

עוד דווח כי נבדקו חולשות אפשריות בתקשורת ימית ובמערכות שעל גבי ספינות. זהו, למעשה, מקרה של הכנת מודיעין בסיוע AI: חיבור בין פיסות מידע גלויות, שכבר היו זמינות לציבור, למסמך מחקר ומיקוד מובנה יותר. 2051

אין בכך ראיה לכך ש-Claude ביצע מעקב באופן עצמאי או אפשר תקיפה. הערך שיוחס למודל הוא בעיקר במהירות וביכולת הסינתזה — להפוך מקורות פתוחים ומפוזרים לחומר מאורגן.

מערכת מעקב נפרדת

אנתרופיק תיארה גם חשבון אחר, המקושר לאיראן, שהשתמש ב-Claude בעת פיתוח מערכת מעקב מקומית. לפי הדיווח, המערכת שילבה זיהוי אוטומטי של לוחיות רישוי עם יירוט או מעקב אחר מזהים של מכשירים ניידים. 51

המידע הזמין אינו קובע אם המערכת נפרסה בפועל, באיזה היקף פעלה, במי התמקדה או אם השיגה יכולות מעקב נרחבות. ההבדל בין תכנון או שיפור של יכולת לבין הוכחת הפעלה אפקטיבית בשטח הוא מהותי.

קמפייני השפעה והסתרת מקור המסרים

הדוח זיהה שלושה מבצעי השפעה המזוהים עם המדינה באיראן, שתוארו על ידי מפעיליהם כ"מלחמה רכה" או "לוחמה קוגניטיבית" — ניסיון לעצב דעת קהל בתוך איראן ומחוצה לה. בדיווחים המקושרים לאנתרופיק הוזכרו הארגון לתרבות ותקשורת אסלאמית, משרד התעמולה האסלאמית של ח'וראסאן רזאווי ומצפה התרבות בינה של ארגון התעמולה האסלאמית. 27

לפי אותם דיווחים, החשבונות עשו שימוש ב-Claude להכנת תוכניות קמפיין, מסמכי דוקטרינה ותכנון, מערכות פרסונות, מאגרי יעדים והפקת תוכן רב-לשוני. 27

טקטיקה מרכזית הייתה טשטוש או הלבנת מקור: הצגת מסרים הנתמכים בידי המדינה כאילו נוצרו בידי חוקרים עצמאיים או מכוני מחקר מערביים. הראיות תומכות בכך שנעשה ניסיון להסוות את מקור התוכן, אך אינן מראות שהקמפיינים הגיעו לקהל רחב, שינו עמדות ציבוריות או השפיעו בפועל על אירועים. 7

תגובת אנתרופיק ומה מגבלות הממצאים

אנתרופיק אומרת שצוות מודיעין האיומים שלה זיהה ושיבש את המבצעים המתוארים בדוח. הדוח עוסק בשבעה תחומים: פעולות סייבר, מבצעי השפעה, מעקב, הונאות ומרמה, שימוש לרעה בתחום הביולוגי, פיתוח נשק קונבנציונלי וזיקוק מודלים. 1538

הוא מתאר גם פעילות סייבר שיוחסה לגורמים בעלי זיקה לרוסיה נגד יעדים באוקראינה, פעילות המקושרת לסין, ושימוש של תא מתימן ב-Claude בעבודה הקשורה להנחיית טילים בליסטיים. המקרים האלה מרחיבים את האזהרה מפני שימוש לרעה ב-AI, אך החומר הזמין אינו מאפשר להסיק בביטחון שכל אחד מהם הצליח מבחינה מבצעית. 45

הלקח הרחב יותר

המסר העיקרי של הדוח אינו שבינה מלאכותית החליפה מודיעין מסורתי או מבצעים צבאיים. המסר הוא שמודלים מתקדמים עשויים לקצר משמעותית את הזמן והמשאבים הארגוניים הנדרשים למחקר על יעדים, לאיסוף נתוני קוד פתוח, לכתיבת קוד ומסמכים, לתכנון מערכות מעקב ולהפקת תוכן משכנע בשפות רבות.

עבור צבאות ומוסדות רגישים, המשמעות המעשית היא חשיבות גדולה יותר לצמצום חשיפה מיותרת של פרטי כוח אדם, תנועות, מידע טכני ונתונים מבצעיים ברשת. עבור חברות AI, המקרה מחזק את הצורך בזיהוי שימוש חריג, אכיפת מדיניות נגד חשבונות מפרים ושיתוף מודיעין איומים. המקרים שתיארה אנתרופיק מצביעים על ניסיונות שימוש לרעה ועל האצת תהליכי עבודה — לא על תקיפות אוטונומיות מאומתות או על תוצאות מוכחות בשדה הקרב. 1518