מחקר נפרד שפורסם ביוני 2026 מצא כי דפי פייסבוק שסומנו יותר מעשר פעמים על ידי בודקי עובדות כמפיצי תוכן כוזב המשיכו להרוויח כסף — גם לאחר השעייתם .
מטא לא הודיעה בפומבי על הפסקת התשלומים לחשבונות שזוהו בתחקיר. החברה מסרה כי קיימות "מדיניות ברורה שכל מי שמשתמש בכלי המונטיזציה שלנו חייב לציית לה", אך הוסיפה כי "תפקידה של מטא אינו לפקח על התוכן הפוגעני כשלעצמו" .
בפועל, לפי הממצאים, התוכנית המוזמנת המשיכה לתגמל את היוצרים גם כאשר התוכן שלהם נראה מנוגד לכללי הפלטפורמה .
מבקרי המודל מכנים אותו rage-bait — תוכן שנבנה בכוונה כדי לעורר כעס, הלם או תגובות רגשיות חזקות. ההיגיון פשוט: יותר תגובות, שיתופים וזמן צפייה עשויים להוביל ליותר חשיפות לפרסום — וליותר הכנסות ליוצר ולפלטפורמה .
הביקורת מתמקדת בכך שמערכת התשלומים עלולה ליצור תמריץ כלכלי להקצנה: לא רק לתת במה למסרים פרובוקטיביים, אלא גם לתגמל אותם ישירות. לפי דיווח של International Business Times, תוכנית היוצרים של מטא, המוערכת בכ-3 מיליארד דולר, עומדת מחדש תחת ביקורת בשל המונטיזציה של תוכן שנוי במחלוקת .
במקביל, מטא נקלעה באוגוסט 2026 למשבר נוסף. תחקיר של Wired ושל Tech Transparency Project (TTP) מצא כי החברה אישרה יותר מ-50 מודעות בתשלום שהכילו חומר מיני פוגעני שנוצר בבינה מלאכותית ומתאר פגיעה מינית בילדים (CSAM) .
לפי הממצאים:
מטא הסירה את המודעות רק לאחר ש-Wired פנתה אליה . בפברואר 2026 הודיעה ספרד כי תבדוק חשדות להפצת חומר כזה שנוצר ב-AI בפלטפורמות של מטא, X וטיקטוק .
ב-5 באוגוסט 2026 התנצל מנכ״ל מטא מארק צוקרברג בפני ממשלת הודו בעקבות כמה סוגיות הקשורות לפעילות החברה . ההתנצלות עסקה, לפי הדיווחים, ב:
ג׳ואל קפלן, מנהל ענייני הציבור הגלובליים של מטא, התנצל באופן אישי בפני שר ה-IT ההודי אשוויני וישנו . ההתנצלות הגיעה לאחר שממשלת הודו שלחה למטא הודעה רשמית ביולי 2026 בנוגע לחומר הפוגעני במודעות , והבהירה לחברה שעליה לציית לחוק ההודי .
משקפי Ray-Ban Meta, המצוידים במצלמה וביכולות AI, הפכו אף הם למוקד של ביקורת ציבורית ורגולטורית.
המצלמה המובנית מאפשרת צילום ללא שימוש בידיים. לפי דיווחים, היכולת הזו שימשה לצילומים ללא הסכמה — כולל סרטוני "מתיחות" ותיעוד סמוי של נשים במרחב הציבורי. אינסטגרם החלה לפעול נגד סרטונים כאלה ביולי 2026, והבעיה זכתה ברשת לכינוי "משקפי הסוטים" .
מטא הודיעה כי בדור השני של המשקפיים המצלמה תכבה אם המכשיר יזהה שנורית הפרטיות, שאמורה להתריע על צילום, כוסתה או שונתה. הצעד נתפס כהכרה בכך שהמנגנון הקיים אינו מונע תמיד צילום סמוי .
ביוני 2026 טענו חוקרי אבטחה כי מטא שילבה בשקט קוד של טכנולוגיית זיהוי פנים באפליקציית Meta AI שמותקנת על מיליוני טלפונים ומחוברת למשקפיים. לפי הדיווחים, הדבר העלה חששות מפני מעקב המוני .
במאי 2026 העלה הפרלמנט האירופי שאלות בנוגע לדיווחים של כלי תקשורת שוודיים, שלפיהם המשקפיים עשויים להקליט מצבים פרטיים ומידע אישי רגיש בלי ידיעת המשתמשים ובלי הסכמתם של אנשים אחרים שנקלטים בצילום. החששות כללו גם עמידה בתקנות הפרטיות האירופיות, ובהן GDPR .
יותר מ-75 ארגוני זכויות וארגוני חברה אזרחית חתמו באפריל 2026 על מכתב שבו תיארו את הטכנולוגיה כ"פלישה דיסטופית לפרטיות" וכאיום רציני על הפרטיות ועל חירויות האזרח .
הפרשות השונות מציבות את אותה שאלה מזוויות שונות: עד כמה מטא מצליחה לפקח על מערכות שמייצרות הכנסות — מפרסום, מתוכן של יוצרים וממוצרי AI — כאשר התמריץ העסקי קשור ישירות למעורבות המשתמשים?
במקרה של תוכן פוליטי ומסית, המבקרים מזהירים מתגמול של פרובוקציות. במקרה של מודעות שנוצרו ב-AI, הביקורת נוגעת לכשלי האכיפה והבדיקה. ובמשקפיים החכמים, החשש הוא שמצלמה זמינה תמיד הופכת את פרטיותם של אנשים בסביבה לתלותית בכוונותיו של המשתמש.
מטא מצדה טוענת כי קיימים כללים ומנגנוני אכיפה, וממשיכה לעדכן את מוצריה ואת מערכות הבטיחות. אך רצף התחקירים והתגובות המאוחרות להם מחזק את הדרישה לשקיפות גדולה יותר — במיוחד כאשר התוכן הבעייתי לא רק מופיע בפלטפורמה, אלא גם מקבל ממנה תמיכה כלכלית או פרסומית.