ב-13 באוגוסט 2026, פרסם רמה הצהרה ארוכה ברשת X (לשעבר טוויטר) בתגובה לסערה . עיקרי דבריו:
עמדתו של רמה נשענת על היררכיה ברורה של סדרי עדיפויות אסטרטגיים:
"תוך שעה, הלאומנים הרמים ביותר בטירנה ובפרישטינה כבר שלחו יד למחשבון הגיאופוליטי: אולי כדאי להעניש את אוקראינה, להפסיק לעודד את אוקראינה, להפסיק להזדהות עם האוקראינים," כתב רמה, ודחה את הקריאות הללו כקצרות-רואי .
אוקראינה מעולם לא הכירה בהצהרת העצמאות של קוסובו מ-2008, עמדה הנטועה בחששותיה שלה מתקדימי בדלנות ובשמירה על קשרים עם סרביה . במהלך הביקור בבלגרד, הצהיר זלנסקי: "אנחנו מכבדים את השלמות הטריטוריאלית של שותפינו ואת המשפט הבינלאומי. באשר לקוסובו, עמדתנו נותרה ללא שינוי. אנו אסירי תודה לסרביה על כיבוד השלמות הטריטוריאלית של אוקראינה, כולל קרים" .
למרות אי-ההכרה של אוקראינה, קוסובו הטילה סנקציות על רוסיה ב-2022, הצטרפה להצהרות מערביות שגינו את הפלישה, ואירחה בכירים אוקראינים – צעדים שנבעו מהניסיון ההיסטורי של קוסובו עצמה עם תוקפנות סרבית ומשאיפתה ליישור קו עם שותפיה האירו-אטלנטיים . עם זאת, הדגל האוקראיני שהתנוסס במרכז פרישטינה כסמל לסולידריות הוסר ב-9 באוגוסט על ידי ראש העיר פרפרים רמה במחאה ישירה על הצהרתו של זלנסקי .
הנשיא ווצ'יץ' רשם הישג דיפלומטי משמעותי באירוח זלנסקי ובקבלת אישור מחדש לאי-הכרת אוקראינה בקוסובו . ווצ'יץ' השתמש בביקור כדי להפגין את הרלוונטיות המתמשכת של בלגרד ואת יכולתה לשמור על קשרים עם קייב מבלי להתנתק ממוסקבה . סרביה סירבה להצטרף לסנקציות האיחוד האירופי על רוסיה, ממשיכה בשיתוף פעולה אנרגטי וצבאי עם מוסקבה, ובמקביל שואפת להצטרף לאיחוד האירופי – פעולת איזון שהביקור של זלנסקי הכשיר באופן מרומז .
ההתערבות של רמה פירקה למעשה משבר שסיכן לפורר את הקואליציה התומכת באוקראינה במערב הבלקן. בכך שהצהיר בפומבי שאלבניה "בוגרת מספיק" כדי לקבל חילוקי דעות מבעלת ברית, הוא סיפק חיפוי פוליטי גם לטירנה וגם לפרישטינה להמשיך ולתמוך באוקראינה מבלי להיראות חלשים בעניין קוסובו . הפרשה מדגישה מציאות חוזרת בגיאופוליטיקה הבלקנית: אפילו הבריתות החזקות ביותר חייבות לנווט בסכסוכים הבלתי-פתורים של האזור, ומנהיגים כמו רמה מוכנים לספוג ביקורת פנימית כדי לשמור על קוהרנטיות אסטרטגית.
ב-13 באוגוסט 2026, פרסם רמה הצהרה ארוכה ברשת X (לשעבר טוויטר) בתגובה לסערה . עיקרי דבריו:
עמדתו של רמה נשענת על היררכיה ברורה של סדרי עדיפויות אסטרטגיים:
"תוך שעה, הלאומנים הרמים ביותר בטירנה ובפרישטינה כבר שלחו יד למחשבון הגיאופוליטי: אולי כדאי להעניש את אוקראינה, להפסיק לעודד את אוקראינה, להפסיק להזדהות עם האוקראינים," כתב רמה, ודחה את הקריאות הללו כקצרות-רואי .
אוקראינה מעולם לא הכירה בהצהרת העצמאות של קוסובו מ-2008, עמדה הנטועה בחששותיה שלה מתקדימי בדלנות ובשמירה על קשרים עם סרביה . במהלך הביקור בבלגרד, הצהיר זלנסקי: "אנחנו מכבדים את השלמות הטריטוריאלית של שותפינו ואת המשפט הבינלאומי. באשר לקוסובו, עמדתנו נותרה ללא שינוי. אנו אסירי תודה לסרביה על כיבוד השלמות הטריטוריאלית של אוקראינה, כולל קרים" .
למרות אי-ההכרה של אוקראינה, קוסובו הטילה סנקציות על רוסיה ב-2022, הצטרפה להצהרות מערביות שגינו את הפלישה, ואירחה בכירים אוקראינים – צעדים שנבעו מהניסיון ההיסטורי של קוסובו עצמה עם תוקפנות סרבית ומשאיפתה ליישור קו עם שותפיה האירו-אטלנטיים . עם זאת, הדגל האוקראיני שהתנוסס במרכז פרישטינה כסמל לסולידריות הוסר ב-9 באוגוסט על ידי ראש העיר פרפרים רמה במחאה ישירה על הצהרתו של זלנסקי .
הנשיא ווצ'יץ' רשם הישג דיפלומטי משמעותי באירוח זלנסקי ובקבלת אישור מחדש לאי-הכרת אוקראינה בקוסובו . ווצ'יץ' השתמש בביקור כדי להפגין את הרלוונטיות המתמשכת של בלגרד ואת יכולתה לשמור על קשרים עם קייב מבלי להתנתק ממוסקבה . סרביה סירבה להצטרף לסנקציות האיחוד האירופי על רוסיה, ממשיכה בשיתוף פעולה אנרגטי וצבאי עם מוסקבה, ובמקביל שואפת להצטרף לאיחוד האירופי – פעולת איזון שהביקור של זלנסקי הכשיר באופן מרומז .
ההתערבות של רמה פירקה למעשה משבר שסיכן לפורר את הקואליציה התומכת באוקראינה במערב הבלקן. בכך שהצהיר בפומבי שאלבניה "בוגרת מספיק" כדי לקבל חילוקי דעות מבעלת ברית, הוא סיפק חיפוי פוליטי גם לטירנה וגם לפרישטינה להמשיך ולתמוך באוקראינה מבלי להיראות חלשים בעניין קוסובו . הפרשה מדגישה מציאות חוזרת בגיאופוליטיקה הבלקנית: אפילו הבריתות החזקות ביותר חייבות לנווט בסכסוכים הבלתי-פתורים של האזור, ומנהיגים כמו רמה מוכנים לספוג ביקורת פנימית כדי לשמור על קוהרנטיות אסטרטגית.