גם לשכת הנשיא וגם לשכת המנהיג העליון הכחישו בתוקף ובמהירות את הדיווח. פזשכיאן הצהיר בפומבי כי אין בכוונתו להתפטר, ואמר בסרטון: "לעת עתה, אני עומד איתן" . לשכת חמינאי כינתה את הטענה "שקרית מיסודה" ו"נטולת כל אמת", מבלי לנקוב בשמו של ח'ראזי ישירות . ההכחשה המתואמת משני המחנות מעידה על כך שההדלפה נתפסה כפוגעת ביציבות המשטר.
פרויקט האיומים הקריטיים במכון לחקר המלחמה העריך כי האזהרה ניתנה ככל הנראה כדי למנוע מפזשכיאן להשתמש באיום ההתפטרות כמנוף לחץ במהלך המשא ומתן על מיצר הורמוז .
מאבק הכוחות נוגע בעיקרו לשאלה אסטרטגית אחת: האם איראן צריכה לנהל משא ומתן עם ארצות הברית כדי לפתוח מחדש את מיצר הורמוז?
כפי שדיווח ה'גרדיאן' ב-4 באוגוסט, פזשכיאן נאלץ להכחיש טענות כי איים שוב ושוב להתפטר, בזמן שהוא נלחם בפלגים ניצים המתנגדים להסדר עם ארה"ב על מיצר הורמוז .
ח'ראזי טען גם כי חמינאי מתכנן להחליף את מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, מוחמד-באקר זולה'דר, מינוי של פזשכיאן, במוחסן רזאי, מפקד לשעבר במשמרות המהפכה והיועץ הצבאי הבכיר של חמינאי . המועצה העליונה לביטחון לאומי היא הגוף המתאם את אסטרטגיית הביטחון הלאומי והמשא ומתן הגרעיני של איראן.
החלפת זולה'דר ברזאי תגבש את השליטה הניצית במועצה, ותפחית עוד יותר את ההשפעה הפרגמטית על יחס המשטר לארצות הברית ולמשבר מיצר הורמוז. אנליסטים ראו באזהרת ההתפטרות ובהחלפה המתוכננת במועצה מהלך מתואם של מוג'תבא חמינאי לדחוק את הפרגמטיסטים מקבלת ההחלטות המרכזית .
אירועים אלה מתרחשים בתקופה חסרת תקדים עבור הרפובליקה האיסלאמית. עלי חמינאי נרצח ב-28 בפברואר 2026, בתחילת מלחמת איראן . מוג'תבא חמינאי, בנו, נבחר למנהיג העליון החדש על ידי מועצת המומחים ב-9 במרץ 2026 . מאז שנכנס לתפקידו, הוא לא הופיע בציבור .
הדלפת ההתפטרות והדחיפה לטלטלה במועצה לביטחון לאומי הם הסימנים הציבוריים המשמעותיים ביותר לפילוג פנימי תחת המנהיג העליון החדש, הנובע מהלחץ הקיומי של הסכסוך המתמשך והמצור הימי.