פיקוח הייצוא האמריקאי פוגע בעצמו: סקר USCBC חושף עיכובי רישוי בעלות של מיליארדים ללא רווח אסטרטגי

סקר בזק של המועצה לעסקי ארה״ב-סין (USCBC) מיולי 2026 מציג תמונה עגומה של משטר פיקוח הייצוא של ממשל טראמפ, שנכשל במטרותיו שלו. הסקר, שבו השתתפו 31 חברות – בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, התעשייה והייצור, האנרגיה ושירותי הבריאות – מגלה שמערכת הרישוי סובלת מעיכובים עצומים, משחיקת אמינות ומתפקוד רגולטורי לקוי. המסקנה המרכזית: המשטר משיג תועלת אסטרטגית מועטה תוך פגיעה חמורה בתחרותיות האמריקאית .

מה גילה הסקר על משטר הרישוי

עיכובים מסיביים הם הנורמה. 95% מהחברות זיהו זמני בדיקה ארוכים כ[[האתגר]] הגדול ביותר, ו-71% התמודדו עם עיכובים ספציפיים בעת יצוא לסין .

הפרות חוק נרחבות. ל-66% מהחברות היו רישיונות תלויים ועומדים במשך שלושה חודשים לפחות – מעבר למגבלה החוקית של 90 יום של מחלקת המסחר – ול-31% היו רישיונות תלויים במשך שנה עד שנתיים .

זמני הטיפול מחמירים. זמן הטיפול הממוצע של BIS (הלשכה לתעשייה וביטחון) האט ל-62 ימים בשנת 2025, לעומת 38 ימים בשנת 2023, ומספר הבקשות המעובדות ירד בכמעט 20% .

האמון במערכת קרס. רק 30% מהמשיבים האמינו ש-BIS פועל לפי הנהלים שלו במידה רבה או מתונה .

כשלי תקשורת שגרתיים. 57% ציינו תקשורת לא אמינה מצד קציני הרישוי, 48% ציינו פרשנויות מדיניות לא ברורות, ו-BIS ביטל את רוב ישיבות הוועדות המייעצות הטכניות – ערוץ משוב מרכזי לתעשייה .

ההשלכות העיקריות על חברות אמריקאיות

הסקר זיהה שבע דרכים מרכזיות שבהן משטר הרישוי פוגע בחברות אמריקאיות:

1. אובדן של מיליארדי דולרים ביצוא ובנתח שוק. עיכובים של חודשים עולים לארה״ב מיליארדים, כאשר 64% מהחברות איבדו נתח שוק בסין ו-73% איבדו מכירות למתחרים סיניים .

2. פיקוח שמזיק לעצמו. 82% מהרישיונות הממתינים מכסים מוצרים שיש להם חלופות דומות שכבר זמינות מספקים שאינם אמריקאיים (סיניים, בינלאומיים, או שניהם). המשמעות: הפיקוח מדיר חברות אמריקאיות ללא רווח אסטרטגי – המוצרים מגיעים לקונים סיניים בכל מקרה .

3. הפסדים כספיים גדולים. יותר משליש מהחברות (36%) ספגו הפסדים של לפחות עשרות מיליוני דולרים בשל רישיונות שהתעכבו. מספר חברות דיווחו על הפסדים של מאות מיליונים ואפילו מיליארדים .

4. פגיעה במחקר ופיתוח. אובדן הרווחים מצמצם תקציבים הדרושים למחקר ופיתוח, ופוגע ביכולת של אמריקה לחדש .

5. פגיעה במוניטין. עיכובים ממושכים מציגים חברות אמריקאיות כספקיות לא אמינות, ו-27% דיווחו על פעולות תגמול מצד ממשלת סין (למשל, באישורי אדמה נדירה) .

6. פגיעה בגיוס ובתפעול. 35% ציינו עיכובים ברישיונות יצוא מוגדרים (deemed export licenses), המקשים על גיוס אזרחים זרים ואיוש פרויקטים של מחקר ופיתוח .

7. אי-ודאות רגולטורית. תקנת החברות המסונפות (Affiliates Rule), המרחיבה את ההגבלות לגופים הקשורים לרשימה השחורה, פורסמה כתקנה זמנית ואז הושעתה. 85% מהחברות אמרו שהחזרתה תהיה בעלת השפעה חמורה או מתונה .

הקשר רחב יותר: מערכת תחת לחץ

תוצאות סקר הבזק תואמות דיווחים אחרים על מצב פיקוח הייצוא האמריקאי. ניתוח של POLITICO מיולי 2026 מצא כי חקיקת המשנה של מחלקת המסחר נמצאת בקצב האיטי ביותר מזה שני עשורים, בקשות לרישיונות יצוא מצטברות ללא אישורים, והממשלה לא עדכנה את הרשימה השחורה של חברות זרות מזה חודשים . סקר רחב יותר של USCBC משנת 2026, שבו השתתפו 175 חברות, מצא שכ-40% מהחברות מדווחות על השפעות שליליות ממדיניות פיקוח הייצוא האמריקאית, כאשר רבות חוות אובדן מכירות, ניתוק קשרי לקוחות ופגיעה במוניטין בשל התפיסה שחברות אמריקאיות הן ספקיות לא אמינות .

השורה התחתונה

הממצא המרכזי של הסקר הוא שמשטר רישוי הייצוא של ממשל טראמפ משיג תועלת אסטרטגית מועטה תוך שהוא עולה לארצות הברית מיליארדי דולרים באובדן יצוא ופוגע בנתח השוק הגלובלי של חברות אמריקאיות . כפי שניסח זאת ניתוח אחד: "וושינגטון אולי מונעת מחברות אמריקאיות להיכנס לשוק, אבל לא מונעת מלקוחות סיניים להשיג את המוצרים. זה לא מינוף אסטרטגי. זו גלות שוק שכפתה על עצמה" .