הדברים נכתבו בתגובה לדבריו של מהנדס ה-AI צ׳נג לו, שהפנה לריאיון ישן עם ג׳ף דין, המדען הראשי של גוגל. לפי התיאור, דין סיפר שלחברה כבר היה צ׳אטבוט פנימי, אך באותה תקופה סברו בגוגל שהוא אינו מציע ערך רב יותר מחיפוש רגיל .
לדברי סוטיו, הסיבה הייתה שילוב של חשש עסקי וזהירות ארגונית. הוא כתב: «גוגל הייתה לחוצה מדי מכדי לשחרר אותו, ו-DeepMind נחסמה מלהשיק מוצרים שעלולים לשבש את עסקי גוגל» .
הטענה מתיישבת עם דיווחים קודמים ועם התבטאויות של מנכ״ל גוגל, סונדר פיצ׳אי. פיצ׳אי אמר שהחברה פיתחה טכנולוגיה דמוית ChatGPT בשלב מוקדם, אך עיכבה את השקתה בשל חששות הנוגעים לבטיחות ולאיכות .
בגוגל נאלצו להביא בחשבון גם את הסיכון שהצ׳אטבוט יפגע במנוע החיפוש — מקור מרכזי להכנסות מפרסום. תשובות ישירות בשיחה עלולות להפחית את הצורך של משתמשים לעבור דרך דף תוצאות חיפוש, ולכן גם לפגוע במודל העסקי שעליו נשענת החברה .
סוטיו הוסיף בהמשך שהוא חושב «הרבה» על ההחלטה שלא להשיק את המוצר .
כאשר ChatGPT הושק בנובמבר 2022, גוגל עדיין לא הביאה את המוצר המקביל שלה לקהל הרחב. כך קיבלה OpenAI יתרון של מובילת שוק: היא עיצבה את האופן שבו הציבור תופס צ׳אטבוטים, משכה מאות מיליוני משתמשים וקבעה סטנדרטים של מוצר וחוויית משתמש שהמתחרות נאלצו להתמודד איתם .
כמה חודשים לאחר השקת ChatGPT, גוגל השיקה את Bard, שלימים מותג מחדש בשם Gemini. ההשקה נתפסה במידה רבה כתגובה מואצת לפריצת הדרך של OpenAI, ולא כהשקה מתוכננת היטב מראש — והיא לוותה בבעיות אמון וביקורת כבר בראשיתה .
גם בלייק למוין, מהנדס לשעבר בצוות ה-AI של גוגל עד 2022, אמר שהחברה הייתה קרובה להשקת צ׳אטבוט בסתיו 2022, אך המנהלים עיכבו את המהלך בשל חששות בטיחותיים .
הסיפור הפך לדוגמה בולטת לדילמת החדשנות: חברה דומיננטית מחזיקה בטכנולוגיה שעלולה לשנות את השוק, אך נמנעת מהשקתה משום שהיא עלולה לפגוע במקור ההכנסות הקיים שלה.
במקרה של גוגל, הזהירות נועדה להגן על עסקי החיפוש — אך ייתכן שבפועל היא אפשרה ל-OpenAI לתפוס את הבמה ולהגדיר את תחום ה-AI השיחתי. גוגל אמנם החזיקה, לפי העדויות, בטכנולוגיה דומה מוקדם יותר; אולם OpenAI הייתה זו שהפכה אותה למוצר ציבורי ובנתה סביבה קטגוריה שלמה .
השאלה שנותרה היא אם הדחיפה המאוחרת של גוגל עם Gemini תוכל לתקן את הנזק האסטרטגי שנגרם בתקופה שבה החברה בחרה להמתין.