השינוי האסטרטגי של אוקראינה: מה הורה זלנסקי אחרי מתקפת 358 כלי הנשק הרוסית

צעדי זלנסקי

ישיבת החירום של זלנסקי ב-30 ביולי הניבה ארבע הנחיות קונקרטיות, המשלבות לחץ דיפלומטי מיידי עם התאמה פנימית ארוכת טווח:

אישור פתרונות טכנולוגיים א-סימטריים. זלנסקי הורה לרמטכ"ל מיכאילו דרפטי, לשר ההגנה בפועל יבהן חמרה ולבכירים נוספים להשלים וליישם "צעדים א-סימטריים" ופתרונות טכנולוגיים שנועדו במיוחד להתמודד עם שיגורי טילים בליסטיים רוסיים . פתרונות אלה כוללים, לפי ההערכות, שדרוגי לוחמה אלקטרונית, מערכות פיתוי, אבות-טיפוס של נשק מבוסס אנרגיה מכוונת וטקטיקות יירוט של כטב"ם מול טיל – צעדים לא קונבנציונליים שאינם מסתמכים על מיירטים מערביים נדירים.

אישור רפורמות מבניות ליחידות השדה. באותה ישיבה אושרו ארגונים מחדש של כוחות אוקראינה, תוך התאמת מבני היחידות להתמודדות עם ההיקף והקצב של גלי התקיפה הרוסיים . זה מרמז שאוקראינה מתכוננת לתקופה ממושכת של הפצצה אווירית עצימה, ולא לפתרון מהיר למחסור במיירטים.

קריאה פומבית לבעלי הברית לספק מיירטים נגד טילים בליסטיים. זלנסקי הצהיר שהתקיפה "מוכיחה שוב שההגנה מפני איום הטילים הרוסי היא המשימה החשובה ביותר" והדגיש את "המחסור הקריטי בטילי הגנה אווירית מצד השותפים שלנו" . הוא קרא במפורש למערכות פטריוט ומערכות הגנה נגד טילים בליסטיים אחרות.

האשמת אספקה מערבית לא מספקת או מאוחרת בנפגעים. זלנסקי ייחס במפורש את מקרי המוות ל"אספקה לא מספקת או מאוחרת" של מערכות הגנה אווירית מצד השותפים, מה שמאותת על תסכול הולך וגובר מקצב הסיוע המערבי . ייחוס פומבי זה מסמן מעבר מבקשות דיפלומטיות להאשמה.

מה חושפת המתקפה על מצבה האסטרטגי של אוקראינה

רוסיה מנצלת בכוונה את פער ההגנה נגד טילים בליסטיים

התקיפה ב-30 ביולי התאפיינה ביחס גבוה במיוחד של טילים לעומת כטב"מים. פרויקט Critical Threats העריך שמטרת רוסיה הייתה לנצל באופן ספציפי את "המחסור של אוקראינה במיירטים נגד טילים בליסטיים" . אוקראינה יכולה לשבש או להפיל כמויות גדולות של כטב"מים מסוג שעד במחיר נמוך יחסית באמצעות לוחמה אלקטרונית ומערכות ישנות, אך טילים בליסטיים דורשים מיירטים יקרים ונדירים מסוג פטריוט או THAAD, שאוקראינה חסרה בהם בכמות מספקת. הכוחות האוקראיניים דיווחו שהפילו או שיבשו 320 מתוך 358 כלי הנשק הנכנסים – שיעור יירוט של כ-89% – אך זה כלל רק טיל בליסטי אחד מתוך כמות לא ידועה ששוגרה . הטילים הבליסטיים שחדרו גרמו לחלק ניכר מהנזק ומהנפגעים.

אוקראינה עוברת מהגנה סימטרית לחדשנות א-סימטרית

במקום להסתמך רק על תחינות למערכות מערביות נוספות, הדגש של זלנסקי על "צעדים א-סימטריים" ועל "פתרונות טכנולוגיים" מסמן הכרה אסטרטגית: אוקראינה חייבת לפתח אמצעי נגד חדשניים משלה כדי למלא פערים שבעלי ברית לא יכולים או לא רוצים לסגור במהירות . זוהי הסתגלות מלחמתית שנולדה מכורח הנסיבות. קיום ישיבה אסטרטגית ברמה גבוהה כדי לאשר פתרונות טכנולוגיים מקומיים באותו יום שבו בוצעה המתקפה מלמד שהנהגת אוקראינה מתכננת באופן פעיל תרחיש שבו אספקת המיירטים של בעלות הברית תישאר מוגבלת.

היוזמה האסטרטגית במלחמה האווירית שייכת לרוסיה

שיגור 358 כלי נשק בגל אחד – ימים ספורים לאחר מתקפה דומה של 68 טילים ו-351 כטב"מים ב-6 ביולי – מדגים את יכולתה של מוסקבה לרכז אש ולהרוות את ההגנה האוקראינית כרצונה . שיעורי היירוט של אוקראינה, אף שגבוהים נגד כטב"מים, נמוכים בהרבה נגד טילים בליסטיים, מה שאומר שרוסיה יכולה לגרום נזק מצטבר לתשתיות קריטיות ולאזורים אזרחיים כמעט כרצונה עד לפתרון המחסור במיירטים.

האסטרטגיה הפוליטית של אוקראינה נותרה קשורה לסיוע מערבי, אך עם תסכול גובר

זלנסקי השתמש מיד במתקפת 30 ביולי כדי ללחוץ על בעלות ברית נאט"ו, והצהיר בפסגת אנקרה ש"אנחנו מסוגלים לעשות הכל בעצמנו, אבל כשזה נוגע להגנה אווירית, אנחנו זקוקים לנחישות של השותפים שלנו" . הניסוח החוזר על "אספקה לא מספקת או מאוחרת" משקף מתח הולך וגובר בין צרכי שדה הקרב של אוקראינה לבין קצב המסירה המערבי .

פתרונות פנימיים זוכים כעת לעדיפות לצד הפניות החיצוניות

ההתמקדות הכפולה של ישיבת החירום – אישור פתרונות טכנולוגיים א-סימטריים ורפורמות ביחידות תוך קריאה בו-זמנית ליותר מיירטים מערביים – מראה שאוקראינה פועלת באסטרטגיה דו-מסלולית. היא תמשיך ללחוץ על בעלות הברית לספק את מערכות הפטריוט והמיירטים שהיא זקוקה להם נואשות, אך במקביל היא מבצעת ארגון מחדש של כוחותיה ובסיסה הטכנולוגי כדי להילחם ביעילות רבה יותר עם המשאבים שהיא יכולה לייצר מבית . השינוי הפרגמטי הזה, שנולד מכורח הנסיבות, עשוי להגדיר את אסטרטגיית ההגנה האווירית של אוקראינה להמשך המלחמה.