״זה חלק מהיופי של אמנות״: מדוע מפתחי Clair Obscur נלחמים על משחקים פיזיים

אחד הקולות הבולטים נגד המהלך הגיע מ-Sandfall Interactive, הסטודיו הצרפתי שמאחורי משחק התפקידים המצליח Clair Obscur: Expedition 33. מנכ״ל הסטודיו ומנהל הקריאייטיב, גיום ברוש, והמנהל הטכני טום גילרמן הסבירו מדוע מבחינתם משחק פיזי הוא הרבה יותר מעוד דרך להפיץ תוכנה.

״עצוב מאוד״ — גם אם ההיגיון העסקי ברור

ברוש לא הסתיר את אכזבתו מהחלטת סוני. בריאיון ל-AUTOMATON הוא אמר כי באופן אישי הוא מוצא אותה ״עצובה מאוד״, והוסיף שקשה לו לקבל את הכיוון שאליו התעשייה הולכת .

הוא הבהיר שהוא מבין מדוע המהלך עשוי להיות הגיוני מבחינה עסקית: יותר ויותר שחקנים מעדיפים רכישות דיגיטליות, וסוני מציגה את השינוי כהתאמה טבעית למגמות בשוק . אבל מנקודת מבטו של משחק הווידאו כמדיום, מדובר בכיוון מצמצם ומצער .

״אני חושב שזו פשוט חבל״, אמר ברוש. ״מבחינה עסקית אני יכול להבין למה זה עשוי להיות הגיוני, אבל מבחינת המדיום — זה עדיין עצוב״ .

משחק בקופסה הוא גם יצירת אמנות

הטיעון המרכזי של ברוש אינו נוסטלגי בלבד. לדבריו, למרכיב הפיזי יש תפקיד בחוויה האמנותית עצמה.

״אני חושב שזה חלק מהיופי של אמנות — העובדה שזה משהו מוחשי שאפשר לגעת בו״, אמר . מבחינתו, עטיפת המשחק, העיצוב, הדיסק והאפשרות להחזיק את היצירה ביד הם חלק מהאופן שבו שחקנים חווים אותה ומעריכים אותה .

המנהל הטכני טום גילרמן הסכים, וציין שהצוות בחר להוציא את Expedition 33 במהדורה פיזית אף שידע שהייצור יהיה מורכב ויקר יותר ושהרווח מכל עותק יהיה נמוך יותר . ״למרות שהכול נעשה קשה יותר ושזה פירושו פחות רווח מכל עותק, עדיין עשינו את הצעד הזה כי אנחנו מאמינים בו״, הסביר .

ההתעקשות הגיעה מתוך הצוות

לדברי ברוש, היוזמה למהדורה הפיזית לא הגיעה רק מהנהלה או משיקולי שיווק. רבים מאנשי Sandfall משחקים ב-PS5 ואוהבים לאסוף דיסקים ומהדורות פיזיות .

המפיצה של המשחק אף שקלה בתחילה לוותר לחלוטין על גרסה בקופסה. צוות הפיתוח התנגד לכך, משום שהוא האמין ששחקנים — וגם אנשי הצוות עצמם — ירצו ״להחזיק אותו בידיים״ .

ברוש סיפר שרכישת עותקים פיזיים של המשחק על ידי אנשי הסטודיו הייתה ״משהו מיוחד״ עבורם . במובן הזה, הבחירה בדיסק לא הייתה עבורם דיון תאורטי על שימור תרבותי: הם עצמם נאלצו לקבל החלטה עסקית יקרה יותר כדי להוציא לפועל את מה שהם מאמינים בו.

מה מאבדים כשמשחק הופך לרישיון דיגיטלי?

ברוש דיבר גם על תחושת הבעלות שנוצרת כשמשחק הוא חפץ שאפשר לאסוף ולהציג. הוא אמר שהוא מבין לחלוטין מדוע אנשים רוצים שורות של סרטי DVD ומשחקים, ולהרגיש שהם באמת שייכים להם .

עותק פיזי אפשר לשים על מדף, להעביר הלאה, לחזור אליו ולהרגיש את הנוכחות שלו. רישיון דיגיטלי, גם כשהוא נוח ומהיר יותר לרכישה, אינו משחזר את אותה חוויה מוחשית. ״זה מה שאנחנו מעריכים כשחקנים״, אמר ברוש . מבחינתו, האפשרות להחזיק ביצירה היא חלק מהיופי של אמנות .

הטענה הזו נוגעת גם לשאלות רחבות יותר על שימור משחקים ועל שליטת פלטפורמות בגישה אליהם — נושאים שעוררו חשש בקרב חברות ומפתחים נוספים לאחר הודעת סוני . עם זאת, מפתחי Expedition 33 התמקדו בעיקר בקשר האישי והתרבותי שנוצר סביב עותק פיזי.

לא רק הדיסק נעלם — גם חנויות המשחקים

לברוש יש גם קשר רגשי למקום שבו נמכרו המשחקים. הוא אמר שוב ושוב שהוא אוהב חנויות משחקי וידאו, וקשר את היעלמות הדיסקים לדעיכה של תרבות הקמעונאות הזו .

עבור שחקנים רבים, חנות משחקים הייתה מקום לדפדף בו בין עטיפות, לגלות כותרים חדשים ולפגוש אנשים שחולקים את אותו תחביב. המעבר לקוד דיגיטלי שנרכש בחנות עשוי לשמר את נקודת המכירה — אך לא בהכרח את החוויה ואת האובייקט שנשאר אחרי הרכישה.

התגובה של Sandfall מצטרפת לביקורת רחבה יותר מצד חברות ומפתחים, שהעלו חששות בנוגע לבחירת הצרכנים, לשימור משחקים ולערך התרבותי של מדיה פיזית . אבל במקרה של Clair Obscur: Expedition 33, יש לביקורת משקל מיוחד: הצוות כבר הוכיח שהוא מוכן לשלם את המחיר כדי להשאיר את האפשרות הזו על המדף.