למה ישראל מכנה את טיוטת ההסכם מול איראן 'סיוט' — ואיך היא מגיבה

כשוושינגטון וטהרן התקרבו לאמצע 2026 למזכר הבנות שיסיים את המלחמה, ישראל השיקה מערכה מקבילה משלה — מערכה של דיפלומטיה דחופה מול הבית הלבן ושל תקיפות צבאיות מואצות ברחבי האזור. התגובה הישראלית נובעת מחשש פשוט וברור: שמסגרת ההסכם המתגבש תקפיא לצמיתות את הסכסוך, מבלי שתפרק לצמיתות את האיומים שהציתו אותו.

שלושת הדברים שטיוטת ההסכם לא עושה — ולמה ישראל מודאגת

גורמים רשמיים בישראל כינו את המסגרת המתגבשת "לא טובה" ו"אסון" פוטנציאלי . החשש אינו מעצם קיומו של הסכם, אלא ממה שטיוטת מזכר ההבנות משאירה בחוץ.

תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן נותרת ללא פגע

הטיוטה אינה עוצרת את פיתוח הטילים או את ייצורם באיראן. עבור ישראל, הטילים הבליסטיים הם האיום הצבאי המיידי ביותר, והותרתם ללא מגבלות משמעה שטהרן תוכל לשמר ואף לשדרג את המערכות שמסוגלות להגיע לשטח ישראל .

רשת שלוחיה האזוריים של איראן נותרת על כנה

מזכר ההבנות יקפיא את הלחימה הפעילה מול חיזבאללה, אך על פי הדיווחים הוא אינו מחייב את איראן לפרק את שלוחיה או להפסיק לחמש אותם . חיזבאללה, החות׳ים ומיליציות אחרות עלולות להשתמש בהפסקת האש כדי להתחמש מחדש ולהשתקם — תרחיש שמתכננים ישראלים רואים בו פצצת זמן אסטרטגית.

הסוגיה הגרעינית נדחית למועד מאוחר יותר

הטיוטה כוללת התחייבות איראנית מעורפלת שלא לחתור לנשק גרעיני — התחייבות שטהרן נתנה לפני שנים — מבלי לחייב אותה לעצור את העשרת האורניום, למסור אורניום מועשר ברמה גבוהה או לפרק תשתית כלשהי . המשא ומתן הגרעיני המפורט נדחה לחלון של 60 יום לאחר החתימה, מה שנותן לאיראן זמן למשוך את התהליך תוך שמירה על יכולת הפריצה הגרעינית שלה .

בתקשורת הישראלית כינו את ההצעה "עסקת סיוט" — כזו שתזרים מיליארדי דולרים מהקלות בסנקציות ויתרונות כלכליים לאיראן, בשעה שהאיומים הביטחוניים המרכזיים נותרים בעינם .

איך ישראל מגיבה צבאית

להכות לפני ההקפאה

כבר במרץ, אמרו בכירים ישראלים לניו יורק טיימס שצה"ל דוהר לפגוע באיראן ובשלוחיה חזק ככל האפשר לפני שכל הפסקת אש תקבע את קווי החזית. ראש הממשלה נתניהו הורה במפורש להגביר תקיפות נגד תשתיות צבאיות איראניות כדי למקסם את הנזק בטרם תיכנס הדיפלומטיה לפעולה .

הפצצה הרסנית על חיזבאללה

ב-26 במאי, כוחות ישראליים תקפו יותר מ-100 אתרי חיזבאללה ברחבי דרום ומזרח לבנון, באחת הפעולות הגדולות ביותר מאז כניסת הפסקת האש באפריל לתוקף. בתקיפות נהרגו לפחות 31 בני אדם. נתניהו אמר לקבינט הביטחוני שלו שישראל "מעמיקה את המבצע" ו"תופסת שטחים דומיננטיים" .

מיקוד בצמרת חיזבאללה בביירות

ב-1 ביוני, הורו נתניהו ושר הביטחון כ"ץ לצה"ל לתקוף יעדי חיזבאללה ברובע הדאחייה בביירות — אזור מיושב בצפיפות המשמש כמוקד מבצעי מרכזי של הארגון .

כוננות גבוהה לכל תרחיש

לאחר שסבב שיחות קרס באפריל, העלה הרמטכ"ל אייל זמיר את כוחות צה"ל לדריכות גבוהה יותר והורה על הכנות לחידוש הלחימה . עד סוף אפריל, דיווחה רשת השידור הציבורית הישראלית כי בכירים העריכו שהסבירות לעסקה סופית נמוכה וכי הצבא נערך לחידוש מלא של התקיפות .

איך ישראל מגיבה דיפלומטית

קו ישיר לוושינגטון

נתניהו אמר בתחילת מאי כי הוא משוחח עם הנשיא טראמפ "כמעט על בסיס יומי", וכי הצוותים שלהם בקשר יומי. הוא הדגיש "תיאום מלא" ואמר ש"אין הפתעות" בין בעלות הברית, תוך שהוא חוזר בפומבי על כך שכל הסכם סופי שיתקבל על הדעת חייב לכלול את הוצאת החומר המועשר ופירוק יכולות ההעשרה האיראניות .

התנגדויות פרטיות ממוקדות

בישיבת קבינט ביטחוני מצומצם ב-24 במאי, תדרך נתניהו את השרים על חששותיו משני סעיפים ספציפיים בטיוטה: הסעיפים שיקפיאו את הלחימה עם חיזבאללה בלבנון, והתוכנית לדחות את המשא ומתן הגרעיני הקשה. הוא העביר את ההתנגדויות הללו ישירות לטראמפ .

התרחקות פומבית מההסכם

ב-11 ביוני, פרסמה לשכת נתניהו הודעה שבה נאמר כי "ישראל אינה צד למזכר ההבנות", תוך הבעת הערכה למחויבותו של טראמפ לכך שההסכם הסופי יכלול את הוצאת החומר המועשר, פירוק תשתיות ההעשרה, הגבלות על ייצור טילים והפסקת התמיכה האיראנית בשלוחים . המסר היה ברור: ישראל רואה במזכר ההבנות צעד ביניים, לא נקודת סיום.

במהותה, ישראל מנצלת את המומנטום הצבאי שלה ואת הקו הישיר לבית הלבן כדי לעצב שתי מציאויות מקבילות: האחת בשטח, שבה היא ממשיכה לפגוע ביכולותיה של איראן ולהרתיע את שלוחיה, והשנייה בחדרי המשא ומתן, שבו היא מאותתת שכל שקט בר-קיימא מחייב את פירוק החומרה והרשתות שאפשרו את המלחמה מלכתחילה.