חשוב להדגיש: לא מדובר בציטוט פומבי ישיר של אמודיי. עם זאת, החשש משתלב היטב במאבק שמנהלות מעבדות ה-AI המתקדמות על קבוצה מצומצמת של חוקרים ומהנדסים בכירים.
האירוניה ברורה. לפי הדיווחים, Anthropic מציעה את חבילות התגמול הגבוהות ביותר בענף: מהנדסי תוכנה עשויים לקבל תגמול כולל של כ-375 אלף דולר ועד 1.3 מיליון דולר בשנה, כולל מניות ובונוסים . קשה, אם כן, למשוך עובדים באמצעות סכומים כאלה — ואז להתפלא שחלק מהמועמדים מבחינים גם בכסף.
החשש של אמודיי אינו מקרה בודד. חוקרים בכירים עוברים כיום בין מעבדות בקצב חריג, כשהם שוקלים לא רק שכר אלא גם כוח חישוב, חופש פעולה, השפעה על כיוון המחקר והחזון של החברה.
Thinking Machines Lab, שהוקמה בידי סמנכ״לית הטכנולוגיה לשעבר של OpenAI, מירה מוראטי, גייסה ב-2025 סבב סיד של 2 מיליארד דולר לפי שווי של 12 מיליארד דולר. מאז ההשקה עזבו כ-13 מתוך 42 חברי צוות המייסדים — כמעט שליש — ובהם שלושה מתוך ששת המייסדים .
בארט זוף ולוק מץ חזרו ל-OpenAI בינואר 2026, ושני חברי מייסדים נוספים עברו ל-Meta בפברואר . עד אפריל 2026 עבדו ב-Meta לפחות שבעה עובדים לשעבר של Thinking Machines Lab . בין הגורמים שעליהם דווח: חבילות תגמול עצומות מצד מעבדות מתחרות, שחלקן הגיעו לסכומים של תשע ספרות .
ביוני 2026 ספגה Google DeepMind מכה מתוקשרת במיוחד. נועם שזיר, מוביל-שותף של Gemini ואחד ממחברי המאמר המכונן מ-2017, "Attention Is All You Need", עזב את גוגל לטובת OpenAI ב-18 ביוני . המאמר הציג את ארכיטקטורת Transformer, שעליה מבוססים מודלי ה-AI המתקדמים של ימינו.
48 שעות לאחר מכן הודיע ג׳ון ג׳אמפר, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2024 ומי שפיתח יחד עם עמיתיו את AlphaFold, על עזיבתו את Google DeepMind לטובת Anthropic . זמן קצר לאחר מכן דווח שגם החוקרים ג׳ונאס אדלר ואלכסנדר פריצל עזבו את גוגל ועברו ל-Anthropic .
ב-22 ביוני ירדה מניית Alphabet, החברה האם של גוגל, ב-6.8% עם פתיחת המסחר. לפי דיווחים, הירידה מחקה כ-270 מיליארד דולר משווי השוק של החברה — היום הגרוע ביותר שלה זה יותר משנה .
Meta, בהובלת מארק צוקרברג, נחשבת למגייסת האגרסיבית ביותר במרוץ. חבילות התגמול שמוצעות לחוקרי-על עשויות להגיע לפי דיווחים ל-300 מיליון דולר על פני ארבע שנים .
עם זאת, לפי הנתונים שפורסמו, שיעור השימור של Meta — 64% — נמוך מזה של Anthropic. במקביל, זרם העובדים שהגיעו מ-Thinking Machines Lab ומגוגל חיזק את שורותיה .
הביטוי "מיסיונרים מול שכירי חרב" הפך למסגרת המרכזית לדיון באסטרטגיית גיוס הכישרונות של חברות ה-AI . הוא מתאר את המתח בין עובדים שמצטרפים משום שהם מאמינים במשימה ארוכת הטווח, לבין עובדים שמוכנים לעבור חברה תמורת הצעה טובה יותר.
בפועל, חוקרים בכירים שוקלים לפחות ארבעה גורמים:
כאשר Anthropic הייתה קטנה ולא מוכרת, אסטרטגיית השכר שלה — לא להתחרות על הסכומים הגבוהים ביותר — יכלה לשמש מסנן ולמשוך בעיקר מאמינים במשימה. אך לפי הדיווחים, החברה מוערכת כיום בכ-965 מיליארד דולר, והנפקה ראשונית לציבור עשויה לעמוד על הפרק. במקביל, השכר בה כבר עבר את זה של מתחרותיה, ולכן היא פחות מובחנת מהן דרך המחיר .
המתח אינו מסתכם בשאלה לאיזו מעבדה מצטרפים. גם בתוך Anthropic עזבו חוקרי בטיחות באופן פומבי. אחד מהם, מריננק שארמה, הזהיר כי "העולם נמצא בסכנה" וטען שצוותי הבטיחות מתמודדים ללא הרף עם לחצים לדחוק הצדה את הנושאים החשובים ביותר .
אמודיי עצמו אמר כי החברה נתונה ל"לחץ מסחרי עצום", וכי ההתמקדות הנוספת שלה בבטיחות מקשה עוד יותר על האיזון בין שמירה על העקרונות לבין הצורך לגדול ולהיות רווחית .
וזו אולי הנקודה המרכזית: Anthropic נבנתה כאלטרנטיבה בטוחה ואתית יותר למעבדות אחרות, אך ככל שהשכר, השווי והלחץ העסקי שלה גדלים — הגבול בין "מיסיונרים" ל"שכירי חרב" מיטשטש גם בתוכה. כפי שסיכם אחד הפרשנים, אי אפשר להציע למהנדסים עד 1.3 מיליון דולר בשנה ואז להיות מופתעים מכך שחלק מהמועמדים שמים לב לכסף .