החשש כמעט זהה לזה ממתקפות כופרה ומתקפות סייבר, שעמד על 74.9% . במילים אחרות, עסקים באירופה מתייחסים לאפשרות של ניתוק פוליטי כאיום אבטחה לכל דבר — ולא רק כעניין של יחסים בין ממשלות.
הבסיס לדאגה ברור: יותר מ־74% מהחברות האירופיות הנסחרות בבורסה פועלות על גבי תשתיות אמריקאיות, וספקיות אמריקאיות שולטות בכ־85% ממערכת הענן האירופית, לפי ניתוח קודם של Proton .
הנתון המדאיג ביותר בסקר נוגע ליכולת התפעולית. 54.5% מהמשיבים אמרו שהחברה שלהם לא תוכל לפעול יותר מיום עסקים אחד אם יופעל "מתג כיבוי" לשירותי הענן והדיגיטל האמריקאיים .
שירותים כמו דואר אלקטרוני, אחסון קבצים, מערכות לניהול קשרי לקוחות ותשתיות מחשוב נשענים לעיתים על מספר קטן של פלטפורמות אמריקאיות — בהן AWS, Azure, Google Cloud ו־Microsoft 365. ריכוז כזה יוצר נקודת כשל יחידה שעלולה לשתק פעילות שלמה .
בקרב חברות גדולות, 28.7% העריכו שההפסדים במקרה כזה יעלו על 100 אלף אירו ביום . היקף הנזק אינו זהה בכל החברות, אך עבור ארגונים שתלויים עמוקות בספקיות הענן הגדולות, ההשלכות עלולות להיות מיידיות וכבדות.
כאן נמצא הפרדוקס המרכזי של הסקר: פחות ממחצית מהחברות מחזיקות בתוכנית המשכיות עסקית מתועדת שנבדקה בפועל, ושמביאה בחשבון אפשרות של ניתוק משירותי ענן אמריקאיים .
מצד שני, 67.8% מהמשיבים אמרו שכבר החלו לחפש חלופות — או שוקלים לעשות זאת . כלומר, התיאבון להיגמל מהתלות קיים, אך ברבות מהחברות עדיין אין פתרון גיבוי מוכן שאפשר להפעיל ברגע האמת.
מומחים מזהירים כי חוזים סטנדרטיים עם ספקיות ענן אמריקאיות בדרך כלל אינם מגנים על הלקוחות מפני הפסקת שירות שנכפתה על ידי ממשלה. סעיפים בחוזים מאפשרים לעיתים להשעות שירות כדי לציית לחוק האמריקאי — בדיוק המנגנון המשפטי שעלול לשמש במקרה של "מתג כיבוי" .
לפי IT Pro ו־The Register, חברות רבות מניחות בטעות שהסכמי רמת השירות שלהן, או SLA, יספקו להן הגנה. אולם צו ממשלתי עשוי לגבור על ההתחייבויות החוזיות . לכן תוכנית גיבוי שלא נוסתה מראש עלולה להתברר כחסרת ערך דווקא בשעת חירום.
ברקע עומד גם חוק CLOUD האמריקאי מ־2018, המאפשר לרשויות בארצות הברית לדרוש מחברות טכנולוגיה אמריקאיות למסור נתונים, גם כאשר הם מאוחסנים פיזית מחוץ למדינה. מצב זה יוצר התנגשות ישירה עם דרישות הפרטיות האירופיות, ובהן תקנת GDPR .
סקר נלווה של Proton, שנערך בקרב 3,000 אזרחים בבריטניה, בצרפת ובגרמניה, מצא כי 73% מהאירופים סבורים שהיבשת תלויה יותר מדי בטכנולוגיה אמריקאית . חלק ניכר מהמשיבים אמרו גם שיימנעו מעשיית עסקים עם חברה אירופית המשתמשת בטכנולוגיה אמריקאית.
כך, הלחץ להפחתת התלות מגיע משני כיוונים: מחדרי ההנהלה, שחוששים משיבוש תפעולי ומסיכונים משפטיים, ומהשוק עצמו, שבו לקוחות מתחילים להביא בחשבון היכן נשמר המידע ובידי מי נמצאת השליטה בתשתית.
הנציבות האירופית הציעה כללים חדשים שנועדו למנוע מממשלה או מחברה זרה להחזיק ב"מתג כיבוי" שיכול לשבש שירותי טכנולוגיה חיוניים ברחבי אירופה. לפי דיווח ב־The Guardian מיוני 2026, האיחוד שואף לעגן את ההגנה הזו בחוק .
לפי ההצעות, מדינות האיחוד יידרשו לבצע הערכות סיכון לספקיות ענן בתחומים רגישים, בהם ביטחון, תשתיות קריטיות ומינהל ציבורי . במקביל, מכון Future of Technology Institute מצא שרוב מדינות אירופה מסתמכות על ספקיות ענן אמריקאיות גם בפעילות צבאית — חשיפה שעלולה להיות משמעותית במיוחד במקרה של ניתוק .
הפחתת התלות אינה משימה פשוטה. גוגל, מיקרוסופט ואמזון לבדן אחראיות לפי הערכות לכ־70% מתשתיות מחשוב הענן באירופה, והחלופות המקומיות עדיין מפוצלות וחסרות את היקף הפעילות של ספקיות הענן הגדולות . אנליסטים ב־Reuters וב־BBC מעריכים שההתנתקות תהיה תהליך ארוך, שיימשך שנים .
עם זאת, ניצנים ראשונים כבר מופיעים. באפריל 2026 השיקו Cubbit, SUSE, Elemento Cloud ו־StorPool Storage מערכת שהן מתארות כחבילת התאוששות מאסון ריבונית לחלוטין — הראשונה מסוגה באירופה . בנוסף, 61% ממנהלי מערכות המידע ומובילי הטכנולוגיה באירופה אומרים שהם רוצים להגדיל את השימוש בספקיות ענן מקומיות, ויותר ממחציתם סבורים שהגיאופוליטיקה תמנע מהם להעמיק את התלות בענקיות ענן אמריקאיות .
החברות באירופה חוששות מניתוק כפוי משירותי הענן האמריקאיים כמעט באותה מידה שהן חוששות ממתקפת כופרה. יותר ממחציתן אומרות שלא יוכלו לשרוד תפעולית מעבר ליום אחד — אך רבות מהן עדיין לא בדקו בפועל כיצד יעברו לחלופה.
האיחוד האירופי מנסה לצמצם את הפגיעוּת באמצעות רגולציה וקידום ענן ריבוני, אבל המציאות התשתיתית נותרה בעינה: חלק גדול מהכלכלה האירופית עדיין נשען על מספר קטן של חברות אמריקאיות.