מנכ״ל ASML נותן גיבוי לתוכנית הריבונות של אירופה – ואז אומר לבריסל להתרחק

חברת הטכנולוגיה בעלת השווי הגבוה ביותר באירופה העניקה זה עתה גיבוי מסויג – ואזהרה פומבית חריפה – לתוכנית הריבונות הטכנולוגית החדשה של הנציבות האירופית. ב-5 ביוני 2026, מנכ״ל ASML, כריסטוף פוקה, הגיב לחבילת הריבונות הטכנולוגית האירופית שהוצעה זה עתה. הוא שיבח את המסגרת מונעת-הביקוש שלה, אך מתח ביקורת נוקבת על הרעיון שפקידים בבריסל ינווטו פרויקטים תעשייתיים אסטרטגיים. המסר שלו, שפורסם בלינקדאין, מדגיש את המתח הגובר בין השאיפות הרגולטוריות של אירופה לבין המציאות התחרותית של תעשיות השבבים והבינה המלאכותית שלה.

נגד מה בדיוק יצא פוקה?

פוקה כיוון לאלמנט אחד ספציפי ב״חוק השבבים 2.0״: הצעה שהנציבות תנווט או תפקח על ״פרויקטים אסטרטגיים״ הזכאים לסיוע מדינתי. לדעתו, פרויקטים כאלה ״צריכים להיות מונעים באופן יסודי מנקודת מבט תעשייתית״, והחברות שמבינות את השוק הן שצריכות להציע אותם, לא הנציבות .

אזהרת הליבה שלו הייתה שמעורבות ישירה של הנציבות תייצר בדיוק את התוצאה שהחבילה מתיימרת לתקן – קבלת החלטות איטית וביורוקרטית. ״אנחנו צריכים להימנע מהסיכון של סרבול יתר וביורוקרטיה, תוך הסתמכות על מומחיות המגזר הפרטי,״ כתב פוקה .

גם קבוצת התעשייה DIGITALEUROPE השמיעה אזעקה דומה, כשהיא דוגלת בקיצור זמני האישור לפרויקטים אסטרטגיים לפחות משבעה חודשים ובפישוט המסגרת הרגולטורית הכוללת כדי למזער את עלויות הציות לחברות השבבים .

איזו גישה חלופית הוא הציע?

ההצעה הנגדית של פוקה הייתה פשוטה: תהליך המובל על ידי התעשייה, מלמטה למעלה, שבו חברות מציעות פרויקטים על סמך ביקוש בשוק ולא על סמך הכוונה פוליטית. הוא שיבח את יוזמות הביקוש של הנציבות עצמה – במיוחד את ״מאיצי הביקוש״ (Demand Accelerators) החדשים שמקשרים בין יצרני שבבים לקונים באמצעות הסכמי רכישה – ואת מינויו של ג׳ים הגמן סנאבה לשליח המיוחד לריבונות טכנולוגית .

עמדה זו מהדהדת משוב מהתעשייה שהגיע מ-SEMI Europe ומקואליציה רחבה יותר של חברות שבבים באיחוד האירופי, שקראה למעבר ״מגישה מונעת-היצע לאסטרטגיה ארוכת טווח שנותנת מענה לביקוש בפועל בשוק״ . דו״ח תעשייתי משותף ממרץ 2026 הרחיק לכת וקרא לאיחוד האירופי לספק מסגרת שבה ״תעשיות משתמשי הקצה ומתכנני/יצרני השבבים יניעו את תכנוני המערכות באופן דו-צדדי או רב-צדדי״ במקום לקבל הכוונה מבריסל .

שנה של ביקורת רגולטורית

ההתנגדות של פוקה ב-5 ביוני אינה תלונה מבודדת. היא ממשיכה דפוס עקבי של ביקורת שהוא מותח על רגולטורים באיחוד האירופי מאז 2025:

• חוק ה-AI (מאי 2026): בראיון ל-Politico, פוקה תמצת את תסכולו בצורה בלתי נשכחת: ״לא התחלנו לרוץ, אפילו לא התחלנו ללכת, וכבר היו מולנו כל המכשולים שמונעים מאיתנו לצעוד את הצעד הראשון.״ הוא טען שהאיחוד האירופי אישר את ספר החוקים שלו ל-AI עוד לפני שלגוש הייתה תעשיית AI משמעותית .
• רגולציית יתר שמבריחה חברות (מאי 2026): הוא הזהיר כי כללים מגבילים של האיחוד האירופי מנותקים מצרכי התעשייה, ומסתכנים בבריחת חברות טכנולוגיה מהאזור .
• עיכובים בחוק השבבים 1.0 (מאי 2026): במאמר דעה שכתב יחד עם שישה מנכ״לי טכנולוגיה אירופיים נוספים, פוקה כתב כי ״יותר משלוש שנים לאחר 'חוק השבבים', אנחנו עדיין ממתינים להשפעתו״ .

בכל ההתערבויות הללו, הטיעון המרכזי של פוקה נותר זהה: האינסטינקט של אירופה להסדיר קודם – בתחום ה-AI, השבבים, או הריבונות הטכנולוגית – שוחק את התחרותיות שלה. הוא רוצה שבריסל תהיה גורם מאפשר של חדשנות שמובלת על ידי התעשייה, ולא הבמאי שלה.

מה יש בחבילת הריבונות הטכנולוגית האירופית?

החבילה, שהוצעה על ידי הנציבות ב-3 ביוני 2026, שואפת לחזק את מעמדו של האיחוד האירופי בתחומי השבבים, הבינה המלאכותית, מחשוב הענן והקוד הפתוח באמצעות ארבעה רכיבים עיקריים :

1. חוק השבבים 2.0: בניית יכולת ייצור שבבים מתקדמת, קישור בין היצע לביקוש, ותמיכה בהשקעות רחבות היקף. חוק זה יבטל ויחליף את חוק השבבים המקורי מ-2023.
2. חוק פיתוח הענן וה-AI: תמיכה במחקר ובפריסה מסחרית של יכולת מחשוב ענן ובינה מלאכותית.
3. אסטרטגיית קוד פתוח: תוכנית בהיקף של 2 מיליארד אירו לשבע שנים לטיפוח אקוסיסטם אירופי של קוד פתוח.
4. מפת דרכים ל-AI ואנרגיה: התאמת הצמיחה של תשתיות ה-AI ליעדי קיימות אנרגטית.

חוק השבבים 2.0 מציג מספר הוראות מעשיות: הגבלת זמן האישור לפרויקטים אסטרטגיים ל-12 חודשים, ״אתגרים גדולים״ (Grand Challenges) עבור סוגי שבבים קריטיים לאיחוד האירופי כמו מעבדי AI, ומפעל היציקה (foundry) הפתוח הראשון באיחוד האירופי לייצור בתת-3 ננומטר עם ייצור פיילוט המתוכנן ל-2030–2033 .

תג מחיר והמשך התהליך

הנציבות קבעה את היקף ההשקעה הכולל שלדעתה אירופה צריכה לגייס :

מגזר	השקעה נדרשת
שבבים (מעבר להתחייבויות קיימות)	120 מיליארד אירו
הרחבת קיבולת מרכזי נתונים עד 2036	~200 מיליארד אירו (בעיקר פרטי)
מנהיגות בענן וב-AI (מפעלים, ג'יגה-מפעלים)	100 מיליארד אירו (תמהיל ציבורי/פרטי)

נתונים אלו אינם הקצאות מתקציב האיחוד האירופי – הרוב חייב להגיע מהון פרטי, כאשר כספים ציבוריים מתוכניות כמו Horizon Europe, קרן התחרותיות האירופית העתידית ותוכניות לאומיות משמשים כזרז .

השלבים הבאים: החבילה עוברת כעת למשא ומתן בפרלמנט האירופי ובמועצת האיחוד האירופי. בהתחשב בכך שחוק השבבים 2.0 בנוי כרגולציה שנועדה לבטל את החוק מ-2023, הוא דורש את אישור המחוקקים . קבוצות תעשייה כבר פועלות במרץ: קואליציה המייצגת את כל 27 המדינות החברות דחפה בעבר למיקוד חד יותר מעבר ליעד המקורי של 20% נתח שוק, ו-DIGITALEUROPE קראה לאיגום מימון מהאיחוד, מהמדינות ומהמגזר הפרטי כדי לגייס 200 מיליארד אירו להשקעות בשבבים עד 2035 .

אזהרתו הפומבית של פוקה מבטיחה שהוויכוח על השאלה מי שולט בבחירת הפרויקטים – התעשייה או בריסל – הולך להיות סוער ככל שהמשא ומתן יתקדם.