ההודעה של עבאס מגדירה תהליך בחירות דו-שלבי:
ההכרזה מגיעה על רקע קיפאון דמוקרטי עמוק.
הבחירות האחרונות למועצה המחוקקת נערכו ב-2006, הצבעה שבה ניצח חמאס והובילה לקרע פוליטי ולהשבתת המועצה המחוקקת מאז 2007 . הבחירות האחרונות לנשיאות התקיימו ב-2005, אז ניצח עבאס עם כ-65% מהקולות. כהונתו בת ארבע השנים פגה ב-2009, אך הוא המשיך לשלוט באמצעות צווים מאז
.
ב-2021, עבאס קבע מועדים לבחירות למועצה המחוקקת ולנשיאות אך דחה אותן ללא הגבלת זמן, בתואנה של היעדר ערבויות ישראליות להצבעה פלסטינית במזרח ירושלים . לאחרונה, ב-9 ביוני 2025, כתב עבאס לנשיא צרפת עמנואל מקרון ולאישים בינלאומיים נוספים, והתחייב לקיים בחירות לנשיאות ולמועצה המחוקקת בתוך שנה
. הצו מיוני 2026 הוא צעד רשמי למימוש ההתחייבות הזו.
ברמה המקומית נרשמה תזוזה מסוימת: ב-25 באפריל 2026 נערכו בחירות מוניציפליות בגדה המערבית ובחלקים מעזה .
למרות הצו המפורט, אנליסטים, מבקרים והציבור הפלסטיני נותרים ספקנים מאוד שהבחירות יתקיימו כפי שהוכרז.
המבקרים מצביעים על פער קריטי: לא פורסם צו נשיאותי מחייב לבחירות 2027. מנהיג פת"ח, סאמר סינג'ילאווי, הדגיש זאת באומרו, "לא סופק תאריך בחירות, לא הוצא צו נשיאותי, ולא הוצג לוח זמנים" .
ההיתכנות של קיום בחירות חופשיות והוגנות בעזה, שנותרה הרוסה ברובה ותחת שליטת חמאס, היא שאלה גדולה נוספת ללא מענה .
אמון הציבור נמוך באופן חריג. סקר מ-2025 של המרכז הפלסטיני לחקר מדיניות וסקרים מצא כי 80% מהפלסטינים רוצים שעבאס בן ה-90 יתפטר, ו-60% הטילו ספק בכך שבחירות לנשיאות אכן יתקיימו כמובטח . ספקנות זו מושרשת בדפוס ארוך שנים: עבאס הכריז על בחירות מספר פעמים בעבר — ב-2010, 2012 ו-2021 — ובכל פעם הן נדחו או בוטלו, מה שמוביל רבים לראות במהלך האחרון טקטיקה לשמירה על לגיטימציה בינלאומית ולא מחויבות איתנה למעבר דמוקרטי
.